אחד מכל עשרה ישראלים סובל מבעיות שלד-שריר כגון כאבי גב, כאבי צוואר או מחלות מפרקים ומצבים רפואיים נוספים: כך עולה מנתוני מחקר שהוצג היום (ג') לשר העבודה והרווחה יצחק הרצוג. עוד עולה כי העלות השנתית של הטיפול באנשים הסובלים מבעיות אלו מוערכת ב-19 עד 26 מיליארד שקלים בשנה, שהם כ-4% מהתמ"ג.
הדו"ח, שמומן על-ידי חברת התרופות אבוט, נערך במסגרת פרויקט Fit For Work (כשירים לעבודה) של מכון העבודה הבריטי ב- 25 מדינות באירופה והשנה לראשונה - גם בישראל. הנתונים נאספו על-ידי סטפן בוון מהמכון הבריטי, שנפגש בישראל עם שורה של גופים ובהם ביטוח לאומי, משרד התמ"ת, משרד הבריאות, בתי חולים וקופות חולים ואסף את הנתונים למחקר.
מהנתונים עולה עוד כי 49.9% מהיעדרויות מהעבודה במשך שלושה ימים ומעלה, קשורות לכאבי גב ומפרקים. עוד עולה כי הפרעות שריר ושלד גורמות ל-60%
| הקלות הבלתי נסבלת של אישור המחלה (צילום: סי די בנק) |
ממקרי אובדן כושר העבודה לצמיתות.
בעת הצגת הנתונים במסיבת עיתונאים היום, אמר בוון: "בבריטניה התחלנו בתוכנית במסגרתה רופאים לא נותנים אישורי מחלה, אלא בודקים מה אנשים יכולים עדיין לעשות למרות המגבלה הגופנית ומעודדים את החיבור בין הפרט למקום העבודה במקרים שבהם זה אפשרי". אחת מהמלצות מחברי הדו"ח לממשלה היא כי יש לשקול אימוץ של פרויקט זה גם בישראל.
פרופ' יוסף ריבק, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות העובד במשרד הבריאות, אמר: "הבעיה המרכזית בישראל היא עבודה בתנאים לא הולמים מבחינה ארגונומית (הנדסת אנוש), בנוסף האוכלוסייה מזדקנת וסובלת מכאבי גב, אין תיאום ושיתוף פעולה בין רופאים משפחה, אורתופדים, טראומתולוגים ורופאים תעסוקתיים. רופאי משפחה לא מבינים שחופש מחלה ארוך מדי מפחית את הסיכוי לחזור לעבודה. למרות ההרגל לראות את המגבלות, חשוב להראות מה העובד כן יכול לעשות במקום ומה לא".
אסתר דומיניסיני, מנכ"ל הביטוח הלאומי, ציינה כי המוסד משלם קצבאות נכות בעלות של עשרה מיליארד שקלים בשנה: "אנחנו מתכוונים להשקיע יותר משאבים בפעילות מניעה ולא רק בתשלום גמלאות", אמרה, "אנו קוראים למעסיקים לקדם שיתוף פעולה במקומות העבודה בנושא של ארגונומיה וטיפול סוציאלי ואנחנו נסייע במימון. יש קלות בלתי נסבלת של מתן אישורי מחלה, לא מסתכלים על הצד הרפואי, הרופא הראשי של ביטוח לאומי נפגש עם רופאי קופות החולים בנושא זה".
המוגבלות והכאב הנובעים מהפרעות שריר-שלד אלו ואחרות, מסביר המחקר, עלולים להשפיע על מספר היבטים הכרוכים בתפקודו של האדם בעבודה, לרבות: סיבולת, יכולת קוגניטיבית או כושר ריכוז, רציונליות ומצב רוח, ניידות וזריזות. אנשים הלוקים בהפרעות שריר-שלד נוטים לסבול מתסמיני דיכאון או חרדה הכרוכים במחלתם, העלולים להשפיע על חומרת המחלה, יכולתו של האדם להתמיד בעבודתו, משך היעדרותו מהעבודה והצלחת השיקום.
מהדו"ח עולה כי העלות השנתית הכוללת של הפרעות שלד-שריר בישראל היא כ- 4% מהתוצר המקומי הגולמי. בהשוואה למדינות אחרות באירופה, ישראל נמצאת באחד המקומות הגבוהים, לפניה בלגיה (עם 4% מהתמ"ג) ואחריה שוויץ (1.5%) ומדינות אחרות בהן, גרמניה צרפת אירלנד ופינלנד, מדובר על כ- 0.5%.
מנתוני הביטוח הלאומי של ישראל עולה כי 32,612 ישראלים, חלקם הגדול
בגיל העבודה, מקבלים קצבת נכות ממשלתית כתוצאה מהפרעות שריר-שלד. קצבת נכות משולמת ל-25% מכלל מגישי התביעות עבור תאונות עבודה בישראל, רובם בגיל העבודה. כמו כן, השקעה בנסיונות השיקום של נפגעי גפיים ועמוד שידרה מסתכמת ב-49 מליון שקלים, ולאחר הליך השיקום רק 35% מהם חוזרים לעבודה.
לפי המחקר, עלות השיקום של נפגעים אלו גבוהה יותר מזו של כל סוגי הנפגעים האחרים, כשהעלות הממוצעת למשתקם היא: 15,00.
