שתף קטע נבחר

לא בת 16, נשואה. "רציתי להיות נערה רגילה"

אלפי נערות נישאות בישראל מדי שנה, רובן המכריע ערביות ובדואיות. הגיל המותר לנישואים הוא 17 ועשוי לעלות ל-18 בעקבות יוזמת חקיקה. חנה, שהתחתנה בגיל 16, מבכה את הפספוס בחייה ולא בטוחה שמשהו ישתנה: "יש תרבויות שזה כל כך מושרש בהן, ששום חוק לא יעזור"

"ביום שחיתנו אותי ידעתי שאתגרש. לא ממש הבנתי מה זה להיות נשואה או אמא, אבל ידעתי שאני לא רוצה להיות נשואה. רציתי להיות נערה רגילה, ללכת לבית הספר ולפטפט עם חברות. אבל אז, לפני 25 שנה ההחלטה לא היתה שלי. כפו עלי להיכנס מתחת לחופה עם בחור שבקושי הכרתי. אהבה בטח לא הייתה שם".

 

חנה, כיום בת 41, התחתנה בגיל 16. מדי שנה נישאות בישראל מאות נערות, רובן ערביות ובדואיות. כאשר בנות גילן עדיין לומדות בתיכון או מתכוננות לגיוס בצה"ל, הן כבר מגדלות ילדים.

 

על-פי חוק גיל הנישואים, קטינים וקטינות רשאים להתחתן בגיל 17. על אף שנישואים של קטינים מהווים עבירה פלילית (אם לא קיימות נסיבות מקלות כמו הריון או לידה). החוק חוקק עוד ב-1950 ונחשב למתקדם בזמנו, אך היום ברוב מדינות אירופה, ארצות הברית, מדינות מערביות ואפילו בעיראק, הגיל בו ניתן להינשא ללא היתר מיוחד עומד על 18. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2008 נרשמו 636 כלות עד גיל 16 (רובן נישאו בין 2005-2007 ודיווחו למשרד הפנים באיחור). בגיל 17 כבר נמנו 1,455 כלות ובגיל 18 עמד המספר על 2,519 כלות.

 


נישואים לפי גיל (נתוני מספר כלות)

נישואים לפי גיל (נתוני מספר כלות)
  1990-1994 ממוצע לשנה 1195-1999 ממוצע לשנה 2000-2004 ממוצע לשנה 2007 2008
עד גיל 16 62 77 174 143 636 (רובן התחתנו בשנים קודמות ונרשמו באיחור)
17 2,035 1,839 1,555 1,378 1,455
18 2,401 2,387      
סך הכל כלות באותה השנה 33,539 38,002 39,309 46,448 50,038

 

היום, בגיל 41, משחזרת חנה את הטעות ההיא שעשתה בגיל 16. "הורי עלו מגרוזיה ושם מקובל לחתן נשים בגיל צעיר מאוד. אבא שלי נפטר ואמא שלי נשארה לבד עם ילדים קטנים, לכן עבורה זו הייתה הקלה לחתן אותי בגיל מוקדם. הכרתי את בעלי דרך השידוך ולא ממש הבנתי למה אני נכנסת. פשוט קבעו לי עובדה".

 

במהרה נכנסה להיריון והחליטה להישאר עם בעלה, עד שהילדים יגדלו. "מהרגע הראשון ידעתי שזה לא הבן אדם שאני רוצה להזדקן איתו, אבל רציתי שהילדים יגדלו עם דמות אב". היא הפסיקה ללמוד בבית הספר ושנים רבות לא למדה, למרות שאיפותיה. "לא עשיתי צבא ולא חוויתי את נעוריי כמו כל בחורה מתבגרת. רק אחרי שהילדים גדלו, השלמתי את לימודיי ואף עשיתי תואר שני, אבל אני יודעת שפספסתי תקופה מעצבת בחיי".

 

"הבנות לא הבינו למה הן נכנסות"

על-פי נייר עמדה מיוחד שהוכן על-ידי המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רקמן, מספר הנערות המוסלמיות שנישאו כפול ממספר היהודיות. בגילאים 16-17 מדובר בפער של פי ארבעה. רוב הבנות הנישאות מתחת לגיל 16 מוסלמיות. ב-2006 נישאו 150 מוסלמיות מתחת לגיל 16. לשם השוואה, באותה השנה נישאו 6 יהודיות בגיל הזה ו-10 בנות דתות אחרות. יש גם פלסטיניות בנות פחות מ-16 ה"מיובאות" לצורך נישואים. ב-2007 "יובאו" 32 נערות כאלו שנישאו עם גברים ישראלים. ב-2008 ילדו בישראל 1,665 נערות בגילאים 14-18, 77% מהן מוסלמיות.

 

הסמכות המאשרת נישואין מתחת לגיל המותר בחוק היא בית הדין לענייני משפחה. בקרב המוסלמים, בית הדין השרעי מנפק אישור בדיעבד לנישואין ואמור לדווח למשטרה במידת הצורך. זה התיאוריה, אך המציאות שונה. בשיחה עם ynet, אמרה יו"ר המרכז ע"ש רקמן, פרופ' רות הלפרין קידר, כי החוק בישראל לא נאכף. כך למשל, ב-2007 נישאו 166 נערות מתחת לגיל 16. רק 20 בקשות הוגשו לבית הדין ורק שני תיקים נפתחו במשטרה ונסגרו מחוסר עניין לציבור.

 

א', בדואית צעירה מאזור הצפון, מסיימת השנה תואר ראשון במשפטים. שני אחיה, בני 21 ו-32 רכשו השכלה גבוהה בחו"ל. "למרות שהוריי לא משכילים, הם הקפידו שאנחנו נלמד. החשבתי את משפחתי למודרנית ומאוד מתקדמת ולכן הופתעתי כשלפני כשנתיים שני אחיי התחתנו עם בנות דודות שלנו, שתיהן רק בנות 16. ההורים שלי לא התנגדו, כי הם רצו שיתחתנו. ניסיתי לדבר עם האחים שלי ולהסביר שהבחורות הצעירות האלה ממש לא בשלות, אך הם לא הקשיבו".

 

לדבריה, "אחי הגדול אמר שהוא רוצה מישהי שלא ראתה את העולם ויוכל לחנך אותה ולעצב אותה כרצונה. דיברתי גם עם אמא של שתי הבחורות, שהיא בעצמה התחתנה בגיל מאוד צעיר ונהגה לספר בצחוק שהייתה כה קטנה, שרק חיכתה שבעלה יגיע ותוכל לקחת כסף לממתקים. הבנות האלה לא ממש הבינו, לדעתי, למה הן נכנסות וגם הופעל עליהן לחץ".

 

בנות 15 וחצי רוצות עצמאות

וארדה אל-קרינאו, רכזת תחום מנהיגות נשים בדואיות בארגון שתי"ל (שירותי תמיכה ויעוץ לקידום שינוי חברתי) בבאר שבע, אומרת שלצערה בשנים אחרונות ניכרת דווקא נסיגה בנושא: "גברים מעדיפים להתחתן עם נשים מאוד צעירות וחסרות ניסיון. רואים את זה אפילו בקרב משכילים. מלבד הפגיעה באשה עצמה, שלא מתפתחת, לא לומדת ולא בוגרת מספיק בשביל לנהל משק בית, זו פגיעה בחברה שלנו בכלל. ילד שאין לו תמיכה ראויה וחינוך מהבית, לא יגדל ויהפוך לאזרח טוב והחברה כולה ממשיכה בחוסר התקדמות".

 

גם הנערות עצמן, כך היא מספרת, נכונות להתחתן בגיל צעיר: "גם ילדות בנות 15 חולמות להתחתן, כי כך נדמה להן שישיגו עצמאות. הרי אם תגיע לגיל 20 ויותר, יש סיכוי שיחתנו אותה כאשה שנייה. אפילו אם רכשה השכלה, זה לא יהפוך אותה לעצמאית. ההורים שלה ימשיכו להחליט בשבילה".

 

בימים אלו, פועלת סגנית השר גילה גמליאל לשנות את החקיקה, להעלות את גיל הנישואין ל-18 ולהקשיח את התנאים לקבלת אישור חריג ולהגביר את הפיקוח: "גם כאשר אין בנישואים הללו כפייה של ממש, קשה להגיד שהם נעשו בהסכמה משום גילן הצעיר של הבנות. זה מוביל לאמהוּת לא בשלה, לבורות ולהנצחת העוני. אחוזים גבוהים מהבנות הללו סובלים מאלימות פיזית, ניצול כלכלי והתעללות נפשית. הן בידי משפחותיהן והן בידי בני הזוג".

 

הגורמים המטפלים בסוגיה אינם בטוחים שהעלאת הגיל בחוק היא זו שתציל את המצב. "אני לא יודעת עד כמה החוק של העלאת הגיל יכול לעזור, כי בישראל מתחתנים במוסדות דתיים. השינוי החברתי חייב להיות הרבה יותר עמוק", אומרת וארדה אל-קרינאו משתי"ל.

 

"בקהילות סגורות ימצאו דרך לעקוף את החוק"

גם לדעת טטיאנה (25), אם לארבעה שהתחתנה בגיל 15 וחצי, שינויים בחקיקה לא ישנו דבר בפועל: "הייתי מוכנה ומאוהבת. ואני חושבת שלאנשים במצבי זה לא ישנה, גם אם יהפכו את הנישואים לחוקיים בגיל 30. אז אנשים פשוט יגורו ביחד".

 

למרות תחושת הפספוס בשל הפסקת לימודיה, היא אינה מצטערת. "היינו צעירים ומאוהבים עד הגג וידעתי שאני רוצה להתחתן איתו. אמא שלי גידלה אותי לבד ומגיל מאוד צעיר למדתי להסתדר לבד, לבשל ולנקות. ניסיתי לשכנע את בעלי להתחתן לפחות כשנגיע לגיל 18, אבל הוא לא היה מוכן לשמוע. בגיל 17 כבר הפכתי לאמא ואחרי שנה נולד לנו עוד ילד. הפסקתי ללמוד ומעולם לא יצאתי לעבוד. עכשיו, כשהילדים גדלו, אני רוצה ללמוד ולרכוש מקצוע, כי אני מרגישה שנשארתי מאחור. הילדים שלי כבר לא צריכים אותי כמו פעם וממש בימים האלה אני מחפשת קורס או מכללה להירשם אליה".

 

חנה, שהוריה חיתנו אותה בגיל 16, ספקנית למשמע יוזמת החוק החדשה: "אני לא מאמינה שחוק יכול לשנות משהו. יש חברות ממש סגורות בישראל, שתמיד ימצאו פתרון. אני מכירה משפחה, שהחליטו לחתן את בתם בת 14. הרב של העדה קידש ורק אחרי שנכנסה להריון, קיבלו אישור מבית משפט. אני מניחה שגם בקהילות סגורות אחרות ימצאו דרכים לעקוף את החוק. יש תרבויות שזה כל כך מושרש בהן, ששום חוק לא יעזור".

 

פרופ' רות הלפרין קידר איתנה בדעתה שהמדינה חייבת להעלות את גיל הנישואים בחוק חדש: "חייבים ליישר קו עם הנורמות הבינלאומיות. נישואים מוקדמים מלווים בדרך כלל באמהות מוקדמת והמחקרים הבינלאומיים מוכיחים שכתוצאה מכך, הלימודים נפסקים ורמת הרווחה נמוכה. הוכח גם קשר הדוק בין נישואים מוקדמים ובעיות האלימות במשפחה. בדרך כלל מדובר בקבוצות סגורות ואנחנו כמדינה חייבם להגן על הילדים ועל הילדות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השינוי חייב להיות עמוק יותר. וארדה אל-קרינאו
יש קשר לאלימות במשפחה. פרופ' רות הלפרין קידר
צילום: מרכז רקמן
מומלצים