ציפור הרעם

בתחילת 99', בתערוכת דטרויט, קצרה פורד שבחים רבים עם חשיפת מכונית תצוגה מרהיבה ביופיה. קראו לה ת'נדרבירד, ציפור הרעם, עמה ניסתה החברה לייצר מכונית חדשה המשחזרת משהו מהקסם הרב של המכונית המקורית שיוצרה בין 55' ל-57'. בעיקר זו שהוצגה ב-56' וצוידה בגג קשיח (מתפרק) ושמשה עגולה.
במקור הוצגה הת'נדרבירד כתשובה מסוימת לקורבט המצליחה של אותן שנים, אך בהמשך השמינה, תפחה והפכה מרודסטר קטנה, אופנתית וממזרה לקונברטיבל של שדרות סאנסט. בסוף שנות השמונים שוב הייתה לשם עדנה מסוימת, הפעם כמכונית קופה. מכל מקום, מכונית התצוגה החדשה של פורד הייתה דו-מושבית קטנה ורבת קסם עם הרבה רמיזות נוסטלגיות לעבר הת'נדרבירד המקורית (יחידות התאורה מלפנים ומאחור והסבכה הקדמית), יחד עם פריטים מודרניים לרוב. השבחים להם זכתה פורד עודדו אותה להצהיר על ייצור עתידי של המכונית, שתחלוק כנראה פלטפורמה עם רודסטר קטנה מבית יגואר.
פורד לא שכחה ורוצה להמשיך ולזכות בתשומת לב מרבית עם המכונית המסוגלת לייצר היסטריה אמריקאית במיטבה. לכן, בתערוכת דטרויט הקרובה תוצג גרסה חדשה לחלוטין. זו נקראת הפעם "ת'נדרבירד ספורט-רודסטר", וכמו שרומז השם היא אכן תהיה ספורטיבית מבעבר עם כוונה מוצהרת וברורה לטפח בציבור את הציפיות המתאימות לקראת דגם עתידי. אגב, שם הדגם לקוח מהת'נרבירד של 62' שהשווקה גם עם כיסוי פיברגלס שהורכב על המושב האחורי והפך אותה לדו-מושבית.
השינוי הבולט בין הגרסה הנוכחית לזו שקדמה לה הוא דווקא מאחור. שם ממשיכות צמד תפיחות עגולות את משענות הראש של המושבים, עד כיסוי תא המטען. בנוסף, הקצה האחורי של הת'נדרבירד פחות מעוגל, כולל סביבת יחידת פגוש-פנסים מאחור אגרסיבית יותר למראה. מלפנים השינוי קטן יותר, בעיקר כדי שלא להתרחק יתר על המידה מהמקור המוצלח כל-כך.
תא הנוסעים עבר אף הוא שינוי לא קטן במשך השנים וזכה לגוון בהיר עם שילוב פלסטיק דמוי עץ ועור. זאת לעומת השימוש בקישוטי אלומיניום שאפיין את פנים הדגם הקודם. בכל מקרה, דווקא הגרסה הפחות ספורטיבית אשר תוצג בעוד ימים אחדים נראית בשלה הרבה יותר לפס הייצור.