מהו "מודים דרבנן" ומתי אומרים אותו?
שאלה:
מהו "מודים דרבנן" ומתי אומרים אותו?
תשובה:
מורי שלום.
בתפילה שאדם מתפלל ישנם חלקים רבים; עיקר התפילה היא תפילת העמידה המכונה תפילת "שמונה עשרה", על שם שמונה עשרה הברכות המרכיבות אותה.
אמנם, כיום יש תשע עשרה ברכות, מפני שבזמן מסוים, הוסיפו ברכה נוספת – "ברכת המינים", הברכה היחידה השלילית בתפילה, והיא נוסחה כנגד המינים והמלשינים שעשו צרות רבות לעם ישראל.
הברכה האחרונה היא "ברכת השלום", המסיימת תפילה זו, ולפניה – "ברכת הודאה", והיא כשמה הודאה לה' על כל הטוב שגמלנו, ונאמרת גם כן בסוף התפילה כסיכום הודאה.
ברכה זו מתחילה במילים: "מודים אנחנו לך", ולכן מכונה גם בשם "מודים".
בתפילה בציבור, החזן (שליח הציבור) אומר בקול את כל התפילה לאחר שהציבור כבר אמרה בלחש. (לכן, תפילת העמידה גם מכונה בשם "תפילת לחש").
במקור, תוקנה חזרה זו, כדי להשמיעה לאנשים שלא ידעו קרוא וכתוב, ולא יכלו להתפלל בעצמם. אולם, תקנה זו נותרה בעינה מסיבות שונות גם היום, שהאנשים יודעים להתפלל בעצמם.
בזמן חזרת החזן על התפילה, על הציבור להקשיב לדבריו ולענות "אמן", בסוף כל ברכה. כאשר החזן מגיע לברכת "מודים", על הציבור לומר יחד עם החזן "מודים דרבנן".
עניינה של אמירה זו הוא להצטרף לחזן להודאה לה', גם בקידה וגם באמירה, כדי לבטא הסכמה לברכה זו המסכמת את תפילת העמידה בסופה.
בתלמוד הבבלי (מסכת סוטה דף מ) נחלקו חכמים מהו הנוסח שיש לומר בזמן זה: "בזמן ששליח צבור אומר מודים, העם מה הם אומרים? אמר רב: מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך; ושמואל אמר: אלהי כל בשר על שאנו מודים לך; רבי סימאי אומר: יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך; נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי: ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו על שאנו מודים לך; רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי: כן תחיינו ותחננו, ותקבצנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך, לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם, על שאנו מודים לך". מסקנת הגמרא היא לומר את כל ההצעות של החכמים. ואכן, כך נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך.
מכיוון שהנוסח כולל דעות מספר חכמים (רבנן), נקבע שמו של מודים זה, כ"מודים דרבנן", על שם החכמים שניסחוהו. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
