הסנגוריה: "הסדר טיעון - אינטרס ציבורי חשוב"
באמצע הסערה הציבורית בעניין הסדר הטיעון המקל בתאונה בה נפגעה קשה הילדה שחר גרינשפן, תקיים מחר ועדת חוקה, חוק ומשפט, דיון בהצעת חוק לאיסור הסדרי טיעון בתאונות "פגע וברח". בסנגוריה הציבורית טוענים כי החמרת הענישה עלולה למנוע מנהגים להסגיר עצמם, וכי הסדרי טיעון מהווים אינטרס ציבורי
האם יש לאסור על עריכת הסדרי טיעון, למשל בתאונות "פגע וברח"? לקראת ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט מחר (ג') בעניין עונשי מינימום והסדרי טיעון במקרים של תאונות "פגע וברח", קוראת הסנגוריה הציבורית לחברי הוועדה שלא לאסור עריכת הסדרי טיעון עם נאשמים בעבירת הפקרה. "אין לראות יותר במוסד הסדרי הטיעון כהכרח בל-יגונה, אלא כמוסד אשר יש אינטרס ציבורי חשוב בקיומו", נכתב בנייר עמדה ששלחה הסנגוריה לוועדה.
בשבועות האחרונים נשמעת ביקורת ציבורית חריפה נגד עריכת הסדרי טיעון עם עברייני תנועה, וזאת בעקבות המקרה של הילדה שחר גרינשפן, שנפגעה באורח קשה בתאונה ב-2009. במסגרת הסדר טיעון, נגזרו על הנהג השיכור שפגע בה עונש של 600 עבודות שירות לתועלת הציבור (של"צ) וקנס של 1,000 שקל.
שחר גרינשפן ובני משפחתה (צילום: אלדד רפאלי)
בסנגוריה הציבורית גם מתנגדים להחמרת הענישה של מי שמורשע בתאונת "פגע וברח". עו"ד ישי שרון מהסנגוריה כותב כי "החמרה בענישה אינה בעלת השפעה הרתעתית מובהקת, ובפרט בעבירות הפקרה אחרי פגיעה. פעמים רבות מדובר בנהגים שאין להם אורח חיים עברייני, ולכן גם תקופות מאסר קצרות יחסית מספיקות כדי ליצור אלמנט משמעותי של הרתעה".
בסנגוריה אף סבורים כי החמרת הענישה עלולה לגרום לנהגים להימנע מלהסגיר את עצמם: "הניסיון מלמד כי פעמים רבות, 'נהגים מפקירים' מסגירים את עצמם מספר שעות לאחר האירוע. החמרת הענישה, החמורה ממילא, ובמיוחד קביעת עונשי מינימום, עלולה להביא את אותם נהגים לחשוש עוד יותר מלהסגיר את עצמם".
"עוול לנפגעים או לבני משפחתם"
הדיון מחר יעסוק בשלוש הצעות חוק, העוסקות בהחמרת הענישה של מי שנאשם בהפקרת נפגעים לאחר תאונה. לפי הצעת ח"כ משה מטלון, יוחמר העונש המרבי במקרים אלה, מעד תשע שנות מאסר כיום ל-20 שנה. לפי שתי הצעות חוק שהגישו בנפרד ח"כ זאב בילסקי וח"כ חמד עמאר, ייקבעו גם לראשונה עונשי מינימום: שנה או שלוש שנות מאסר בפועל, בהתאם לנסיבות. ח"כ בילסקי גם מבקש לאסור על עריכת הסדרי טיעון עם מי שנאשמים בעבירת הפקרה.
בעקבות הביקורת הציבורית בעניין הסדר הטיעון שהושג עם הנהג שפגע בשחר גרינשפן, בילסקי גם מציע להקנות למי שנפגע בתאונת "פגע וברח" או מי שנפגע על-ידי נהג שיכור, את הזכות להתנגד להסדרי טיעון. לדבריו, "הסדרי טיעון פועלים לא פעם לטובת הנאשמים, ועלולים לעשות עוול לנפגעים או לבני משפחתם".
על-פי הצעתו, אם יתנגד נפגע עבירה להסדר טיעון, "תובא המחלוקת בין הנפגע לתביעה להכרעת בית המשפט, שיכריע לאחר שקיבל הנפגע הזדמנות להציג את טיעוניו". למרות שהצעה זו אינה נכללת בסדר היום של הוועדה מחר, היא צפויה לעלות לדיון, וזאת לאור הסערה הציבורית והתקשורתית שעורר המקרה של שחר גרינשפן.
יש לציין כי הצעות החוק של מטלון ובילסקי אושרו בקריאה טרומית במליאת הכנסת, בכפוף להסכמת חברי הכנסת להמשיך את קידומן תוך תיאום מלא עם משרדי הממשלה. על-פי הערכות, יותאמו ההצעות להצעת חוק שמקדמת הממשלה, ולפיה ייקבעו "עונשי מוצא" לשורה ארוכה של עבירות - מעין עונשים "ממוצעים", המותאמים למקרים שבהם אין נסיבות מקלות או מחמירות.
הסדרי טיעון: "מגידול פרא לאמצעי לגיטימי"
בהתייחסם להצעתו של בילסקי לאסור על עריכת הסדרי טיעון, כותבים בסנגוריה הציבורית כי "לרכיב זה בהצעת החוק אין למיטב ידיעתנו כל תקדים במשפט הפלילי הישראלי, אף לא בעבירות החמורות ביותר בספר החוקים (ההדגשה במקור, ש.ה). מזה שנים זוכה מוסד הסדר הטיעון להכרה עקרונית ומעשית, הן בחקיקה והן בפסיקתו של בית המשפט העליון".דברים אלה זוכים לאישוש בשורה ארוכה של פסקי דין שפרסם בית המשפט העליון. בערעור שהוגש נגד הסדר טיעון בעניינו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, כתב השופט אדמונד לוי: "במרוצת השנים חלו (בהליך ההסדר) תמורות. מדימויו ל'גידול פרא שצמח בערוגות המטופחות היטב של סדר הדין הפלילי', ומן הכינוי עסקת טיעון ששיווה לו ממד של 'מקח וממכר מכוער, המזכיר אולי את דרכיהם של סוחרי סוסים', הפך המוסד של הסדרי טיעון לחלק אינטגראלי מן המשפט הפלילי ולאמצעי לגיטימי ליישומו".
בסנגוריה הציבורית גם מדגישים כי הסדרי טיעון אינם מחייבים את בתי המשפט, שיכולים "לחרוג מההסדר, ולהטיל עונש חמור מזה שהוסכם על-ידי הצדדים, באותם המקרים שבהם (בית המשפט) סבור שההסדר אינו עומד באיזון הראוי שבין 'טובת ההנאה' שניתנה לנאשם בעקבות ההסדר לבין האינטרס הציבורי, ובשים לב לשיקולי מדיניות של ענישה ראויה".
יש לציין כי חלק גדול מהתיקים המתנהלים בבתי משפט נסגרים בסופו של דבר בהסדרי טיעון. על-פי סקירה שפרסם לאחרונה מרכז המחקר של הכנסת, "שיעור התיקים שנסגרו בהסדר טיעון בממוצע תלת-שנתי בשנים 2007-2010 הוא כ-41%". עם זאת, שיעור התיקים בפועל עשוי להיות גבוה משמעותית: במרכז מציינים כי הנתונים שנמסרו מפרקליטות המדינה אינם מהימנים בגלל בעיות רישום, וכי "בהנהלת בתי המשפט ובמחלקת התביעות במשטרת ישראל אין נתונים על היקף התיקים".
"רמת הענישה אינה משחקת תפקיד"
למרות התמיכה הציבורית לה זוכות הצעות הקוראות להחמיר את הענישה בתאונות "פגע וברח", בסנגוריה הציבורית טוענים כי הנחת היסוד של הצעות אלה - לפיה ההחמרה תביע להרתעה - שגויה. "שורה ארוכה של מחקרים מטילים ספק בהנחה זו", כותב עו"ד שרון מהסנגוריה, "בפרט כאשר המבצע הפוטנציאלי נתון בסיטואציה רגשית מורכבת ותחת לחץ ופאניקה, המונעים ממנו מלקבל החלטה מושכלת, כפי שקורה פעמים רבות אצל נהגים המעורבים בתאונות. במקרים אלו, רמת הענישה אינה משחקת תפקיד של ממש".טיעון נוסף שמעלים בסנגוריה הציבורית נגד קביעת עונשי מינימום, הוא הפגיעה בעקרון האינדיבידואליות בענישה: התאמת העונש לנסיבותיו של נאשם. "הקושי בקביעת עונשי מינימום משמעותיים מתעורר בעיקר באותם המקרים שבהם מכלול הנסיבות אינו מצדיק שליחתו של אדם לכלא למשך תקופה ארוכה", כותב עו"ד שרון.
לדבריו, "במידה וההצעה תתקבל, החוק יחייב את בית המשפט לנקוט ענישה שהיא קשה מדי ולא הולמת את נסיבות המקרה הספציפי. ההחמרה המוצעת תביא להגבלה ניכרת ובלתי-מידתית של שיקול דעת בית המשפט - ולהטלת עונשי מאסר כבדים גם בנסיבות לא מוצדקות. לא בכדי עונשי מינימום הם נדירים יחסית בספר החוקים".
לפנייה לכתב/ת 
