מטלון התחילה לחקור את הנושא והבינה, לדבריה, מה היא צריכה לעשות. "הריבית שלי הייתה אז 7.5% והורדתי אותה ל-3%", היא מספרת. "הייתי צריכה להביא לבנק ניירת שהם דרשו: ההכנסה שלי, ההוצאות, סכום המשכנתא. עובדי הבנק היו עורכים את החישוב ומתקשרים להודיע אם אישרו את השינוי למשכנתא או לא. כמה זמן אחרי שהגשתי את הטפסים, הם התקשרו להגיד שהם אישרו את ה'מודיפיקיישן'. קיבלתי 3% ריבית למשך חמש שנים".

נלהבת מהתגלית החלה ריבי למלא טפסי בקשה גם לחברות קרובות, ויום אחד, כשנסעה עם חברה במכונית וסיפרה לה על נפלאות המודיפיייקשן, דחקה בה החברה להתחיל לעבוד על הנושא בצורה מקצועית. "היא אמרה לי: יש לי זוג חברים שלא משלמים משכנתא כבר כמה חודשים, בואי תטפלי בהם. הם שילמו ריבית של 8% והצלחתי לסדר להם לשלם 2.5% על הקרן והריבית".

מטלון החליטה להתפתח עוד. היא לקחה קורס במודיפיקיישן, אותו מעבירים הבנקים, והשלימה את הידע באמצעות מומחה לנושא מאוהיו. בקיץ 2009 פתחה מטלון משרד באווניו M בברוקלין והחלה לנהל את NMS, החברה שהקימה ליעוץ ועזרה בעידכוני משכנתאות. היא התחילה עם עובד אחד, עוזר משפטי (פארא-ליגל) ושנתיים מאוחר יותר מוצאת מטלון את משרדה מאוכלס בחמישה עובדים ומאחוריה שובל ארוך של ישראלים שלא מפסיקים להודות לה על שהצילה להם את הבתים. במצב של היום, כשנראה שהמשבר הזה הוא כאן להישאר, כפי שהיא אומרת, עסקים כמו של מטלון צפויים לגדול. רק בשנה שעברה, היא מספרת, נרשמו 2.8 מיליון בתים שנמכרו בכינוס נכסים (Foreclosure), והשנה מצפים ל-3 מיליון.

צוות רב לאומי. מימין: מטלון, אנתוני רובינסון, קארימה ברוטוס וניקול צלקה

בסוף קם

מה שהעלה את המודעות לאפשרות לעידכון המשכנתא, שבעלי בתים רבים אינם מודעים לה, היא תוכנית Home Approval Modification, של הנשיא ברק אובאמה, שנוצרה בניסיון לבלום את המשבר. התוכנית נועדה להקל על בעלי בתים שלקחו הלוואות ממשלתיות מחברות הענק "פרדי מאק" ופאני מיי", ונתקעו עם משכנתאות שאינם יכולים לשלם. היא העמידה מספר קריטריונים למועמדים להתקבל אליה: בעל הבית חייב לגור בבית, גובה המשכנתא צריך להיות 80% מערך הבית, והתשלומים החודשיים הנדרשים חייבים להיות למעלה מ-31% מההכנסה. על פי התוכנית הזו, המיועדת לאנשים המתקשים לעמוד עוד בתשלומי המשכנתא, ישלמו משתתפי התוכנית רק 2% ריבית במשך חמש שנים, בשנה השישית ישלמו 3%, בשנה השביעית 4% ובשנה השמינית תקבע הריבית על פי יום חתימת החוזה ותהיה תקפה לשנים הבאות. כדי לזכות באישור הנכסף, מחוייבים מבקשי התיקון לצרף מכתב המתעד את הקשיים הכלכלים שלהם ולהסביר למה המודיפיקיישן הוא המוצא האחרון העומד ביניהם לעיקול ביתם.

השמועות על המשרד של ריבי מטלון והתוצאות שהשיגה התחילו לעבור בברוקלין, ובעלי בתים ישראלים ולא ישראלים, שסכנת העיקול ריחפה מעל ראשם, החלו להגיע למטלון. רבים מהם גילו שערך הבתים שלהם ירד במחצית, והם אינם מסוגלים לשלם את המשכנתא הגבוהה שנקבעה לפי ערכו הקודם של הבית.

אחד מאלה היה יעקב עסיס, חבר בקהילת חב"ד מביי סייד, קווינס, נשוי ואב לעשרה ילדים. המשבר הכלכלי תפס את עסיס, שעבד בנדל"ן בחמש השנים האחרונות והשקיע ברכישת דירות בפילדלפיה ובניו-יורק, עליהן שילם ריבית מעיקה של 8.5 אחוזים. "על ריבי שמעתי כשנגבתי חומוס במסעדה בקוני איילנד", סיפר עסיס. "שמעתי ישראלים שישבו בשולחן לידי מדברים עליה, איך היא הורידה להם את הריבית ותשלומי המשכנתא. ביקשתי מהם את מספר הטלפון שלה, ויצא לי מצוין. היא לקחה את כל הטפסים וטיפלה בי בשלבים והיא השיגה תוצאות מצוינות". לדברי עסיס, הרבה ישראלים הפסידו את הבתים בעקבות המשבר. הוא רצה להזכיר, ש"גם כשעושים מודיפיקיישן, צריך להמשיך לשלם, ואם לבן אדם אין הכנסה, הוא לא מסוגל לשלם". מצוקות העיתים לא ריפו את רוחו של עסיס. "שבע יפול צדיק וקם!" ציטט וגילה, שדווקא היום יש הזדמנות להצליח בגדול, למי שיש כסף כמובן, בו אפשר לקנות בתים שעומדים למכירה במחירי מציאה.

כשהחלום הופך לסיוט

את המשרד שפתחה באולד מיל בייסן, איישה מטלון בצוות שפועל בלהט ומתוך שליחות. היא לא חששה להשיב מלחמה לבנקים שנישלו את בעלי הבתים מאפשרות המודיפיקיישן הקבועה שלהם, בניגוד לחוק, כשביטלו את האפשרות ללא כל סיבה מוצדקת. "אחד החוקים שהעביר אובאמה כדי לסייע לאנשים לא לאבד את הבתים היה המודיפיקיישן", מסבירה מטלון. "הוא מחייב את הבנקים להציע לבעל הבית אפשרות למודיפיקיישן, לפני שהוא מעקל ומוכר אותו. הרבה בנקים לא מבצעים את זה היום, וכשזה קורה, אנחנו שם כדי להילחם בהם".

המשרד של מטלון, כך יצא, מייצג את הפסיפס האנושי של ניו-יורק. אנתוני רובינסון הוא נוצרי מאמין. קארימה ברוטוס היא מוסלמיה שנולדה במרוקו. ניקול צלקה מייצגת את היהודים וריבי מטלון את הישראלים. אנתוני רובינסון (44) הפארא-ליגל של המשרד, עושה כל יום את הדרך מווייט פליינס לברוקלין. במשך שנים הוא עבד במחלקת החשבונות של בתי המשפט הניו-יורקיים, בחמשת הרובעים של העיר. רובינסון, שהוא בוגר משפטים וכלכלה מאוניברסיטת הווארד, בוושינגטון, נשוי ואבא לשנים, עבד בשנים האחרונות בבנק בניו-יורק, שם למד איך עובדת המערכת. למשרדי החברה של מטלון הגיע אנתוני לאחר ששמע עליה מלקוח משותף, ואחרי שפגש אותה, הוא הרגיש שזה בדיוק מה שהוא רוצה לעשות: לעזור לאנשים. רובינסון יכול להעיד שהבנקים מגלים חוסר רגישות, שעובדים עבורם עורכי דין שמה שחשוב להם זה ה"פיי צ'ק". מההתנסות שלו הוא למד, לדבריו, ש"הבנק מספר סיפור ומשנה אותו בהמשך, כדי שיתאים לצרכים שלו". הדימוי של אמריקה כארץ של אידאלים, הוא הבין כבר מזמן, לא תמיד תואם למציאות. "זה הקפטיליזם במיטבו", הוא אומר בציניות ומרחיב, שהרבה מעשי נוכלויות של ברוקרים התבצעו לפני המשבר. "בנוסף, הבנקים הסתירו את העובדה שהריבית משתנה".

ומה עם כל אלה שרכשו בתים למרות שידעו מראש שלא יוכלו לעמוד בתשלומים? רובינסון מסביר שאנשים רצו להגשים את החלום האמריקאי. "הם רצו בתים", הוא אומר. "הברוקרים אמרו להם שיצליחו לממן 3% ואח"כ יבקשו עוד הלוואה. הרבה מעובדי הבנקים רוצים לחזור הביתה עם צ'ק. בנוסף עובדים בבנקים גם זרים, מפקיסטן, הודו, בנגלדש, שלא מבינים בניואנסים ולא מתייחסים ללקוח. אנחנו נותנים לבנקים הצעה שאי אפשר לסרב לה: או שישתפו אתנו פעולה ויחזירו לללקוח את הסדר המודיפיקיישן הקבוע, או שבית המשפט של מחוז קינגס, בפניו נביא את התביעה, יאלץ אותם לעשות זאת. היום בבוקר הגיע אלינו מכתב התנצלות מהמומחה למשפט של אחד הבנקים, שהתווכח איתי בקולניות", הוא מספר ."הוא ביטל את המודיפיקיישן של לקוח שלנו, סתם ככה, משהו שאסור לו לעשות. כשהגעתי למפקח שלו והסברתי שאני אנצח בבית משפט, הוא הבין מיד. דרשתי התנצלות של עובד הבנק, שהגיעה היום".

הבנקים באמת כל כך אכזריים?

"הבנקים קיבלו 700 מיליארד דולר כדי לשרוד את המשבר. הם היו אמורים להשקיע את הכספים במשכנתאות ובקהילה, אבל במקום זה הם שידרגו את המניות שלהם והשקיעו את הכסף בעצמם. חלק ממנו הם תרמו לקמפיין של הרפובליקאים. הם לא מעוניינים שהדמוקרטים יהיו בשלטון. ג'נראל אלקטריק הרוויחה 14 מיליארד דולר בשנה שעברה, והם לא שילמו מס בגלל הלופ של התאגידים".

אז מה אפשר לעשות?

"להצביע לדמוקרטים בבחירות של 2012. הבנקים מחכים לנובמבר ומקווים שהרפובליקאים ינצחו בבחירות. הם מקווים שיהיה להם רוב רפובליקאי בקונגרס ויצליחו לבטל את ההחלטה על המודיפיקיישן. אז הם ימכרו את הבתים של הלקוחות שלא שילמו משכנתא במחיר נמוך וירשמו את זה כהפסד כספי, מה שיקטין את המיסים שלהם. לכן אני שוב חוזר ואומר: הצביעו בנובמבר!"

את המציאות אתה מתמודד הצוות ממחיש הסיפור על הבחור הנחמד מברוקלין, אב לשלושה, שעובד קשה כדי לפרנס את המשפחה. מטלון מספרת שיום אחד הוא הגיע למשרד כדי להתעניין אם הוא יכול לקבל מודיפיקיישן על המשכנתא שלו. כשביקשה מאנתוני לחקור את המקרה שלו, הוא גילה שהבנק העביר את הבית לעיקול כבר שנה קודם, מבלי לידע אותו על כך. "לקחנו אותם לבית משפט", מספרת מטלון. "היו לנו את כל ההוכחות ולעו"ד של הבנק לא היה מה להגיד. אני הסברתי לשופט שיש בעיה עם תשלומי הקנסות שהם הטילו על הלקוח שלנו מהרגע שהם הוציאו אותו מהתוכנית. הם גם ניסו למשוך זמן, מה שהשופט קלט. הוא אמר לעו"ד של הבנק, שאם ינסה לדחות את הדיונים, הוא יבטל את תשלומי המשכנתא לתובע ויאחל לו חיים יפים. זאת הייתה הרגשה נהדרת. עצרנו עד עכשיו ארבעה עיקולים. חשוב להתנהל אתם בעדינות, אבל להחזיק במקל גדול".

מטלון: "היה לנו מקרה של אשה שהגיעה אלינו לאחר שגילתה, שתאריך המכירה שהוציא הבנק על הבית שלה חל למחרת. היא לא קיבלה שום הודעה על כך. אילצנו את הבנק לתת לה את המודיפיקיישן הקבוע".

קארימה מוסיפה: "אף פעם לא חשבתי שדבר כזה יקרה באמריקה. זה הטוויסט של החלום האמריקאי, חלום שנהפך לסיוט".

החגיגה נגמרה

כמו שראתה את ניו-יורק פורחת בשנים עברו, כך היום מטלון רואה אותה קמלה. לדבריה, הרבה ישראלים שרכשו בתים להשקעה באיזורים לא טובים ואינם יכולים לגבות היום את שכר הדירה מהדיירים, מחזירים את הבתים לבנקים וחוזרים לישראל. הרבה משפחות מתפרקות, היא מספרת, ובקהילה הישראלית אפשר לראות איך אנשים מוציאים את הילדים מהישיבה התיכונית ומעבירים אותם לבתי ספר ציבוריים, כי אין להם כסף לשלם את שכר הלימוד. הרבה אנשים מחזירים את המכוניות היקרות לחברת הליסינג עם סיום החוזה ועוברים למכוניות חסכוניות יותר. אנשים לא נוסעים לבקר בארץ. נעלמו המותרות. מטלון אומרת, שמאז שפתחה את המשרד התוודעה לישראלים שהפסידו מיליונים, גם כאלה שקנו בתים בפלורידה בתקופה הטובה שלפני המשבר ועם צניחת המחירים מצאו את עצמם חיבים מיליונים. במשרד שלה מופקדת ניקול צלקה, בין השאר, על חיבור מכתב הקשיים הכלכליים (Hardship Letter), וכבר סיגלה לעצמה מיומנות בנושא, כפי שמעיד מכתב של לקוח, שליח חב"ד, שזקוק לסיוע.

שליחי חב"ד, כך מסתבר, נפגעו גם הם מהמשבר הכלכלי, לאחר שכמה מהם לא הצליחו לשלם את תשלומי המשכנתא על בתי חב"ד שפתחו בערים ובשכונות אליהם נשלחו. אחדים מהם מצאו גם את הדרך למשרדי NMS.

באחד המכתבים עליו עמלה צלקה, מגולל שליח כזה את הקשיים עמם הוא מתמודד. "כמי שמעולם לא איחר בתשלומים", מנסח הלקוח את השתלשלות האירועים שהביאו אותו למצבו, "לא הייתי בטוח איך לטפל בצונאמי (שנפל עלי), אני מבקש מכם עזרה בזמן הקשה ביותר בחיי. מעולם לא האמנתי שנגיע למצב הזה. אני מוצא שבלתי אפשרי עבורי לשלם את המשכנתא באחוזים האלה ואני זקוק לעזרתכם כדי לאפשר לנו להשאר בבית שאנחנו כל כך אוהבים".

יש אהבה

את הצד האופטימי יותר של משבר המשכנתאות מייצג אורן ועקנין (45), אב לארבעה, שנמצא בניו-יורק כבר 24 שנים. ועקנין הוא אחד הישראלים שהצוות של NMS הצליחו לבטל את סכנת העיקול, שריחפה מעל ראשו, ולהכניס אותו לתוכנית המודיפיקיישן, שהורידה את סכום המשכנתא החודשית שלו באופן משמעותי. ההסדר הזה מאפשר לועקנין לשמור ללא מאמץ מיוחד על הבית שרכש בשכונת גאריסון ביץ', בברוקלין. מדובר בבית עם סלון גדול שמשקיף למים, עם בייסמנט ענק, סירה וג'ט סקי שעוגנים "בחצר". ועקנין, שנחת בברוקלין אחרי השיחרור מהצבא כדי להתאחד עם ההורים שהיגרו לכאן שנים לפניו, פתח אתם לקראת סוף שנות השמונים חנות לחומרי בניין שפועלת עד היום, ברחוב פולטון בברוקלין. בשנת 1992 התחתן ועקנין עם מקומית שפגש פה, ושנה לאחר מכן עבר לגור עם אשתו העשירה בעיירה דיל בניו-ג'רזי. אורן מספר ששבע שנים הוא חי כמו בפנסיה, ביקר בחצי עולם וחי חיים מפנקים. עד שיום אחד הוא קם בבוקר ואמר עד כאן, והלך לעבוד בחברה לתקשורת, שמשרדיה שכנו במנהטן. ההתעקשות של ועקנין לעבוד, לדבריו, הביאה למשבר בנישואים שהגיעו לסיומם בשנת 2000.

ועקנין עבד בשיפוצים במשך ארבע שנים עד שהגיעה לפתחו ההזדמנות לקנות בית. הוא מספר שבתקופה ההיא היה קל מאוד לקבל משכנתא. "בבנק ביקשו טופס W2, שהראה אז הכנסה שנתית של $22,000, ולמרות זאת המשכנתא שהייתי צריך לשלם הייתה $5,300 לחודש".

לא היית מופתע שהם נותנים לך כזאת משכנתא, למרות שעל פי תלוש המשכורת, לא היה סיכוי שתוכל לשלם אותה?

"לא הייתי מופתע כי אמרו לי אז שאין מה לדאוג, שמאוד קליל בעניינים האלה. אני אחד שרואה שהזרם זורם וזורם אתו".

בכל זאת, לא שאלת איך זה יכול להיות?

"יש למעלה מישהו שמשגיח עלי 24/7. אם היית מנערת אותי ביום שהחלטתי לקנות את הבית, לא היית מוצאת $100. קניתי את הבית בלי כסף, הלכתי לחברים ואספתי $35,000 ועם הכסף הזה קניתי את הבית עם משכנתא של $700,00. כשחשבתי על התשלומים, אמרתי לעצמי שיהיה בסדר וזה גם מה שקרה בסוף".

מה קרה?

"במשך שנתיים שילמתי את המשכנתא ואז שילמתי לבנק $140,000 ונשאר לי $560,000 לשלם. כתוצאה מכך המשכנתא ירדה ל-$3,800, וזה כבר היה סכום יותר נורמלי. שיפצתי את הבית ובניתי אותו מחדש ואז, בשנת 2009, הבנק העלה את המשכנתא ללמעלה מ-$5,000. הם הודיעו לי שאני צמוד ללירה הבריטית, משהו שהם לא אמרו לי כשהם החתימו אותי עליה, אז הפסקתי לשלם את המשכנתא. ניסיתי לדבר עם הבנק, אבל הם לא הסכימו לשמוע. אחרי חצי שנה, שמעתי על ריבי והגעתי אליה. שנה וחצי אחרי שהיא התחילה לטפל בתיק היא הגיעה אתם להסכם של ריבית של 2%, לעומת 7% שהם רצו, שזה הבדל גדול. היום אני משלם $2,530 לחודש. עכשיו אני בסדר ומה שאני יכול להגיד זה: אמריקה, אני אוהב אותך!"