מתי הפסקנו להיות הורים והפכנו לכספומט?

הסטטוס שהעליתי לפני ימים אחדים בדף הפייסבוק שלי, בדבר שאלת נחיצותו ועלותו המופרזת, העומד על 15 אלף שקלים (!!!) של סרט הסיום של שכבת בוגרי כיתה ו' בצפון תל אביב, גרר שיח עירני. כמוני, הורים רבים נוספים מתמודדים בימים אלה עם ההוצאות הכספיות ההולכות ומתעצמות לקראת מסיבות סוף השנה, הכוללות טקסים, תלבושות ומתנות לרוב.

• לכל הטורים של ענת לב-אדלר לחצו כאן
  

הבעיה העיקרית היא שכמו שאנחנו כבר יודעים מדובר רק ביריית הפתיחה לגל ההוצאות הבלתי אפשרי, שמתחיל עכשיו ונכנס עמוק אל תוך החופש הגדול. קייטנות, בילויים, בייביסיטר וכמובן ספרי הלימוד שצריך לרכוש בעוד רגע קט ממש - מחכים ממש מעבר לפינה.   

מי צריך כוריאוגרפית מקצועית?

כל מי שיש לו ילד בבית הספר מכיר את אווירת ה"סוף קורס" שכבר נושבת במערכת החינוך. טקסי סוף השנה והמסיבות הפכו להיות העניין החשוב בעיני התלמידים והמנהלים, ובכל בית ספר מצחצחים בימים אלה חליפות לקראת מעמד הפרידה מהבוגרים. חלק בלתי נפרד בשנים האחרונות מאירועי סוף השנה הם סרטי הסיום, שהופכים את תלמידי השכבה לכוכבים לרגע, כמובן במימון מלא של הורים תאבי תהילה ואבק כוכבים. מיותר לציין שהסרטים הללו (שישכבו במדף הדיסקים החבוט מתחת למחשב עד שהילד יעבור דירה ויגיד "אה, זה מהיסודי, אפשר לזרוק. בחיים לא ראינו את זה ומי בכלל מסתכל היום בדיסקים") עולים ממון רב.

מייל שקיבלנו לא מזמן מוועד הכיתה הבהיר לי כי נצטרך לשלם 400 שקלים לתלמיד לאירועי סוף השנה, כאשר כמחצית מהסכום תוקדש להפקת הסרטון השכבתי. "זו ההצעה הזולה ביותר שקיבלנו", הקפידו נציגי הוועד להסביר. יסלחו לי כוכבי הילדים החביבים, שחלקם מצאו את הנתיב הזה של הפקת סרטי סוף שנה כדרך קלה ובטוחה להרוויח עשרות אלפי שקלים להפקה, אבל אני ממש לא מבינה מדוע על סעיף של "העמדה" על ידי "כוריאוגרפית מקצועית" צריך לשלם אלפי שקלים?

ויסלחו לי עוד יותר ההורים המנותקים שמקדמים מהלך כזה, אבל לאן נעלם האבא עם מצלמת הווידאו? ולמה אי אפשר להשתמש בכישורים של הילדים שלמדו צילום (במימון של ההורים, כחלק מהתל"ן – תוכנית לימודים נוספת) ולהטיל עליהם את מלאכת הפקת הסרט וצילומו? מדוע למהר ולהוציא לידיים חיצוניות את ההפקה הזו, בידיעה שהסכום שנצטרך לשלם יהיה כזה שאפשר באמצעותו למזג לפחות שלוש כיתות לקראת השנה הבאה.

המצחיק הוא שכאשר שאלתי את בני, בוגר כיתה ו', האם הוא מעוניין בכלל להשתתף בסרט שכזה שמעתי ממנו את התשובה הבאה: "למה בשביל שיראו אותי כמה שניות בסרט של עוד מאה ילדים אני צריך לשלם כל כך הרבה כסף? לא תודה. אני אגיד למנהלת שאני לא משתתף בסרט".

התשובה הזו גרמה לי לשאול האם לא עדיף היה להמיר את הפקת הסרטון ההמוני הזה בהשקעה בחוויה שתיחקק בליבם של הילדים שלנו ותזכיר להם את מעמד סיום בית הספר היסודי? האם כל ילד שמסיים בית ספר רוצה להפוך את המעמד לסוג של כוכב נולד ולככב בסרט חייו? ממש לא בטוח.

ונקודה נוספת וחשובה: התחרות על אור הזרקורים לא רק שגורמת למתח בין הילדים, אלא גם מערבת הורים. הורים רבים לא מבינים מדוע דווקא הילדים שלהם לא מקבלים תפקידים ראשיים בהפקות האימה הללו, ושוכחים שגם הבימאים הדגולים נמצאים כאן כדי להוכיח מה הם שווים, ולכן יעדיפו לעולם את הילדים שיודעים לרקוד ולשיר ולהופיע, כדי להבטיח שיקבלו את ההפקה לידיהם גם בשנה הבאה. גם בשנים הבאות. והרגשות של הילדים שנגזר עליהם כי לא יעלו על הבמה? לעזאזל איתם, הם ממילא עוברים לבית ספר אחר.

זה מה שהילדים רוצים?

רגע לפני שאנחנו משחררים את החגורה, כדאי שנחשוב על נחיצותן של כל ההוצאות ונתהה היכן מדובר בפיזור כסף ראוותני והיכן באמת בקנייה של חוויה או זיכרון לשנים הבאות. האם כל ההורים שמכניסים יד לכיס ומשלמים את הכסף בהכנעה או במחשבה ש"זה מה שהילדים רוצים"

בדקו שזה אכן כך או שגם כאן גורם חיצוני לוחץ על הכפתורים, ההורים נכנסים לדמות הכספומט ולא שואלים שאלות מיותרות? וכבר שמעתי הורים שאומרים שהם, בתקופה הזו של השנה, מקבלים בהכנעה את תפקידם ככספומט נייד.

ואכן, כאשר מתבוננים ברצף ההוצאות הצפוי לנו בשבועות הקרובים, בתיק לגמרי לא פשוט, שכן במקביל לתשלומים על מסיבות הסיום מגיעה עונת הרישום והתשלום לקייטנות, והצ'קים שיש לשלוח עבור מחנה הקיץ בתנועות הנוער (שק שינה חדש כבר קניתם?). ברגע שאלה יפנו את הזירה, יפרוץ אל חיינו החופש הגדול על שלל ארטיקיו, קניוניו וסרטיו, שלא לדבר על תשלומים שנעביר לידי הבייביסיטר שתשמור על הילדים כדי שאנחנו נוכל ללכת לעבודה. ובל נשכח שבתחילת אוגוסט כבר נצעד עם רשימת ספרי הלימוד המנויילנת לחנויות הספרים ונפרוש את הסכום המופרז לשלושה תשלומים, כי באמת כבר אין יותר מהיכן לשלם.

אז הורים יקרים, לפני שאתם מתמסרים בהכנעה לתפקידכם ככספומט, כדאי שתכינו טבלת הוצאות והכנסות, ותבדקו אם יש בכלל כיסוי לכל הסעיפים והבקשות. להזכירכם, אתם עדיין משלמים את ההלוואה על הטיול לחו"ל של השנה שעברה.

הכותבת היא מחברת סדרת ספרי המתנה בהוצאת ידיעות ספרים. ספרה החדש, "סוד המזל", ראה אור בימים אלה. לעמוד הפייסבוק של ענת לחצו כאן.