שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    השמש המתעוררת וליקוי הירח הקרוב
    השמש ממשיכה להתעורר ובימים האחרונים אף נקלטה על פניה התפרצות טעונה במיוחד. ובינתיים גם גזרת הירח מתחממת כשהשיא יתרחש ביום רביעי הקרוב, אז יחול ליקוי ירח מלא שניתן יהיה לצפות בו מכל חלקי הארץ

    השמש המצויה בשלהי תרדמתה מתחילה להתעורר. שמש זו, שהיא מקור האנרגיה של מערכת השמש שלנו, מייצרת אנרגיה שמקורה בליבתה בתהליכי היתוך תרמו-גרעיניים. התהליכים מתחוללים בטמפרטורה של כ-15 מיליון מעלות והאנרגיה הנוצרת במהלכם מבקשת לצאת אל פני השמש ומהם אל החלל החיצון.

     

    הזרמים הבלתי פוסקים של החומר בליבת השמש ועל פניה יוצרים שדות מגנטים מקומיים, ואלה מתעוותים ומשתנים תדירות. אחד מהביטויים של ההפרעות בשדה המגנטי הוא כתמי השמש, שכשמם כן הם: כתמים שחורים, אך "קרים", שכן הטמפרטורה שלהם קטנה בכ-1,500 מעלות מפני השמש עצמם (אזהרה – אין להביט על השמש או אל השמש בשום מקרה שכן הדבר עלול לגרום לעיוורון!).

     

    הכתמים נצפו לראשונה על ידי גלילאו ומאז יש מעקב רצוף אחריהם, כאשר כיום אנו יודעים כי מספר כתמי השמש הוא מחזורי וזמן המחזור הוא כ-11 שנים. כנראה שהוא קשור לתנועה הדיפרנציאלית של פני השמש הן מקו המשווה לקטבים והן בעומק השמש.

     

    ברם, המחזור האחרון של פני השמש היה אמור להתחיל כבר לפני שנה אלא שהשמש מתמהמהת וכיום אנו צופים ששיא הפעילות יידחה לשנים 2012 ו-2013. לאחרונה אנו עדים לעליה קטנה במספר כתמי השמש וכן להתפרצויות אדירות על פני השמש.

     

    אחת מהן, גדולה במיוחד, נצפתה על ידי הלווין SDO ב-7 ביוני. במהלך ההתפרצות שחלה מעל מערך של כתמי שמש, נזרק חומר הן מפני השמש והן מהעטרה (קורונה), שהיא האטמוספירה החיצונית של השמש. תהליך זה מכונה "זריקת מסה מהקורונה" (CME).

     

    מרבית החומר שנזרק יצר מעין כיפה גבוהה מעל שולי השמש וחזר חזרה, אך לצידם נזרק גם מטר של חלקיקים טעונים במהירות של כ-1,400 קילומטרים לשניה. התפרצות מעין זו מעלה את החשש הצפוי ליישומים הטכנולוגיים שלנו המבוססים על טכנולוגיית הלוויינים, אם וכאשר תתעורר השמש באופן מרבי בעוד שנה ושנתיים.


    התפרצות על השמש כפי שצולמה באמצעות הלווין SDO (צילום: נאס"א) 

     

    ליקוי ירח מלא

    ובינתיים, נמשכת הספירה לאחור לליקוי הירח המלא שייראה בישראל ב-15 ביוני (יום ד') ששיאו יהיה בשעה 23:12. ליקוי זה שייראה במלואו בכל שלביו מישראל יהיה הליקוי העמוק ביותר מזה שנים, כאשר משמעות הדבר היא שהירח יחלוף בשיא הליקוי קרוב למרכז חרוט הצל שמטיל כדור הארץ.

     

    ליקוי הירח ייראה מכל מקום בארץ ויהיה אפשר לצפות בו מכל מקום ללא צורך בעזרים כלשהם. לרגל הליקוי, מארגנת האגודה הישראלית לאסטרונומיה את התצפית הארצית הגדולה ביותר שאורגנה לרגל אירוע אסטרונומי כלשהו בישראל.

     

    במהלך התצפית יתפרסו מתנדבי האגודה ביותר מ-20 נקודות תצפית ברחבי הארץ ויסבירו לקהל הרחב על מהות הליקוי. כמו כן, יתקיימו תצפיות במצפים ציבוריים נוספים (מצפון לדרום): מצפה הכוכבים בכפר משהד, מצפה הכוכבים בגבעת אולגה, מצפה הכוכבים בגבעתיים, מכון ויצמן למדע, מצפה הכוכבים במעלה אדומים, מרכז אילן רמון באוניברסיטת בן-גוריון ובית יציב בבאר שבע.

     

    פירוט מלא של נקודות התצפית אפשר למצוא באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה שגם יעביר את מהלך הליקוי בשידור חי ממצפה הכוכבים בגבעתיים ומנקודות התצפית השונות. אנו ב-ynet נפרסם כמובן כתבה מקדימה לקראת הליקוי ונסקור את מהלכו.

     

    מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "השמש המתעוררת וליקוי הירח הקרוב"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים