צדק חברתי - כדי שהבית לא ייחרב שוב

אחד המאמרים המעניינים בפרקי אבות עוסק בהתייחסות האדם לקניינו ולקניין זולתו. במאמר מופיעה הקביעה כי הדרך הממוצעת בה מתנהל העולם היא מידת ה"שלי שלי; שלךָ שלךָ". במילים קצרות מבטאים המשנה תפיסת עולם לפיה העולם מתנהל בעיקרו בדרך המוכרת כיום כשיטת ה"שוק החופשי".

למרות שחכמינו קבעו כי זו דרכו של העולם, טמון כאן זרע פורענות העלול להוביל לאסונות העיר סדום. המשנה מציגה את מציאות החיים החברתית ה"נורמלית" כמדרון חלקלק. במדרון החברתי הזה, לא רק ההעפלה אל פסגה אוטופית מחייבת מאמץ, אלא גם עצם העמידה במקום. חוסר תשומת לב, היעדר זהירות, קריאה לא נכונה של המפה עלולים להפוך את המידה הממוצעת, המתקבלת על הדעת, למפולת המדרדרת אותנו לתחתית המדרון.

מומחים, גולשים ואנשי שטח כותבים בערוץ הדעות

מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet  

מדברים על זה בפורום מחאת האוהלים

עוצמתה של המחאה הציבורית השוטפת את הארץ מלמדת כי חלק ניכר מן הציבור הישראלי, אם לא רובו, חש שהדרך הנורמטיבית וההגיונית לניהולה של הכלכלה הישראלית ננטשה, ושבחסות הדרישה לנורמליות כלכלית, הולכת מדינת ישראל ומידרדרת לעבר מידותיה של העיר הנמוכה ביותר בעולם. הגם שניתן להתווכח על הפרשנות הראויה למאות הנתונים הכלכליים המוצגים בשנים האחרונות, וביתר שאת בשבועות האחרונים, התמונה העולה מהם בהירה מתמיד.

קריאת מגילה איכה בשדרות רוטשילד בתל-אביב (צילום: בן קלמר)

התייצבותה של מדינת ישראל בראש מדדי האי-שיוויון בעולם המערבי; פערי השכר הבלתי ניתנים לעיכול, יוקר המחיה, העוני בקרב משפחות עובדות - כל אלה ועוד, מעידים כי בשנים האחרונות מהירות נסיעתה של מדינת ישראל באוטוסדרדת ה"שלי שלי" עלתה על המהירות המותרת. בנסיעה המהירה הזו, השוברת שיאים בינלאומיים לגאוותם של מנהיגי המשק, יותר ויותר ישראלים מועפים מן הדרך הראשית אל התהום החברתית.

בניגוד לניסיונם של מתנגדי המחאה לטעון כי ראשיה מבקשים להשיב על כנו סדר יום כלכלי וחברתי אנכרוניסטי, האמת היא שרוב המוחים אינם מבקשים לנטוש את עקרונות הכלכלה החופשית. זו מחאה שאינה כופרת בעקרון של "שלי שלי, שלך שלך" אך דורשת כי הוא ייושם באופן שיבטיח שלא נידרדר לתהום של סדום וכי לצדו של עקרון זה, תשכיל ההנהגה הישראלית לאחוז בעקרונות נוספים שישמשו כחגורת בטיחות וכמערכת בלמים.

בשבת "חזון" המקדימה את תשעה באב, נוהגים לקרוא את נבואתו הראשונה של ישעיהו. בדבריו שם הנביא בפי העם את הטענה כי ללא עזרת האל, עתידה הארץ להיחרב כסדום וכעמורה. את תשובתו פותח הנביא במילים: "שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה". אתם, אומר הנביא, חוששים כי הארץ תגיע למצבה של סדום החרבה, ואילו אני אומר כי אתם כבר מזמן הגעתם למצבה העגום של העיר; זו שהפריטה עצמה לדעת והתפרקה לרסיסיה, עוד טרם חורבנה הפיזי.

יותר מאלפיים וחמש מאות שנים חלפו מאז ימי הבית הראשון. הפעם אלו קברניטי המדינה המאיימים בתרחישי אימה כי כל שינוי במדיניות הכלכלית והחברתית יוביל לאסון. למולם מתייצבים מאות אלפי מפגינים הקובעים, כמאמרו של הנביא ישעיהו, שדי להביט בנתוני העוני, בפערי השכר, בייאושן של משפחות עובדות, ובבריחתם של טובי המוחות לחו"ל על מנת להבין שהאסון כבר כאן, ושעתה - הגיעה העת לשינוי.

עו"ד הרב גלעד קריב, התנועה הרפורמית

גולשים מוזמנים להציע טורים בנושא המאבק החברתי: opinions@y-i.co.i