פרשת האזנות הסתר: גם אתם עוברים על החוק?

הפרשה שהותרה לפרסום אתמול (ב'), במסגרתה 22 חוקרים פרטיים נעצרו בחשד לעבירות חמורות של האזנות סתר ושימוש בתוכנה אסורה, הולכת ומתבררת כרחבה יותר, לאחר שאחד מהחשודים סיפר כי גם במשרד ראש הממשלה קנה את התוכנות האסורות.

עוד על פרשת האזנות הסתר:

• 22 חוקרים נעצרו: "האזנות סתר עם תוכנה אסורה"
• החוקרים והאזנות הסתר: 'משרד רה"מ קנה תוכנות'
• תוכנת הריגול לטלפון: איך זה עובד?
  

באמצעות שימוש בתוכנה כזו, כמו בפרשה, גיליתי כי אשתי בוגדת בי. האם הראייה שהשגתי באופן הזה תוכל לשמש אותי בבית המשפט?

בישראל, בתי המשפט נוטים לראות בראיות שהושגו שלא כדין ראיות קבילות, ובלבד כי אין המדובר בהאזנת סתר. המשמעות היא כי ניתן לקבל אותן במשפט, ובמקרים מסוימים אף ייתכן דיון על משקלה של אותה הראייה. לשם השוואה, בארצות הברית קבע בית המשפט העליון כי כל ראיה שהושגה בעבירה או שלא על פי החוק ובהתאם לו - לא תתקבל כראייה במשפט.

כפי שציינו לעיל, ראיה שהושגה באמצעות שימוש בתוכנה, תוך פגיעה בפרטיות, והשתלת תוכנת ריגול (שמהווה גם עבירה על חוק המחשבים סעיף 6) עדיין תתקבל כראייה, ובלבד כי לא יוכח כי מדובר בהאזנת סתר. האמנם, ייתכן כי בית המשפט יעניק לה משקל מופחת, אך כאמור, סביר להניח כי לא יפסול אותה על הסף. 

האם עלי כאזרח לחשוש שמא גם המשטרה עושה שימוש בתוכנות אלו, ללא צו של בית משפט?

גם במשפט הפלילי אנו עדים מעת לעת לקבלת ראיות שלא על פי החוק, ובתי המשפט מקבלים זאת. לדוגמא, החוק קובע, כי חיפוש במחשב יכול להיעשות רק באמצעות חוקר מחשבים מיומן ובצו בית משפט. "אולם בפועל", מספר עו"ד שדי, "נתקלתי בלא מעט מקרים בהם חוקרים רגילים בוחנים את תכולת המחשב או הטלפון הסלולרי המהווה על פי הגדרת החוק כמחשב לכל דבר ועניין".

האם אני, כמזמין העבודה מהחוקר, צריך לחשוש שמא עברתי על החוק?

ברור כי החוקר הוא זה שמבצע את העבירה העקרית של חדירה למחשב, אולם הצרכן, המזמין של פעולת החקירה, גם הוא נושא באחריות מסוימת, בהתאם למחשבה הפלילית, קרי המודעות שלו.

מידת המודעות הגבוהה ביותר היא במצב בו החוקר יידע את מזמין העובדה כי המידע יסופק לו באמצעות שימוש בתוכנת ריגול זו והוא נתן את הסכמתו לכך. במצב זה, ברור שהוא שותף לדבר עבירה ויש שיגידו לכל הפחות משדל לדבר עבירה. ככל שהתביעה תצליח להוכיח מודעות גבוהה לעצם ביצוע העבירה, הרי שהסיכוי להגשת כתב אישום כנגד האדם שהזמין את העבודה גובר. יש לזכור כי אם התביעה תוכיח כי המדובר בהשתלת וירוס משמעה, ענישה מירבית בין 3 ל-5 שנות מאסר בפועל, בהתאם לסעיף 6 של חוק המחשבים.

לא ידעתי באופן מדויק על השימוש בתוכנה. גם אז אוכל להיות מואשם?

גם עצימת עיניים עלולה להוביל להגשת כתב אישום. כך למשל, אם יתברר במהלך החקירה, כי החוקר אמר למזמין "שהמידע יסופק ואל תשאל שאלות כיצד. יש לי אמצעים טכנולוגיים" - הרי שגם אז הוא מועד לכדי הגשת כתב אישום. הדבר משול לבעל חוב שניגש לעבריין בבקשה כי יפתור לו את הבעיה, תוך הדגשה כי יש לו מרווח תמרון ושיקול דעת כיצד להביא את הבעיה לכדי פיתרון.

מה הזכויות שלי במידה והוברר כי הותקן במכשיר הסלולר שלי תוכנה כזו?

ככל שהמשטרה יידעה את הצרכן כי התוקנה במכשיר הטלפון שלו תוכנה כזו, או שזה גילה זאת בכוחות עצמו, הוא יכול כמובן להגיש תלונה במשטרה, בגין שורה של עבירות פליליות מחוק המחשבים, חוק איסור בגין האזנת סתר וכן חוק הגנת הפרטיות.

ככל שנגרם לצרכן נזק בין אם פיזי ובין אם אחר, כמו גם מעצם הפרת חובת הפרטיות, הוא ראשי להגיש כנגד החוקר או המשווק תביעה נזיקית בבקשה לקבל פיצוי כספי, זאת אף בגין גרימת עוגמת נפש או זליגת מידע שגרם לנזק.