זנידה ויורי איטקין, מפרלון, ניו-ג'רזי, בני ה-63 הם הורים לשניים וסבא וסבתא לארבעה. את השנה החדשה הם פתחו בטקס נישואים מרגש, שנערך ביום ראשון אחה"צ בניוארק, ניו-ג'רזי. בני הזוג, שהיגרו לכאן ממוסקבה לפני 18 שנה, היו אחד מחמשה זוגות, יוצאי ברית המועצות לשעבר, שלמרות שנישאו כבר לפני שנים, החליטו לקיים , דבר שהיה בלתי אפשרי עבורם בזמנו בבריה"מ.

(צילום: מאיר ראובן)

את היום פתחו חמשת הזוגות בצהרי ראשון, כשעשו צ'ק-אין לחדרים שהוזמנו למענם במלון "רוברט טרייט" בניוארק. בשעה 2 אחה"צ, ירדו הזוגות לצילומים, מלווים בילדים ובנכדים, ובשעה 3 נפגש כל אחד מהחתנים והכלות עם רב כדי לחתום על הכתובה. כחצי שעה לאחר מכן התייצבו כולם לתמונה קבוצתית מרגשת, שבוודאי תשמח את לבבות חסידי הרבי מלובביץ', שאחד משליחיהם, הרב מרדכי קנלסקי, הוא האיש המוביל את היוזמה. הרב קנלסקי המתגורר באליזבת, ניו-ג'רזי, יסד לפני שנים ביחד עם אשתו, שרה סטרנה, את אירגון ברית אברהם, שכבר מתהדר בשלושה מרכזים הפועלים בניו-ג'רזי. האירגון שיסדו הרב ואשתו לפני כ-32 שנה שם לעצמו מטרה להחזיר ליהודי בריה"מ שהיגרו לאמריקה, את מה שלקחו מהם הסובייטים במשך שנים, כלומר את המורשת היהודית.

שעה אחרי שהוגשה הארוחה הקלה, ב-4 אחה"צ, צעדו הזוגות ומלוויהם אל השטיח האדום שהונח בחצר המלון והתקדמו לעבר החופות. כל זוג בתורו צעד לעבר חופתו, כשהחזן שר ברוך הבא. מתחת לחופה זכו הנשים לקיים את מנהג שבע הברכות, כשהכלות מקיפות את החתנים שבע פעמים לקול תשואות ילדיהם. סיום ההקפות נתן את האות לרבנים שהובילו את הטקסים, להורות לחתנים למלא את הכוסות ביין, לשלוף את הטבעות ולשבור כוסות ביחד. בשעה 6:30 עברו כולם לאולם הנשפים, לתוכנית האמנותית ולמסיבה.

לפני הריקודים, אותם הובילו סנדי שמואלי ולהקתו, הופתעו החוגגים לפגוש בשר התפוצות, יולי אדלשטיין, שביקר בעיר. אדלשטיין, שהגיע מלווה בשומר ראש, דיבר אל הקהל ברוסית. הוא הסביר לחתנים והכלות הנרגשים כמה חשוב שיהודים יתאחדו בימים אלה. הוא שיתף מרשמיו מביקורו באו"ם בתחילת החודש. בין אנשי האירגון הנרגשים היה גם הרב ברוך לפקיבר, חבר ילדות של קנלסקי, גם הוא יוצר רוסיה, שנמצא באירגון משנותיו הראשונות ומכהן כמנהל התוכניות והפיתוח. קבוצה אחרת של אורחים כללה מנהיגים קהילתיים שונים מניו-ג'רזי, שבאו לברך ולתמוך. ביניהם היו חבר הסנאט של ניו-ג'רזי, רוברט גורדון, שהביא אתו הכרזת כבוד מטעם בית הנבחרים לאירגון ברית אברהם לכבוד 32 להיווסדו. גם קתי דנוון, מנהלת מחוז ברגן, הביאה הכרזת כבוד, ולציון מיוחד זכה ביל ברוני, מנהל בכיר בפורט אותוריטי של ניו יורק וניו-ג'רזי, שאישר לאירגון בחג החנוכה האחרון להציב חנוכיה על גשר "גות'אל", המחבר את ניו-ג'רזי עם סטאטן איילנד וכן על שני גשרים אחרים בניו-ג'רזי. את ארוחת הערב החגיגית הגישו בתשע וחצי בלילה, כשעל החתנים והכלות מורעפות מתנות, ביניהן כוס יין לקידוש, פמוטים לנרות שבת וספר סיפורים ברוסית.

החתונה הראשונה- יורי וזנידה איטקין( )

גם רגינה ויורי גורביץ', הורים לשנים המתגוררים בקונטיקט, ישאו עמם זכרון מתוק מהחתונה המאוחרת שלהם, שנערכה ביום ראשון האחרון. הם הגיעו עם הילדים ועם קבוצה גדולה של חברים וכולם מאוד נהנו, מדווחת רגינה. "מאוד התרגשנו מהסמליות של מועד החתונה", שיתפה, "ב-25 בספטמבר, לפני 20 שנה, הגענו לארה"ב, והנה ב-25 בספטמבר 2011 הייתה לנו חופה".

את  ערכו השניים במוסקבה באפריל 1981, ללא חופה וקידושין. על האפשרות להתחתן בברית אברהם, למדו בני הזוג לפני שנה כשהוזמנו לחתונה של חברים שחיתן האירגון. רגינה ויורי כל כך התלהבו, שהם החליטו ללכת בעקבות החברים. בשיחה עם הרב קנלסקי שנערכה בבית הכנסת של האירגון בפרלון, החל הקשר להתהוות.

"לא היה קל להיות יהודי במוסקבה בזמנים שלנו", מזכירה רגינה. "יהודים לא יכלו להתקבל לאוניברסיטאות מובילות, לא יכלו לקבל עבודות מסוימות. המורשת שלנו הסתכמה בביקור בבית הכנסת, בעיקר בשמחת תורה ובערב פסח, שבאחד מהם פגשתי שם את בעלי". עכשיו היא רוצה שגם הילדים ילכו בעקבותיהם. "אני מקווה שהעובדה שעשינו דרך רוחנית וחזרנו למסורת תשפיע על הילדים והם יעשו את אותו דבר", אמרה, "אף פעם לא שכחנו שאנחנו יהודים".

הרב מרדכי קנלסקי ואשתו שרה סטרנה אכן רוו נחת ביום ראשון אחה"צ, כששוב מילאו את שליחותם על פי מיצוות הרבי מלובביץ'. לפני שנים ביקש הרבי מקנלסקי לפעול לחשיפת וקירוב יהודי בריה"מ לשעבר למורשת היהודית. הרב קנלסקי, שנולד במוסקבה להורים חסידים – אמו היא דור שביעי לחסידות לובביץ' ואביו דור 11 לחסידי הבעש"ט – גדל בבית שהמשיך בשמירת המצוות גם באקלים הקומוניסטי העוין לדת. אבא שלו, הוא מספר, החליף 18 מקומות עבודה כדי לא לעבוד בשבת. הסבא שלו, שברח מהגטו כדי להצטרף לפרטיזנים במלחמת העולם השניה, עלה לארץ ישראל בשנת 1947, והוריו מתגוררים עד היום בקרית מלאכי. מרדכי קנלסקי הגיע לניו-יורק בשנת 1976, ביחד עם חברו ברוך לפקיבר, כדי ללמוד בישיבת חב"ד. אחרי שיסד את ברית אברהם, הוא מספר, התחיל קנלסקי לבקר משפחות יוצאות בריה"מ, המתגוררות ברחבי ניו-ג'רזי, ולדבר אתם על מורשת יהודית. בשנת 1981 נשא מרדכי לאשה את בת דודו, שרה סטרנה, שגם היא היגרה מרוסיה. עיקר העבודה אז, סיפר הרב קנלסקי, התמקדה בעריכת ברית מילה ליהודים מבריה"מ, והיום מתהדר האירגון ברקורד של 6,500 בריתות שבוצעו עד כה. בשנת 1985 פנה המזכיר של הרבי לקנלסקי ודיבר אתו על הרעיון להתחיל לערוך גם חתונות בקהילה. שנה לאחר מכן כבר נערכה במלון בטינק חתונה קבוצתית של 20 זוגות, בנוכחות קהל של כ-600 איש. "כל זוג קיבל אז שולחן, חופה, שמלת כלה, פרחים ואפילו צלם וידאו, כשכל הפרויקט ממומן מתרומות", מספר הרב. עם השנים הקים האירגון גם בתי כנסת ומרכזים יהודים בהילסייד (שם מתגוררת משפחת קנלסקי היום) ניו-ג'רזי, וגם בג'רסי סיטי ובפרלון. האירגון מספק היום לקהילה היהודית-רוסית בניו-ג'רזי גם שירותי מקווה, בתי ספר, הכנה לבר מצווה, בריתות, חתונות ועוד.

למה כל כך חשוב להתחתן שוב, אחרי עשרות שנות נישואים?

קנלסקי: "יש אנשים ששואלים אותי: אם יש להם ילדים ונכדים, למה הם צריכים חופה? מה חסר להם בחיים? אני מנסה להסביר, שאת הברכות מקבלים מהקב"ה כשיש קדושה מתחת לחופה. הרבה מהזוגות שדיברתי אתם היססו, הרבה סרבו, אבל רבים גם הסכימו. אני לא עושה חופה אם אין ברית ומקווה".

זה נראה אירוע מרשים לפתיחה השנה החדשה.

"אני עובד בזה כבר 32 שנה, אשתי ואני הכנסנו את כל הנשמה במוסד הזה. לראות את הדור הצעיר הופך חבר בוועד המנהל, זה סיפוק גדול. לפני 20 שנה עשיתי להם ברית, חיתנתי אותם, הייתי הסנדק של הילדים שלהם, והנה עברו שנים והם עוזרים. זה נותן לי כוח להמשיך לעשות את זה".

שרה: "עד עכשיו כבר נערכו למעלה מ-700 חתונות, וזה הרבה בזכות שנים של הסברה. עשר שנים היינו רפיוזיניקים ברוסיה. ההורים שלי עברו זמנים קשים מאוד ברוסיה, כדי לת לנו חינוך יהודי. בסופו של דבר ניצלנו והצלחנו לצאת משם בעזרת הקב"ה, משום כך השליחות שלנו מביאה לנו נחת. כשהתחלנו לעבוד היו ילדים שהייתי מורה שלהם בתיכון. היום הם באים לבית הכנסת שלנו עם הילדים שלהם, מתעניינים איך אפשר לעזור. רבים מהזוגות שמתחתנים אצלנו מתקשרים לספר על דברים טובים שקרו להם בחיים מאז שהתחתנו. יש עוד כל כך הרבה מה לעשות בניו-ג'רזי, יש עוד כל כך הרבה יהודים רוסים. אנחנו רוצים לעזור לכולם להתחבר למורשת היהודית".