שתף קטע נבחר
צילום: אבי אוחיון, לע"מ

"תרמנו לשיח הציבורי". שמשון ליבמן חותם פרק

לפני חמש שנים וארבעה חודשים הוא כלל לא הכיר את משפחת שליט. אחרי מבזק חדשות אחד דרמטי ו-1,941 ימים - חייו לעולם לא יחזרו להיות כפי שהיו קודם. ראש מטה המאבק לשחרור גלעד שליט חוזר עכשיו לעבודה, למשפחה ואולי גם לשולחן הכתיבה

בבוקר 25 ביוני 2006 שמע שמשון ליבמן ברדיו במכונית על אירוע החטיפה של גלעד שליט וביצע אוטומטית סיבוב פרסה לכיוון מצפה הילה - סיבוב שבדיעבד שינה את חייו. תוך דקות הגיע לפגישה עם ועד היישוב, ששלח אותו למשפחה, אז ניגש לראשונה לנועם שליט, שאותו לא פגש עד אותו יום: "אני איתך", אמר לו.

 

  

שמשון ליבמן, היום במצפה הילה   (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
שמשון ליבמן, היום במצפה הילה (צילום: אבישג שאר-ישוב)

 

חמש שנים וכמעט ארבעה חודשים של שבי נורא שעברו על גלעד שליט, הפכו את ליבמן - עד אז יועץ ארגוני אלמוני מצפון הארץ - למנוע שצרב בתודעה של כל ישראלי ושל לא מעט אנשים בעולם את העובדה שאי שם כלוא חייל צעיר וכחוש, ובמצפה הילה מתגוררת משפחה שחרב עליה עולמה. כראש המטה לשחרור גלעד שליט, ביצע אינסוף פעילויות, פגישות, ראיונות, ישיבות, נסיעות, גילויי תקווה ומשברים, אבל ליבמן תמיד חוזר דווקא אל אותו בוקר קשה בקיץ 2006: "אמרתי לנועם: 'מעכשיו אתה לא הלאום. אתה האבא ואתה צריך להיאבק'".

 

עד החטיפה עסק ליבמן בייעוץ וניהול של קיבוצים וקהילות, עם דגש על בניית קהילות בהסכמה וקבלת החלטות ושינויים בקיבוצים והפרטות. בחמש השנים וארבעת החודשים האחרונים צומצמה העבודה שלו משמעותית.

 

חזרתו של גלעד שליט והסיום המבורך של עבודת המטה גורמים לו לחשוב לראשונה זה זמן רב על חייו המקצועיים והפרטיים: "אני עדיין לא יודע איך חיי יתנהלו מעתה והלאה ואני מרגיש די נבוך ביומיים האחרונים. הכוונה שלי היא לחזור לילדי, לנכדי ולעבודתי, שאותה צמצמתי למען המאבק, ועכשיו אני חייב להרחיב אותה בחזרה כדי להתפרנס.

 

"יש לי שריטה קהילתית מעצם היותי חבר קיבוץ במשך 25 שנה - קיבוץ בית העמק הנמצא לא רחוק ממצפה הילה. הראייה הקהילתית אצלי היא משהו שמנחה אותי בהרבה מאוד החלטות בחיים, והיא גם הנחתה אותי לסובב את האוטו לנסוע למצפה הילה ביום החטיפה".

 

המאבק של שמשון ליבמן - בקרוב הספר?

ליבמן סבור שגלעד שליט החזיר איתו מעזה משהו גדול יותר ממה שהוא לקח, ולא בטוח שהוא יודע את זה. בשפתו ליבמן מגדיר את הדבר החמקמק הזה כ"דבק חדש", סוג של חלום מתחדש בחברה הישראלית. "אני רואה את זה כשאני מדבר עם רשתות זרות", הוא מסביר. "מעבר לעניין שחייל היה בשבי חמש שנים, התקבלה כאן החלטה שאפשר ללמוד ממנה מהו ערכם של חיי אדם, על אחת כמה וכמה של חייל ששלחת למשימה.

 

כותרות נוספות בערוץ החדשות:

 

"בשביל הרבה אנשים שהצטרפו אלינו, גלעד לא היה סתם חייל שיושב שנים בשבי. הוא סימל המון עוולות וחוסר שביעות רצון בחברה, תגובה לניכור של שנים בין הממשל לבין האזרחים. לימים, אני חושב, הזרעים האלו נבטו למחאה החברתית. הרעב הזה שנוצר, הציפייה הזו, הערגה לגלעד שיחזור - כל אלה הביאו לכך שהחזרה שלו החזירה אמונה לאנשים. חזרה האמונה שגם באחרים יטפלו ככה".

 

על הימים הראשונים של המטה, הוא סיפר: "הקמנו בהתחלה מטה מאוד מצומצם ביישוב. היינו רק שניים, שליוו את המשפחה. היינו נפגשים כל יום שישי. אז היינו מעורבים גם במטה של גולדווסר ורגב. אחר-כך הצטרף עודד ציטרון מכפר ורדים, שאמר שצריך להקים מטה מסודר. צירפנו את אמיר גור לביא והבאנו את חזי משיטה לעמוד בראש. חיפשנו יושב ראש שהוא בעל ניסיון ושם ומשיטה משיטה הועמד בראש למשך כשמונה חודשים".

 

"למה שלא תהיה יו"ר?"

ליבמן סיפר גם כיצד התמנה לתפקיד: "כשהוא סיים את התפקיד, החברים במטה אמרו לי 'שמשון, אתה גם כך וגם כך מאוד מעורב בעניין. ועדיף שתהיה אתה ולא מישהו שצריך ללמוד את הכל מהתחלה'. הקדשתי למאבק המון זמן גם ככה. גם המשפחה ביקשה. אז למרות שאני צריך עוד לעבוד, אני עדיין לא פנסיונר - אבל קיבלתי על עצמי את המשימה". עם כניסתו לתפקיד יו"ר המטה הרחיב אותו וכלל בו פעילים, בני משפחה של שליט וכן נציגים של חברות יחסי ציבור.

 

הוא סיפר כי בתחילת הדרך, בעיקר בעת כהונתו של אולמרט, הציע המטה דרכים מקוריות להפעיל לחץ על החמאס והפלסטינים לשחרורו של גלעד, הן באמצעות מנופי לחץ שונים והן בצורת הטבות. "בין השאר הצענו להציע לפלסטינים כי ישראל תקים בעזה נמל סחורות, מפוקח ומבוקר, אך היוזמות האלה לא זכו למענה", הוא סיפר.

 

לאחר שגם מבצע עופרת יצוקה לא הביא לתוצאה המקווה של שחרור גלעד, החל המטה ללחוץ לעסקת שחרור אסירים. "במשך שלוש שנים לא דיברנו על הסדר או חילופי שבויים, אלא על פתרונות אחרים, יצירתיים", הוא נזכר. "רק בשנתיים האחרונות, אחרי שלא לקחו את הפתרונות המקוריים האלה לשום מקום, הבנו שכנראה אין חלופות".  

ליבמן לא מביט לאחור. "חזרה האמונה" (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
ליבמן לא מביט לאחור. "חזרה האמונה"(צילום: אבישג שאר-ישוב)

 

כשהוא מתבקש להתייחס לגורמים שהביאו לזירוז העסקה, הוא נזהר לא להיכנס למשבצת הפרשן. כמו כל אזרח ישראלי הוא יודע לדקלם שהמפה האזורית השתנתה, הוא שמע את ההערכות על חלון ההזדמנויות שעלול היה להיסגר, על הפוליטיקה הפנימית של הפלסטינים ועל השיקולים של בנימין נתניהו. כשהוא מגיע לדבר על חלקו של המאבק האזרחי להשבת גלעד שליט, הוא שומר על איפוק.

 

"הפעילות שלנו סייעה להחזרת גלעד, אין ספק", אומר ליבמן. "בחמש השנים האחרונות אנחנו מנסים להכניס לשיח הציבורי מונחים - ולא סיסמאות - של ערבות הדדית, סולידריות, אחריות, כל ישראל ערבים זה לזה. זו המשמעות האמיתית של העניין, ולכן אני חושב שהייתה לכך השפעה על ראש הממשלה. כשליוויתי את משפחת שליט לא עשיתי את זה רק עבור גלעד. העזרה לגלעד משקפת גם את העזרה והדאגה לילדיי ולכל החברה הישראלית.

 

"אם תרמנו משהו לשיח הציבורי, זה בהחזרת ערכים שבלעדיהם לא נוכל להתקיים בשכונה המטורפת הזאת במזרח התיכון. לא רק בעזרת טנקים נשרוד כאן. נתניהו קיבל באיחור החלטה נכונה, ואנחנו רוצים שהמנהיגות שלנו תהיה מבוססת על ערכים לא פחות מאשר על יכולות ביטחוניות. השילוב בין השניים, במינונים נכונים, ייצור לנו הזדמנות חדשה לשנות לגמרי את פני החברה".

 

אחרי שגלעד שליט חזר הביתה, קיבל ליבמן הודעת טקסט מבתו השוהה בחו"ל. "אבא, איזה כיף שסיימת את העניין, אבל אל תפסיק לחלום". ליבמן מחייך כשהוא מספר על ה-SMS של הבת: "מימוש החלום שלי יבוא לידי ביטוי בכך שכנראה אקדיש קצת יותר לכתיבה, שזה הדבר האהוב עלי. כולם שואלים אם אני הולך לכתוב ספר, ובשלב זה אני משאיר את השאלה הזאת פתוחה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עם עזאם עזאם. "גלעד היה סמל להמון עוולות"
צילום: אבישג שאר-ישוב
מומלצים