לא נשואים ורוצים ילד? כך תערכו הסכם הורות

רוחות הזמן הביאו עמן בשורה חדשה ומרגשת: ניתן להיות הורים ולמלא את התפקיד החשוב הזה בצורה נהדרת גם מבלי להיכלל במודל השמרני של זוג-חתונה-ילד. בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות פונים לקבלת ייעוץ משפטי בכל הקשור להסכמי הורות.

כתבות נוספות בערוץ הורים ב-ynet:

• 7 עצות שיעזרו לכם לחיות בשלום עם הטלוויזיה
• הדלק יקר? אז תפסיקו להסיע את הילד לכל מקום
• מיהם הילדים שנמצאים בסיכון גבוה לסבול מחרם? 
  

חשיבות ההסכם היא בהכרה הבסיסית שעומד להיוולד ילד להורים מסוימים, ויש לערוך ביניהם תיאום ציפיות תוך הגעה להבנה באשר לצורכי הילד, למקום המגורים, לחלוקת זמני הביקורים וכן הלאה. וכל זאת מתוך רצון טוב והכרה בעובדה שבני אדם שונים מטבעם ובמקרה של מחלוקת יש צורך להיעזר בהסכם כתוב וחתום, אשר שומר על מסגרת בריאה המכתיבה את נורמות ההתנהגות של ההורים.

• נשים וגברים שטרם נישאו ואינם מצויים בקשר זוגי משמעותי בחייהם, אשר החליטו ליצור קשר לצורך הבאת ילד לעולם.
  

• נשים וגברים המשתייכים לקהילה ההומו-לסבית אשר מבקשים להפוך להורים.
  

• ידועים בציבור המצויים בקשר ללא נישואים ורוצים להביא ילד לעולם.
  

• זוג המצוי בפרק ב' של חייו, כאשר ייתכן שלכל צד יש ילדים משלו, וברצונם להביא ילד משותף.
  

• גבר ואישה שקיימו יחסי מין מזדמנים אשר כתוצאה מהם הרתה האישה והיא חפצה בהולדת התינוק.
  

להסכם תוקף משפטי מחייב, אך מעמדו חזק יותר לאחר אישורו בבית המשפט. במקרים חריגים או כשההסכם בטל מעיקרו או נוגד את טובת הקטין, עשוי בית המשפט לקבוע שאין לו מעמד מחייב.

לדוגמה, אם האם מצהירה שהיא מוותרת על מזונות הקטין או מסכימה לסכום מזונות שהוא פחות מהמינימום, להסכם יהיה מעמד של "הסכם הבטל מעיקרו", ולקטין תהיה הזכות להגיש תביעה מטעמו לבית המשפט - באמצעות אמו - לפסיקת מזונות ריאליים.

דוגמה נוספת: אם הצדדים הסכימו על משמורת משותפת, אך הלכה למעשה אחד הצדדים אינו מתפקד כהורה משמורן ומזניח את הילד, קיימת זכות לפנות לבית המשפט בתביעה בנושא.

ההסכם תקף עד הגיעו של הילד לגיל 18. עם זאת, החיים חזקים יותר מכל הסכם: נער בן 16, למשל, המחליט שהוא עולה על אוטובוס ונוסע לאביו - לא ייאלצו אותו לחזור לבית אמו בכוח. טובת הילד, שינוי הנסיבות ופגמים בהסכם עלולים להוביל לתביעה ולשינוי ההסכם.

לכן, מומלץ לא להתפשר ולערוך הסכם ראוי. כפי ששותפים המחליטים להקים עסק עורכים הסכם שותפות, בוודאי ראוי לקחת אחריות ולערוך הסכם הורות. אם לא נערך הסכם ואחד הצדדים מתנער מאחריות, עלול להיווצר מצב שבו הצדדים ייאלצו להגיש תביעה לבירור אבהות וביצוע בדיקת רקמות וזאת, כדי להוכיח אבהות. 

על פי ההלכה היהודית, ילד ששם אביו איננו מופיע בתעודת הזהות שלו מוגדר כ"שתוקי", דהיינו ילד ששואלים אותו מי אביו והילד שותק. ילד כזה יהיה פסול חיתון, ויש פוסקים הטוענים שמעמדו חמור משל ממזר. גם מהטעם הזה, ראוי להסדיר את עניין האבהות.

את ההסכם מומלץ לערוך אצל איש מקצוע המתמחה בדיני משפחה, ולהוסיף אישור נוטריוני המעניק הגנה משפטית טובה יותר. לאחר לידת התינוק מומלץ להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה, כדי שיינתן להסכם תוקף של פסק דין.

ללא הסכם הורות, עלולה להיות מוגשת תביעת אבהות(צילום: shutterstock)

הנה כמה נקודות שמקובל להתייחס אליהן בבואכם לחתום על הסכם הורות:

1. הצהרת ההורים

ההסכם נפתח בהצהרת הורים שלפיה העובר המתפתח ברחמה של האם הוא מזרעו של האב, וברצונם לערוך הסכם הורות לטובת הילד.

2. שם הילד

על פי חוק השמות, ילד אשר הוריו אינם נשואים מקבל אוטומטית את שם משפחתה של אמו, ועל אביו להסכים לנשיאת שמו - אם ההורים מעוניינים בכך. על כן, יש להסדיר מראש בהסכם נקודה זו ולקבוע את שמו של מי יישא הילד. מובן שניתן בהסכמה לשאת את שני שמות המשפחה של ההורים.

3. משמורת

הסכם ההורות קובע במשמורתו של מי יהיה הילד. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילד. המקובל בהסכמים אלו הוא להשאיר את האפוטרופסות בידי שני ההורים, ולקבוע מי יהיה ההורה המשמורן, כלומר ההורה שעמו מתגורר הילד ואשר הוא שיישא מטבע הדברים בעיקר נטל הגידול.

4. הסדרי ראייה

סעיף זה מוכנס בהסכם במקרה שבו מוחלט כי יהיה הורה משמורן ולהורה השני יקבעו הסדרי ראייה וביקורים. מקובל כי הסדרי הראייה יכללו פגישות של מספר שעות בשני ימי חול, וכן לינה בכל סוף שבוע שני. מובן שיש להתאים את הסדרי הראייה לגיל הילד ולאילוצי ההורים, והיתרון הגדול בהסכם הוא שהוא מתאים לצורכי ההורים ולא נגזר על פי שבלונה שכביכול מתאימה לכולם.

5. מקום מגורים

ניתן לקבוע במפורש בהסכם כי הילד יגדל ויתחנך בישראל ולא בחו"ל. ניתן אף להסכים מראש על אזור מגורים בארץ, והדבר קריטי ביותר כאשר מסכימים על משמורת משותפת אשר הבסיס לה הוא מגורים קרובים בין האם לאב.

6. חינוך

ניתן ואף חשוב לקבוע את הזרם שבו יתחנך הילד: חילוני, ממלכתי דתי, חרדי או אחר.

7. מזונות

יש לקבל החלטה בהסכם לגבי סכום המזונות שעל האב לשלם לאם עבור צרכיו של הילד: מזון, הלבשה, מוצרי הגיינה וכו'. יש לקבוע אף את השתתפות האב באחזקת דירת המגורים.

הוצאות שבהן מקובל שההורים מתחלקים באופן שווה הן: הוצאות רפואיות חריגות, הוצאות חינוך, השתתפות בחוגים, קייטנות ושיעורי עזר.

הכותבת היא עו"ד ומגשרת, מנהלת פורום משמורת ואבהות בפורטל "משפטי"