הנושא של אמצעי מניעה וחברות הביטוח הצליח לחצות את חומת ההזרה שהקמתי עלי כאן מחמת עניין יתר בפוליטיקה המקומית, וכך, כששמעתי את שדרן הרדיו המטורלל מדבר על הסטודנטית סנדרה פלוק, מלח הארץ של אמריקה, ידעתי במה מדובר.

כינה אותה "זונה". סנדרה פלוק (צילום: AFP)

ידעתי גם במי מדובר, כי יצא לי לשמוע את נציג "ערוץ שבע" המקומי בזמן האזנה לרדיו במהלך נסיעותי המרובות (מדי!) במוניות הצהובות. אם רוצים ללמוד משהו על אמריקה לא צריך יותר מאשר להיכנס לכמה כאלה בחודש ולבקש מהנהג להגביר את הרדיו. לפעמים זה זמירות דתיות בערבית, לעתים צ'אנט בודהיסטי, מנטרות עם צלצול פעמונים, קורה שזה דיבור לא מוכר בשפה אפריקאית או בהודית בטלפון הנייד, אבל לפעמים אני נכנסת למונית ובטונים גבוהים מידי שומעת את המטיפים הימניים הקיצוניים, שרק מהאופן שבו הם מביעים את דעותיהם ברור שמדובר בשטיפת מוח למי שהמוח שלו לא ממש מאוכלס. בדרך כלל אני לא מתערבת לנהגים שלי בבחירות שלהם, מכבדת את המקום שהוא שלהם, "חיה ותן לחיות", אבל כשאני שומעת את רש לימבו, אני חוטפת רש בכל הגוף ודווקא מתעקשת שיחלישו. רש לימבו, למי שעוד לא ניתקל במפגן גסות הרוח הזה, הוא בעל תוכנית רדיו יומית. יש לו עשרות מיליוני מאזינים והם מקשיבים לו כדי לדעת מה לחשוב. חופש ביטוי זה יופי אבל רש לימבו זה פחד אלוהים.

בשבוע שעבר הוא נכנס חזיתית בבחורה מהסוג שמשמש רול מודל למתבגרת הפרטית שלי ולחברות שלה. סנדרה פלוק, סטודנטית למשפטים בת 30, הייתה מעורבת בניסיונות להשפיע על מקבלי ההחלטות באוניברסיטה שלה בעניין שינוי החוק בדבר השתתפות חברות הביטוח במימון אמצעי מניעה. לימבו, ברוטלי כפי שרק הוא יודע להיות, כינה אותה "זונה", כיוון שבלוגיקה המושחזת שלו, אם היא רוצה ש"משלמי המסים" ישלמו לה על אמצעי המניעה היא בעצם רוצה שיממנו לה את חיי המין ההוללים שלה, כלומר היא פרוצה ומשלמי המסים המממנים את אמצעי המניעה שלה הופעים בכך לסרסורים. צריך להיות גאון כדי להבין את המהלך הלוגי של הדגנרט הזה, שככל הנראה נדמה היה לו שכמות אמצעי המניעה שאישה נוטלת קשורה ישירות בכמות הסקס שהיא מקיימת. כחובב ויאגרה, הוא ככל הנראה חשב שגלולות נגד הריון וגלולות לסובלים מאימפוטנציה פועלות באותו אופן. אלא שלא רק שהוא הראה לעולם שהוא בור ועם הארץ בענייני רפואה, הוא הראה לאן הוא באמת שייך כשהציע שבתמורה לעסקה (בה הוא שאר משלמי המסים ה"סרסורים" משלמים ל"זונות" כמו פלוק) היא וחברותיה ה"פמינאציות" (ככה הוא קרא להן!) יצלמו את חיי המין העשירים שלהן בווידאו ויעלו לאינטרנט כדי שלפחות נוכל כולנו לצפות במה שאנחנו משלמים עבורו.

אמנם נשיא אוניברסיטת ג'ורג'טאון, בה לומדת פלוק, מיהר להגן עליה, והיא אפילו זכתה לטלפון אישי מהנשיא אובאמה שרצה לתמוך, אבל אל מול אלה ניצב מפגן של שנאת נשים, שבין השאר התבטא בתגובות כמו של מיט רומני, המועמד הרפובליקאי, שאמר שהוא, במקום לימבו, היה בוחר במלים אחרות, ואילו ריק סנטורום, המתמודד מול רומני על הקולות השמרנים במפלגה השמרנית, אמר שלשדרן רדיו מותר להיות אבסורדי. כל מה שליו"ר בית הנבחרים בקונגרס היה להגיד הוא שהדברים של לימבו לא היו "אפרופרייט". בנוסף לכל זה, אני מתעדכנת בהצעת החוק המשוגעת שהתקבלה לאחרונה בטקסס, לפיה אשה שרוצה לעבור הפלה תהיה מחויבת לעבור בדיקת אולטראסאונד וגינאלית, לשמוע את פעימות לב העובר, להקשיב להסבר מפורט מהרופא שלה המתאר את כל אברי העובר, שהיא לא רוצה או לא יכולה לגדל, ואז ללכת הביתה, "לישון על זה" עשרים וארבע שעות, ורק אחרי זה, "אם יש לה לב", להחליט על ביצוע הפלה. המקרים האלה, מזעזעים אותי עד כדי כך שאני מתחילה לתהות לגבי ההחלטה שלי לגדל את שתי בנותיי כאן. "לזה אתה קורא 'העולם החדש'?" אני מתנםלת על הפרופסור כשהוא מגיע הביתה.

"תראי, לפחות נשיא ארה"ב התקשר לפלוק ואמר לה שבתור אב לשתי בנות הוא יכול להגיד שהוא היה גאה בה אם היה אבא שלה", הוא אומר לי בדחילו ורחימו. "וחוץ מזה, את תראי שהחוק הבזוי הזה של השפלת נשים שצריכות הפלה לא יחצה את גבולות טקסס".

"כי אם זה יתקרב לניו-יורק", אני מתרה בו, "אני אורזת את שתי הנשים הקטנות שיש לי כאן וחוצה את האוקיינוס חזרה מזרחה!". אבל הפרופסור, שמאמין באובאמה, ושבעוד קצת יותר משנה גם יוכל לקיים את מצוות האזרחות הטובה ולשים פתק בקלפי – מאוחר מידי עבור אובאמה – לא דואג.

"אם יש עוד נשים שמתלבטות למי להצביע", הוא מנסה למצוא עוד צדדים חיוביים, "אולי רש לימבו והתגובות של הרפובליקאים להתקפה שלו יעזרו להן להחליט".

"חכו, חכו, שגם אנחנו נוכל להצביע", מתערבת המתבגרת שהוזמנה כלאחר כבוד להשתתף בכנס "מנהיגים את אמריקה" בקיץ הבא עלינו לטובה. אלא שעד שיגיע הזמן שלה להצביע כאן ולהשפיע, היא חולמת שגם היא, כמו חברת הילדות שלה, תקבל צו ראשון מצבא ההגנה לישראל...