המכה שלא נפתרנו ממנה: הכל על הטיפול בכינים

כמדי שנה גם בליל הסדר המתקרב נשב סביב השולחן ונספר על עשרת המכות אותם הנחתנו על המצרים. אמנם בחלוף השנים רוב המכות כבר לא נשמעות לנו כל כך רלבנטיות, אך עדיין יש מכה אחת שלא נפתרנו ממנה, מכה שלאחר כל השנים עדיין חיה ובועטת מתמיד, אך יותר מכל היא מגרדת: מכת כינים.

את מכת הכינים שכיח יותר למצוא בקרב ילדים בגילאי שנתיים עד 12. כינת הראש הינה חרק טפיל חיצוני, שבניגוד להגדה אינו נמצא גם על עורן של הבהמות, אלא חי על ראשם ומוצץ את דמם של בני האדם בלבד. מה שאומר שאותה מכת כינים מובילה גם למכת נוספת, מכת דם. תוך כדי שאיבת הדם הכינה מפרישה ריר הגורם לתחושת עקצוץ, ובמקרים חמורים יותר לזיהום העור. כמו כן, כינה מטילה חמש עד 10 ביצים חדשות מדי יום.

ההדבקה מתרחשת בדרך כלל ממגע ישיר: ראש-בראש ובמהלך פעילויות ספורט, לדוגמה, כאשר הידבקות באמצעות העברת כלי מיטה וכובעים בין ילדים פחות נפוצה. הזמן הנפוץ ביותר להידבקות הוא לאחר החזרה מחופשות הלימודים הארוכות: חופשת הקיץ, וחופשת הפסח הקרבה (הורים, היזהרו!).

כל ילד נדבק 2.4 פעמים בממוצע בשנה

לא פחות מ-80% ממשקי הבית בישראל סבלו או סובלים מהמכה, וכל ילד ישראלי נדבק בממוצע כ-2.4 פעמים בשנה. הבעיה הינה כלל עולמית, ואף מוכרזת כמפגע הילדים השני בשכיחותו אחרי השפעת, ללמדכם שזוהי מכה פורצת גבולות ודתות. בארצות הברית הדבר נתפס אף כסוג של מחלה מדבקת, וכראיה לכך ילדים שנדבקו אינם מורשים להיכנס לגן הילדים או לבית הספר. 

מימי עשרת המכות, דרך תקופת המדבר ועד לימינו, הומצאו המוני "תרופות" שונות ומשונות כדי להילחם, ללא הצלחה יתרה, בכינים. חלק גדול מהאמצעים הללו, לאורך הדורות ועד היום, יכלו להיחשב בעצמם כמכות נוספות שנחתו על הילדים הסובלים ממילא. אפשר גם להקביל אותם לארבעת הבנים מההגדה אליהם דיברו הכינים:

1. אינו יודע לשאול

את הבן הבכור, זה שאינו יודע לשאול, ניתן לייחס לשלל האמצעים השונים והמשונים שהומצאו במשך השנים, ושעד היום לא ברור מה מידת הקשר של חלקם לטיפול בכינים. ניתן לספר על מסרקי ברזל כואבים, משיחת השיער בנפט, ברוזמרין, בחיתולי בד, ואפילו במיונז (אולי כדי להמית את הכינים במכת כולסטרול?), במיני שמנים ושמפו ושאר תכשירים לא ידידותיים ובעלי ריחות לא נעימים.

לגבי התכשירים, אותם ניתן לחלק לתאומים לא זהים:

2. תם

התאום הראשון הינו הבן התם. אלו אותם תכשירים המוגדרים כטבעיים, אך יעילותם עד היום לא הוכחה בצורה מוחלטת, ולפיכך הם נמנעים מלהציג עצמם רשמית כמטפלים בכינים.

3. הרשע

התאום השני אלו התכשירים המכילים חומרים כימיים מדבירים, אותם נגדיר כתאום הרשע. התכשירים

המדבירים התגלו כבעלי תופעות לוואי ש"במקרה הטוב" גורמות לילד לתסמינים שליליים (כגון תופעות לוואי של צריבה, הפרעות קשב וריכוז, עצבנות ואגרסיביות), ובמקרה הרע חלקן אף רעילות (עלולות לגרום לפריחות, אלרגיות, העלאת טמפרטורת הגוף, אסטמה ועוד). לאחרונה אף הוכח ששימוש בתכשירים מדבירים מכפיל את הסיכוי לחלות בלוקמיה (סרטן הדם). מעבר לכך התגלה שלאורך זמן הכינים מגלות עמידות כנגד אותם האמצעים, ולפיכך התכשירים אינם מציגים יעילות לאורך זמן.

4. החכם

הבן הרביעי, בן הזקונים המוצלח מכולם, הוא כמובן החכם. מדובר בתכשירי הדור החדש, אשר הוכחו מדעית במחקרים קליניים כיעילים בהשמדת כינים ובסילוק ביציהן. תכשירים אלו פוגעים במנגנון הפיזיקלי של הכינים ועקב כך הן לא יכולות לפתח עמידות. "ריזאלטס", לדוגמה, גורם להתייבשות הכינה וכך נותר רק להסיר אותה מראשם של הילדים לאחר השימוש. מדובר בשימוש שלרוב יהיה חד פעמי, ואורכו כעשר דקות בלבד.

ההורים והילדים ישמחו לשמוע שהבן אינו רק חכם, אלא גם ידידותי במיוחד, אליהם ולסביבה: חסר ריח וצבע, קל ונוח לשימוש, ללא צורך בשמפו או מרכך, והחשוב מכל - לא מכיל שום חומר הדברה. בצורה הזו אפשר יהיה להסב בשלווה ובנחת לשולחן החג ,וזאת ללא שום חשש שמא מתחת לכיפה מסתתרים להם אורחים מפתיעים לחג ששמם אינו אליהו הנביא.

לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים על ריזאלטס - תכשיר הכינים מס' 1 בישראל