אבישג רבינר: "מהילדות יש לי טראומה מכינים"
כשהייתה ילדה נאלצה אבישג רבינר להסתפר קצוץ ולסבול תערובות של חומץ, שמן ונפט כדי לנסות ולהיפטר מהכינים, שפשוט לא עזבו אותה. גם היום, כשהיא כבר אמא ל-5, מכת הכינים מסרבת לעבור. "את הזמן שביליתי בסירוק הילדים יכולתי לנצל לכתיבת טרילוגיה", היא אומרת
כבר בתור ילדה הייתי אחת מאותן ילדות ש"נדבקות". אנחנו שלוש אחיות ורק אני הייתי נדבקת. מרוב שהייתי נדבקת בכינים כל הזמן אמא שלי קיצרה לשלושתינו את השיער בתקווה שאני אדבק פחות - מה שכמובן לא ממש עזר.
את הטיפול בכינים שעברתי כילדה עד היום אני לא שוכחת. אמא שלי הייתה מערבבת חומץ, שמן ונפט ומורחת לי על השיער. כמובן שזה היה מסריח, וכמובן שגם זה ממש לא הזיז לכינים, שהמשיכו ללבקר בראש שלי לעיתים קרובות. זו הסיבה שעד היום יש לי טראומה מכינים. זה מתחבר לי למשהו מלוכלך. מבחינתי קקי באמצע המסדרון של הבית לא מגעיל אותי כמו כינים. זו באמת מכה. ומבחינתי גם כל אדם חשוד: הפקידה בבנק, המאמן של הילד - כל מי שרק מרים את היד בגובה המתאים נחשד לנושא כינים.
ואז הגיע השלב של כינים אצל הילדים שלי. קודם כל, שיהיה ברור, מי שנדבקה ראשונה זו אני. אומרים שזה קשור בריחות צעירים, ושו הסיבה שילדים כל הזמן נדבקים, אז אולי יש בזה סימן טוב - אבל עבורי זה פשוט החייה את הטראומה. ואז גם הילדים נדבקו, אחד אחרי השני. כל הזמן. לא היה רגע שלא היה למישהו בבית כינים. חברה רוחניקית שלי אמרה לי אז שבגלל שיש לי חרדת כינים הן פשוט נדבקות אליי.
באותה תקופה פשוט ישבתי במשך שעות וסירקתי ראים במסרק צפוף, ממש אל תוך הלילה. גם יש לי חמישה ילדים, והקפדתי מאוד על ההוראות לסרק בוקר וערב במשך 10 ימים, כך שזה הפך לבילוי שלי. אני חושבת שאם הייתי מקדישה את הזמן הזה לכתיבה, הייתי מסיימת איזו נובלה או שתיים. יודעים מה, אפילו טרילוגיה.
אמנם כשטיפלתי בעצמי השתמשתי בכל מיני תכשירים שלא ממש בדקתי מה מידת הנזק שהם עלולים לגרום, אבל עם הילדים כבר הקפדתי ולא השתמשתי בתכשירים שמכילים חומרי הדברה. היה לי חשוב לשמור עליהם.
לשמחתי לפני שנה חזרנו לתל אביב, אחרי שגרנו במושב. מאז, באופן מוזר ביותר, נעלמו הכינים מחיינו. אני רק מקווה שזה יישאר כך גם השנה.
אבישג רבינר היא סופרת ואשת תקשורת, אמא לחמישה
לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים על ריזאלטס - תכשיר הכינים מס' 1 בישראל
