שתף קטע נבחר

צילום: AP

ראש בראש על פשרת הגרעין: הרווחנו או הפסדנו?

פרופ' עוזי אבן סבור כי ישראל היא המרוויחה העיקרית מההסכם המתגבש בין איראן למערב, בנוגע לפיקוח על תוכנית הגרעין שלה. ד"ר אפרים אסכולאי חולק עליו: "משאירים פתח לצרות ומפסידים מצב שבו עיני העולם מופנות לטהרן"

האם ישראל היא "המרוויחה העיקרית" מהפשרה המתגבשת, או שמא מדובר ב"עיכוב של חודשים ספורים בלבד לאיראן"? ההסכם המתהווה בין המערב לאיראן בנוגע לפיתוח יכולותיה הגרעיניות מעורר מחלוקות גם בקרב מומחים ישראליים בתחום.  

 

ד"ר אפרים אסכולאי, שכיהן עשרות שנים בוועדה לאנרגיה האטומית של ישראל (IAEC) ובסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), מגדיר את ההסכם שמתגבש "התחלה טובה" אך לא יותר מכך. "אי אפשר לראות בזה הסכם סופי ואסור לומר שזה סוף פסוק שעה שמועצת הביטחון בעצמה מבקשת השהיה מוחלטת של תוכנית הגרעין האיראנית".  

 

איראן בכותרות - דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

ליברמן מזהיר: האיראנים רק מרמים בשיחות

אובמה בכינוס ה-G8: מאוחדים בעניין איראן

סקר עולמי: ערבים בעד תקיפה באיראן, רוסים נגד

 

אסכולאי הסביר כי מ"הסכם תחילת הדרך" להגדרתו, ועד "למנוחה ולנחלה", עומדות סוגיות רבות שאינן פתורות. לדבריו, ביקור בפרצ'ין הוא אולי ניצחון תודעתי, אבל לאיראנים היה זמן רב לנקות את השטח כדי שהביקור יעלה לא כלום. לצד זאת הוא מצביע על העובדה שהסיכום המוצע לא נוגע באפשרות שתינתן לצוותי הפיקוח לחפש במקומות נוספים באיראן אחר אתרים לא מוכרים של פיתוח גרעין. ההסכם המדובר לא נוגע בפעילות האיראנית לפיתוח מנגנון נפץ לפצצה גרעינית, שעל עקבותיה הצביע דו"ח סבא"א מנובמבר אשתקד, לטענתו. 

 

מתקן גרעיני בפרצ'ין, איראן. איפה יוכלו הפקחים לפעול? (צילום: DigitalGlobe-ISIS) (צילום: DigitalGlobe-ISIS)
מתקן גרעיני בפרצ'ין, איראן. איפה יוכלו הפקחים לפעול?(צילום: DigitalGlobe-ISIS)
 

הוא מדגיש כי הסיכום המרכזי רחוק מלספק את ישראל, ואינו עוצר לגמרי את העשרת האורניום האיראני, "הדבר החשוב ביותר", כהגדרתו. לדבריו, ההסכם מביא להשגת מטרת ביניים בלבד, "עצירת העשרת האורניום ברמה של עד 20 אחוז היא אינה עניין קריטי. מ-3.5 אחוז, אפשר להגיע לנשק במהירות לא קטנה. מדובר בעיכוב של חודשים ספורים בלבד בין המצבים, ולכן אין בשורה גדולה עבורנו".  

 

אסכולאי מתעקש כי "חייב להיות שלב נוסף שיפסיק לגמרי את ההעשרה, ועל איראן להודות שלתוכניתה היו היבטים צבאיים. בכל מצב אחר אנחנו דוחים את הקץ, ומשאירים לאיראן פונטנציאל לפתח אמצעים במיקומים לא מוכרים, אם וכאשר תחליט, ושוב 'לעבוד על כולם'. כך משאירים פתח לצרות עתידיות, ומפסידים מצב שבו עין העולם מופנית אל איראן, מצב שנרכש בלחצים של שנים".  

 

"ישראל - המרוויחה העיקרית"

מנגד מציע פרופ' עוזי אבן, ששימש כמדען גרעין בכיר בכור בדימונה, להיזהר לפני שמתבררות האותיות הקטנות של ההסכם. אך לדבריו, "בהנחה שזה אכן ההסדר, אני נושם לרווחה. ישראל היא המרוויחה העיקרית כאן". זאת לדבריו כיוון ש"למעשה נדחה איום של מלחמה אזורית מול איראן, ובה היינו הנפגעים העיקרים. בטווח הקרוב הוסר האיום הגרעיני מצדה".

 

אבן הסביר: "אם המפעלים האיראניים אכן יעמדו תחת פיקוח צמוד, הם לא יוכלו להמשיך לפעול כבעבר. כמובן שהם יכולים לסגת בעתיד מההסכמות ולחזור לפתח גרעין למטרות צבאיות, אבל נושא זה ניתן לבדיקה יום-יום, חודש-חודש ושנה-שנה". בהקשר זה הזכיר אבן את צפון קוריאה: "נכון, הייתה מדינה שחזרה בה מהסכמות כאלה, אבל מצבה טוב יותר?! במוקדם או מאוחר פעילות כזו מתגלה, והעולם פועל נגדה. בניגוד לצפון קוריאה איראן מוכנה להגיע להסדר עוד לפני שפגעו בה באופן קשה מאוד". 

 

אבן הדגיש כי אינו סומך על האיראנים, אך הוא מעודד מכך "ששוב מוכח לנו שהם ריאליים, שהשלטון הוא רציונאלי, לא של קנאים חסרי היגיון. של כאלה שבודקים היטב מה כדאי להם, והם הגיעו למסקנה שכדאי לעצור. אז אם ההסכם אכן יאט את הפיתוח ויוכיח שאפשר להגיע להסדר עמם מבלי לאיים בפעולה צבאית כאופציה ראשונית, הרווחנו".  

 

נקודה נוספת שאותה מעלה אבן נגד הטענות לסיבוב פרסה מהיר שהאיראנים יכולים לבצע, הינה המצב הנוכחי, שבו הם לא ממהרים לעשות זאת. "הרי המצב שבו איראן מעשירה אורניום קיים כבר כמה שנים, זה עוד לא איפשר להם להכשיר את הפרויקט לגמרי, כי הם תמיד נדרשים למחשבה - אם עשינו את זה, מה יהיה מחר? מה הם ירוויחו אם הם יחזרו לנקודה הזו?! גם אז הלבטים האלו יהיו קיימים".  

 

אבן מעדיף גישה אופטימית: "ייתכן מאוד שהם יכבדו את ההסכמות, אחרת למה להגיע אליהן? שום דבר לא בטוח, אף אחד לא מבטיח שלא יקום שלטון איראני מטורף ושאיראן לא תנסה לחזור בה, אבל ההסכם הזה מעמיד את ישראל במצב טוב, ומנגד נותן מרווח של מספיק זמן להתארגן לאפשרות של שינוי עמדה איראנית". הוא הסביר עוד: "כמו שאנו רואים היום, פעילות גרעינית צבאית לא נשארת הרבה זמן בסתר". הוא קורא ללמוד מההיסטוריה היהודית, "ולא להכניס את עצמנו לסכסוך עם מעצמה אזורית: רומא, בבל, אשור ומצרים, כל אחת מהפעמים הללו נגמרה במפח נפש".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אחמדינג'אד. למי להאמין?
צילום: EPA
צילום: שאול גולן
פרופ' אבן. ללמוד מההיסטוריה
צילום: שאול גולן
צילום: AP
הוכחה לכאורה של ניסוי בנשק גרעיני
צילום: AP
ראש צוות המו"מ של איראן
צילום: AFP
מומלצים