נחל קנה: היסטוריה, טבע ומעיינות

נחל קנה, מיובלי הירקון, הוא מהנחלים הגדולים במערב השומרון. יובליו העליונים מתחילים באזור הכפרים עקרבה וינון במזרח השומרון, ובחלקו התיכון יש בו שפע מעיינות.

שמו של הנחל מוזכר עוד במקרא, כנקודת ציון בגבול השבטים אפרים ומנשה - "וירד הגבול נחל קנה, נגבה לנחל", והשתמר בשם הערבי של הנחל, ואדי קנא.

אזור המעיינות וגדות הנחל, הוגדר כשמורת טבע עוד בתקופת המנדט, הכוללת כעשרה מעיינות בנחל עצמו, ושטחי חורש ים תיכוני בשתי גדות הנחל. באזור המעיינות גדלה צמחיית מים מגוונת - קנה, סמר ועוד, וכן נמצאים בקרבת המעיינות שטחים חקלאיים של הכפר דיר איסתיא, הכוללים בוסתנים (ובפרט בוסתני שקדים, הצובעים את האזור בלבן בחודש פברואר), חלקות שלחין ופרדסי הדרים.

באזור יש תופעות קרסטיות רבות, ובין היתר נופי טרשים מפותחים, מערות נטיפים, בורות קרסטיים ודולינה. תופעות אלו בולטות במיוחד דרומית ומערבית ליישוב נופים.

אחד מיובלי הירקון. נחל קנה (צילום: למירי צחי)

שרידים פרהיסטוריים

במפנים הדרומיים והמזרחיים גדלה חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק, ואילו במפנים הצפוניים והמערביים גדל חורש אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. מערבית למפגש ואדי אבו עמר עם נחל קנה, מתחלף הצומח במפנה הדרומי לנוף בתה עשבונית.

לאורך הנחל עצמו יש תשתית חלוקים מפותחת ובגדות הנחל יש ריכוז גדול של שיח-אברהם מצוי.

בין בעלי החיים הבולטים באזור, יש אוכלוסיות של חזירי בר, צבאים ובמערות דרים עטלפי חרקים. בתחום השמורה נמצאים מספר אתרים ארכיאולוגיים, הכוללים שרידי יישוב שהוקם ככל הנראה בתקופה ההלניסטית וחרב במהלך התקופה הביזנטית, וסביבה שפע מגדלי שדה ושטחי חקלאות קדומה, ובכללם גדרות אבן, בורות מים, שומרות ועוד.

בחלק ממערות הנחל נמצאו שרידים פרהיסטוריים, ובפרט במערת קנה, בה נמצאו שרידים ממספר תקופות פרהיסטוריות ומטמון כלי זהב, המוצגים כיום במוזיאון ישראל בירושלים.

אתרים נוספים הראויים לציון בתחומי השמורה כוללים דולינה שנוצרה בהתמוטטות תקרת מערה גדולה. גובה המצוק סביב הדולינה מגיע ל- 12 מ', ובמרכזה סלעים גדולים שנותרו כשריד מתקרת המערה בעבר. למרגלות מצוקי הדולינה גדרות אבן, המעידות על שימוש במקום למכלאות צאן בעבר. במצוק הדולינה פורח יסמין שיחני.