"פנס הקסם": כריכה אחורית בגרסת הטריילר
הסופרת והבימאית ענבל דיסקין סלע חיברה בין שתי אהבותיה והקימה את "פנס הקסם" - סטודיו ליצירת טריילרים לספרים. "בעתיד ילדינו ונכדינו יחפשו ספרים וסופרים, ולצערי אלו כבר הולכים לאיבוד. בטריילר הם זמינים למיליוני צופים". ראיון
בארצות הברית כבר לא מתרגשים מטריילרים לספרים, שם זוכים הפופולריים שבהם למאות אלפי צפיות ביוטיוב. בארץ, לעומת זאת, מדובר עדיין בתופעה רעננה יחסית, ספורדית, שבשל היקפה המצומצם קשה לאמוד את יעילותה לעומת אפיקי השיווק המסורתיים. בשנים האחרונות יצרו גם סופרים ישראלים צעירים כמו יואב אבני ואסף גברון טריילרים לספריהם, אך מדובר בדרך כלל ביוזמות עצמאיות ולא בז'אנר ממוסד הנהנה מסטנדרטים מקצועיים ברורים.
לכתבות נוספות בערוץ הספרים :
- קיארה גמברלה: "היתמות תמיד העסיקה אותי "
- פרק מתוך ספר הביכורים של אדוה בולה
- לקום על צד שמאל: "אלכסנדר והיום האיום
"
אין ספק שהתחום המתפתח הזה טומן בחובו אפשרויות עיסוק ופרנסה ללא מעט אנשי מקצוע מתחום התרבות, הקולנוע והאינטרנט בארץ, ובדיוק לתוך הנישה הזו נכנסת עתה הסופרת והבימאית ענבל דיסקין סלע, והקימה את "פנס הקסם", הסטודיו העברי הראשון ליצירת טריילרים לספרים.
צפו בטריילר מבית "פנס הקסם", לספר "לקסם הבא אזדקק לכנפיים"
הטריילר הראשון מבית היוצר שלה נוצר לספר "לקסם הבא אזדקק לכנפיים" של אלכס אפשטיין, מי שבעצמו מוביל בחודשים האחרונים מחאה נגד השיווק המסורתי במבצעים בחנויות הספרים, ופרסם את הספר כולו בפייסבוק. נראה זה אך הולם שהתנהלות חדשנית ומפתיעה שכזו תזכה למענֶה דומה בשיווק ברשת.
מאירים את הספרים
לפני שצללה אל התחום, ערכה דיסקין סלע תחקיר נרחב בנושא שנמשך כשלוש שנים, וניצלה את הידע הקולנועי שלה, כולל בימוי סרטים עלילתיים ווידאו-קליפים ולימודי תואר שני בסטנפורד, כדי לגבש את החזון לסטודיו. "לאט לאט צירפתי אליי אנשים שאני מעריכה, שהם הכי מתאימים והטובים ביותר בתחומם", היא מספרת בראיון ל-ynet.
"חברתי, למשל, לעידו קגן, מוזיקאי יוצר וקולנוען. יש לנו חיבור מטורף, אני אומרת לו חצי מילה והוא מבין בדיוק מה ראיתי בראש. מדובר באנשים שמחוברים מאוד לעולם הספר והתרבות, הם אמנים. יש גם את עדה רוטנברג, מעצבת כריכות ספרים מהטובות בארץ. היא חברה קרובה ומייעצת לנו בתחום הפונטים והכותרות". בעוד כחודשיים יעלה לאוויר האתר הרשמי של הסטודיו, ובינתיים הם מתחזקים עמוד של "פנס הקסם" בפייסבוק.
"אחד הדברים הכי חשובים שהאתר יעסוק בו", היא מתארת, "הוא לאגד את כל הטריילרים הקיימים וליצור מאגר שקוראים יכולים לפנות אליו. ויש לנו גם פרויקטים אחרים: חברנו למשל לסופר עידו אנג'ל ואנחנו עובדים על תוכנית שהרפרנס שלה דומה ל'סטודיו למשחק'. יש כבר ליין אפ עם יהודית קציר, יהודה אטלס ועוד, ונשדר הכל גם בערוץ ייעודי ביוטיוב. בעתיד ילדינו ונכדינו יחפשו סופרים, ואם לא יהיו אנשים שידאגו לשמר זאת ולתת להם במה וכבוד, הדברים ילכו לאיבוד. לצערי הם כבר הולכים לאיבוד. אין דבר עצוב יותר מספר שאובד, נגרס או נעלם".
אז המטרה היא ש"פנס הקסם" יהיה מוקד תרבותי בכלל, ואולי חינוכי?
"בהחלט. מחקרים בארצות הברית מראים שכ-70 אחוז מבני הנוער היום בוחרים ספרים אחרי שהם צופים בטריילרים. זה מטורף ומשמח, כי זה אומר שאפשר למשוך את הילדים אל העולם הזה. 'פנס הקסם' יכול לקדם קריאה. אנחנו מאמינים שטריילרים יהפכו להיות כריכות של ספרים - וגם יותר מזה. זה אפילו לא קיצוני לומר שמה שקורה ברשת כרגע דומה למהפכות קודמות, אפילו להמצאת הקולנוע, ואנשים לא קולטים את הקפיצות שעומדות להתרחש משום שהדברים מתקדמים בקצב מהיר כל כך.
"אנחנו לא יודעים אילו צורות סיפור חדשות ייוולדו. ילד יוכל לקרוא ולהחליט שהיום מתחשק לו לקרוא בלי איורים, ללחוץ על דמויות ועוד. יש אפשרויות מדהימות שבארץ עדיין לא ירדו לעומקן, ולא מבינים את הכוח העצום של הטריילרים מבחינה חינוכית".
נדמה שבארץ יש קיר שצריך לפרוץ בהבנת התחום.
"משעה לשעה המייל שלי מפוצץ בשאלות ובהתלבטויות, ויש גם הוצאות ספרים שמתעניינות. אני חושבת שכל מי שקצת פוקח את עיניו מבין שאם מוציאים ספר ורוצים להגיע למאות אלפי אנשים, הם נמצאים ביוטיוב, ברשתות החברתיות, ב-vimeo, בארץ יש נטייה לשבת על הגדר ולראות מה קורה, ואז פתאום דברים קורים בבת אחת ומהר. מתחילים ללמוד פה שפה חדשה. לדעתי יקומו מהר מאוד חברות נוספות, אבל החוזק שלנו הוא רמת העבודה של אנשי המקצוע. יש הבדל בין אנשי פרסום שיעשו טריילרים, לבין חברה שמתמקדת בפן התרבותי".
מלבד קידום מכירות לספר ספציפי, למה סופרים זקוקים לטריילרים?
"כל עניין הרב-תרבותיות והגלובליות חשוב מאוד. העלנו לרשת את הטריילר של אלכס אפשטיין, וחברה טובה שלי, שהיא תסריטאית וסופרת אמריקנית שיושבת בלוס אנג'לס, התלהבה מהווידאו ושלחה את זה לחבר תסריטאי שלה. בתוך שעתיים בדיוק חבורה של מאה איש הכירה את אלכס אפשטיין הישראלי והתחברה איתו, ובקרוב תצא גם הגרסה האנגלית של הטריילר.
הרשת: חדר מאוד מבולגן
הטריילרים הישראלים של השנים האחרונות נעשו, כאמור, אד-הוק ומספרם מועט יחסית. באין מאחוריהם עשור של עשייה מקצועית קודמת בתחום, מבקש "פנס הקסם" לזקק לעצמו אמירה אישית ברורה. "היו לנו המון פגישות ודיונים", מספרת דיסקין סלע, "וחקרנו לעומק את מה שקורה בטריילרים וברשת בכלל. היום יש בעיקר הצפה, כיוון שלכל אחד מתאפשר היום - והטכנולוגיה הזאת עוד רק בחיתוליה - להתחבר למיקרופון, לעלות ליוטיוב, להיות סופר. אבל יש יותר מדי ערוצים.
"ראינו הרבה דברים שליליים ומפחידים, אבל מנגד, יש דבר מדהים ומקסים באנשים היצירתיים האלה, שפתאום מתאפשר להם לעשות דברים שהיו חסומים בפניהם בעבר. במקום לקנות מצלמה באלפי שקלים, הם יכולים לעשות דברים נפלאים לבד. אי אפשר להתעלם מכך שהרשת הפכה בעת ובעונה אחת לחדר הכי מבולגן בעולם, אבל גם מקום מבורך, קסום ומופלא עבור יוצרים רבים".
מה תהליך העבודה שלכם על טריילר?
"אנחנו לא מתביישים לומר שמאוד חשוב לנו לתת כבוד לסופר ולספר, ולכבד אותו. אנחנו שמחים בכלי השיווקי הנפלא, אבל חייבים להעמיק, גם אם מדובר בספר מתכונים. נדאג לקרוא אותו ולדבר עם הסופר והעורך, כדי שנוכל להתאים לו את השפה הקולנועית שמתאימה לו. יש הרבה חברות בחו"ל שמקבלות תקציר ואפילו לא טורחות לקרוא את הספר. אני לא מוכנה לעשות דבר כזה. עבדתי עכשיו בעצמי חמש שנים על ספר, ואני לא יכולה להעלות בדעתי מצב שבו מישהו יביים לי טריילר ולא יקרא אותו. הוא צריך לקרוא את הטקסט היטב.
"השלב הבא הוא לגבש קונספט ולעזור לסופר לעצב את ה'כריכה' הזאת בהתאם לרוח הספר, להאיר את מה שצריך. זאת יצירת אמנות בפני עצמה. ובשלב כלשהו צריך לשחרר קצת את היוצרים, כדי לגבש גרסה ראשונית ולחזור איתה אל הסופר.
אם אדם יבקש שחקן ספציפי וזיקוקי די נור, ואני ארגיש שאני לא מתחברת לקונספט ולא שותפה לו, ניפרד בידידות. יש דברים שלא אסכים לעמוד מאחוריהם. זאת אותה התרגשות כמו ביצירה שלי, כי אתה נוגע למישהו במילים. בכל מקרה, כדאי לפנות אלינו כבר בשלבי הסיום של עריכת הספר, במיוחד אם מכוונים לתאריך מסוים, כיוון שמדובר בתהליך עבודה יצירתי ומושקע, שאינו נעשה כלאחר יד".
איך מחליטים מהי השפה הקולנועית שמתאימה לספר מסוים?
"צריך לזהות את הדי-אן-איי של הספר. אני מאמינה שבשלבים מסוימים בתהליך הכתיבה גם הכותב חייב להיות ערני ולשאול את עצמו שאלות לגבי הצופן הזה, כיוון שהוא אמור להיות נוכח כל הזמן, באופן סמוי או שאינו סמוי. השלב השני הוא לתת אינטרפרטציה שתישאר נאמנה לטקסט, אבל עם זאת לא נשלפת ומודבקת מאיזו תבנית כפי שנעשה לעתים".
בטריילר שיצרתם לאלכס אפשטיין - מדובר כאן בספר שמאגד 111 סיפורונים ולא עלילה אחת קוהרנטית. איך ניגשים לפרויקט מהסוג הזה?
"אצל אלכס מדובר בספר שונה מאוד, והרגשנו שמתאים לו משהו אחר. ביררתי
לאיזה מהסיפורים הוא מתחבר במיוחד. יש לו תמות בולטות מאוד שחוזרות בסיפורים, על ספרים וספריות, ויש למשל סיפור אחד על אישה שזורקת ספרים מהחלון.
כל מה שנמצא בסאונד בטריילר לקוח מתוך הסיפורים. מי שלא קרא את הספרים של אלכס מקבל כך הצצה לעולמו, וגם אחרי שהוא קורא הוא יכול לשוב לטריילר, כיוון שהוא יצירה עמוקה מספיק כדי ליצור הקשרים מעניינים לסיפורים הכתובים".
ובלי כסף אי אפשר. מה העלויות הכרוכות בהפקת טריילר?
"המיזם נולד לא מתוך מטרות רווח ומקום ממוסחר, אלא מתשוקה גדולה לעולם הספרים ולקולנוע. כל מי שמכיר אותי, יודע שאני אדם יצירתי יותר מאשר מוכוון עסקית. אני רעיונאית. יש טווח מחירים כמובן לעניין, אבל לדעתי העלויות כבר מפתיעות חלק מהאנשים. היום סופרים נאלצים לשלם כסף להשקת הספר שלהם, אבל בסכומים האלה ואפילו בפחות - אפשר לעשות טריילר שיגיע להרבה יותר אנשים. בזכות הטכנולוגיה של היום המחירים לא ילכו ויעלו, להפך. בכל מקרה אי אפשר להתכחש למציאות: בארצות הברית ובאירופה הטריילר הוא אלמנט השיווק המרכזי ובמקרים רבים גם היחידי".
