דו"ח: השב"כ משתמש בקרובי עצורים ללחץ נפשי
הוועד הציבורי נגד עינויים מפרסם דו"ח לרגל היום הבינלאומי להזדהות עם קורבנות עינויים, וטוען כי השב"כ ממשיך להשתמש בקרובי משפחה של נחקרים כדי ללחוץ עליהם, גם אם הקרובים חפים מפשע. שב"כ: טענות משוללות יסוד
הוועד הציבורי נגד עינויים יפרסם היום (ג'), ביום שבו מצוין היום הבינלאומי להזדהות עם קורבנות עינויים והתעללויות, דו"ח שבו טוענים אנשיו כי השב"כ ממשיך להשתמש בבני משפחה של נחקרים כדי להפעיל עליהם לחץ נפשי, אף שבחלק מהמקרים בני המשפחה חפים מפשע ואין להם קשר למעשיהם של הנחקרים.
דו"ח זה מתפרסם ארבע שנים אחרי הדו"ח הקודם שנכתב בעניין. אז נערך בכנסת דיון בעקבותיו, וראש אגף החקירות בשב"כ דאז אמר בו כי לפחות במקרה אחד השיטה הייתה פסולה ולא עמדה בנהלים של השב"כ. הוא הבטיח להימנע משימוש בשיטות אלה בעתיד.
בשנת 2007 כתב עו"ד רז נזרי מטעם היועץ המשפטי לממשלה בתשובה לפניית הוועד נגד עינויים בעניין שימוש בבני משפחה כדי להפעיל לחץ על נחקרים, כי "ככלל, במצב דברים שבו בן משפחתו של העצור אינו במעצר, ואין עילת מעצר חוקית נגדו, אין מקום ליצור כלפי הנחקר מצג לפיו בן המשפחה עצור".
נזרי הדגיש עוד כי אם מעצר בן המשפחה נעשה בעילה חוקית, ובשל אותה "מסכת עבריינית", מותר יהיה להביא את מעצרו לידיעת הנחקר ולהפגיש ביניהם. מחברי הדו"ח טוענים כי עמדת היועץ המשפטי נוקטת לשון עמומה ומאפשרת, בנסיבות מסוימות, את המשך קיומה של שיטה זו.
בוועד אומרים כי מתוך 54 תלונות שהגישו נגד חוקרי שב"כ בשנים 2009-2011, העידו שבעה על מפגש עם בן משפחה עצור ולכולם נמסר במפורש או במשתמע כי מצבו של בן המשפחה תלוי בשיתוף הפעולה שלהם עם החוקרים. 21 מהנחקרים העידו כי במהלך החקירה היה שימוש באיומים כי יבולע לבני משפחתם אם הם לא יודו במעשים שיוחסו להם.
ס"נ, תושב קבטיה, נעצר בשנת 2010. הוא העיד כי חקירתו כללה בין היתר איום לעצור את אחיו בן ה-16, וכי האיום מומש והאח נעצר למשך 20 ימים. לטענתו, החוקר איים לעצור גם את אמו. זמן קצר אחרי שהודה באישומים - שוחרר אחיו.
מחברי הדו"ח טוענים כי השחרור של האח בסמוך להודאתו של ס"נ מחזק את הסברה כי כל תכלית המעצר היה הפעלת לחץ עליו.
עצור אחר, ע"א, העיד כי נעצר באישון לילה בזמן שישן ליד בנו בן השנתיים. "החיילים נכנסו לחדרי והחלו להכות אותי בראש ובגב. דאגתי לבני שישב לידי והחייל אמר לי שבני מת". במהלך חקירתו הוא סיפר כי פנה לחוקר מהיום הראשון וביקש לדעת מה עלה בגורל בנו. לטענתו החוקר השיב: "תסיים את החקירה ואז נראה". לדבריו, רק אחרי 30 ימים נודע לו מהצלב האדום כי בנו בחיים, וכי הוא לא נפגע.
תגובת שב"כ
מהשב"כ נמסר כי "הליכי המעצר של חשודים בעבירות ביטחון מתבצעים על-פי אמות מידה משפטיות ונתונים לביקורת שיפוטית קפדנית של בתי המשפט. במצב דברים זה, ברור כי הטענה על כך שמעצרו של חשוד בעבירות ביטחון נעשה אך ורק לשם הפעלת לחץ פסול על בן משפחה אחר שגם הוא נחקר באותה עת משוללת כל יסוד, שהרי אם סיבת המעצר הייתה כפי שנטען, לא היו בתי המשפט מאשרים מעצר זה.
"הניסיון המצטבר בעבירות ביטחון מלמד, כי לעיתים תכופות מעורבים בני משפחה אחת במסכת העבריינית, כך שמעצרם של בני המשפחה הוא כורח המציאות. כך, למשל, בני אותה משפחה בכפר עוורתא שבשומרון ביצעו את הטבח באיתמר, בעוד בני משפחה אחרים העניקו סיוע לאחר הרצח למפגעים.
"ביחס לטענות הפרטניות שהוזכרו - עקב היעדר פרטים מזהים מספקים לא ניתן להתייחס קונקרטית לטענות שהועלו בשמו של ס"נ, ומשום כך לא ניתן להתייחס קונקרטית לטענות שהועלו בשמו. יחד עם זאת נשוב ונזכיר כי כל מעצר, בוודאי לפרק זמן משמעותי של 20 יום, נדרש לעמוד בביקורת שיפוטית ועל כן אין בסיס לטענה כי מעצר לפרק זמן שכזה יכול היה להתבצע אך ורק לשם הפעלת לחץ על בן משפחה אחר הנתון במעצר.
"באשר לנחקר ע"א - הנדון הורשע על-פי הודאתו בסיוע לרצח חשוד בשיתוף פעולה, שורה של מעשי ירי לעבר יעדים צבאיים וסחר באמל"ח. בעקבות הודאתו בעבירות אלו נגזר עליו לרצות עונש של 19 שנות מאסר. הנחקר נפגש עם שורת גורמים במהלך חקירתו בשב"כ - עורך דינו, השופטים שדנו בהארכת מעצרו, חוקרי משטרה ונציגי הצלב האדום, שעמם נפגש לראשונה בחלוף 14 יום ממעצרו. אין כל אינדיקציה על כך שהעצור ביקש לדרוש בשלומו של בנו, כך שיש לתמוה, בלשון המעטה, על טענותיו בעניין זה בעיתוי הנוכחי, בחלוף כמעט שלוש שנים ממעצרו.
"יודגש כי שב"כ עומד בדווקנות על חובותיו על-פי דין, במסגרת חקירות חשודים בעבירות ביטחון בכלל וביחס לחקירת בני משפחותיהם של עצורים בפרט", נמסר.
לפנייה לכתב/ת 
