כולם מסכימים שאהבה היא דבר רצוי ונפלא. היא מפריחה את שממון הלב ונוטעת בו שמחה. אך היכן נמצא אהבה נקיה? היכן נמצא את הסם המשובח בעולם, את התרופה שביכולתה להעלים דווי ולרפא כל כאב ולהשאירנו צעירים ומרוגשים?

נדמה שהאהבה הנקיה, הזכה והטהורה, נעלמה כמעט כליל מהעולם ולנו נשארו רק אהבות מעורבות, אהבות מדוללות, ואהבות משומשות עם תופעות לוואי בבוקר. אפילו אהבת הורים לילדים התערבבו בה דאגה ושליטה. באהבה רומנטית בין בני זוג בחושים גם תחרות וקינאה, והאהבה ליופי ואמנות נטמעו בה רכושנות וגאווה. אם נברר בכנות את מי או מה אנחנו אוהבים אהבה עזה ללא תוספות, נגלה שהרשימה שלנו תהיה די ריקה.

אהבה אמיתית חייבת להיות נשגבת וצלולה. כזו שאין בה מקום לתוספות שליליות או לטעם רע. באהבה תמה אנו הופכים להיות שקופים, נטמעים בתוכה ובה ה"אני" העקשני והסגור שלנו הולך לאיבוד. למי שמחפש כזה דבר יש נתיב רוחני עתיק שמציע אהבה בלי גבולות. בדרך ה"בהקטי" מאמינים שניתן למצוא את האושר דרך הלב, ואפשר להגיע אל האוצר הכי גדול באמצעות האהבה.

יש נזירות ישועיות שחייהן גדושים באהבה גדולה יותר מזו של אחיותיהן הנשואות לבעל בשר ודם. שלא כבני התמותה, בחיר ליבן ארוך השיער לעולם אינו מכזיב. הוא תמיד מחייך אליהן בחיוך עצוב, הן שלו לעד והוא תמיד יהיה נאמן. כשהיא קמה בבוקר, הנזירה, היא לא עוסקת בעצמה אלא באהבתה. לא היא במרכז עולמה, אלא הוא, ואהבתם.

כמעט כל אם זוכרת את ההתרגשות של הימים הראשונים לאחר הלידה הראשונה. ענן של קדושה ממלא את הבית, כשכל מה שחשוב זה האם התינוק יונק מספיק, אם השתעל וכמה קקי הוא עשה. בימים אלה האם לא חושבת על עצמה – מישהו אחר נמצא במרכז הבמה.

בהדרגתיות, מטבע האדם, כל אחד חוזר למרכז הבמה. העולם שלנו הוא עגול ולכן נדמה לכל אחד שהוא במקום הכי גבוה. הילדים גדלים, הזוגיות הופכת לשגרה, סבא וסבתא מרוב אהבה לא מפסיקים לדאוג, והאהבה התמה חמקה לנו מבין הידיים.

המסדר הסוּפִי עובד גם הוא עם דרך הלב. ריקודים אקסטאטיים, שירה, אהבה ואפילו בכי יש אצל משורריהם הגדולים. "האהבה הגבוהה צומחת במרומי העץ", אומר המשורר כביר, מגדולי משוררי האהבה הרוחנית, שחי במאה הארבע עשרה: "אנשים מסורים מטפסים ואוכלים ממנה בשמחה. אך יש גם אהבה נמוכה שנחטפת מהאדמה ונאכלת עם ריקבון וזוהמה".

מחשבה אחת בלבד מחזיקה את נשמתי,

מחשבה אחת,

אין מקום לשתיים בלבי.

מדוע דומעות עיני

ועולה בי הרצון להשתחוות?

הפחד להתמסר ולאהוב הוא הפחד של הראש לאבד שליטה. החשש שנאהב את האדם הלא נכון מצליח לגרום לנו להיות זהירים באהבה, והאגו שלנו תמיד יחפש מה לא בסדר אצל האחר. תמיד יעדיף להיות בשליטה.

למוכנים להמר על אהבה, הודו מציעה מבחר של גורואים. אם את בחורה יצרית, תמיד תוכלי למצוא לך באבא לחלוק איתו מערה. אם יש לכם יותר מדי כסף תוכלו למצוא באבא שישמח לקבל תרומה ואם תמשיכו לחפש, תמצאו גם באבא טוב ונקי שכל מה שירצה זה להחזיר לכם אהבה.

"אהבו אותי בכל לבכם וכל שלי יהיה שלכם.

כדי לפתוח את תודעתכם עד אין קץ,

אהבו אותי והשאירו לי לדאוג לכל השאר.

מדוע לקמץ באהבה?

פשוט אהבו אותי ואני אוהב אתכם חזרה.

תכלית החיים היא אהבה עליונה,

להיות אחד עם האהבה,

והדרך הבטוחה והמהירה שאני מציע,

היא לאהוב אותי ללא הגבלה".

איזה צורך יש לכם לדבוק באכזבה?

הידעתם כי אתם המכשולים של עצמכם בדרך אל האושר,

הידעתם שאתם מסתירים לעצמכם את האור?

וזה לא משנה מה תגידו מהיום עד מחר,

מה שקובע הוא מה שאתם מרגישים".

אהבו, והכל יהפוך להיות אהבה.

אם תקבלו את באבא להיות העליון,

לא תהיו מרוכזים כל כך בתאוותיכם הגשמיות.

אם אני אהיה במרכז העולם,

האהבה תהיה במרכז עולמכם,

כשתאהבו אותי תגלו שאני זה כל מה שקיים.

כשתראו את הים תגידו - הו, הנה באבא,

כשתראו את ההרים, כשתשמעו את הרוח,

כל מה שיש בעולם הוא באבא,

ומכיוון שאתם אוהבים אותי,

מובטח לכם שתאהבו את כל העולם."

ניסים אמון - זן מאסטר, מפתח שיטת הטרילותרפיה לאיזון פנימי.

www.NissimAmon.com