בגלל מחלוקת על מימון - זיהום הנחלים יימשך
תקנות למניעת הזיהום שנגרם מבריכות לגידול דגים, לא אושרו בוועדת הפנים והגנת הסביבה, מכיוון שהממשלה טרם נתנה את הסכמתה להשתתף במימון. "בלי תקציב לא יהיו תקנות", הכריז היו"ר אמנון כהן
ועדת הפנים והגנת הסביבה סירבה לאשר היום (ג') תקנות ממשלתיות להגנת מקורות המים והקרקע מפני זיהום הנובע ממי בריכות לגידול דגים. יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הודיע שהתקנות לא יאושרו ללא השתתפות הממשלה במימון הקמת המערכות לטיהור מי הבריכות לפני הזרמתם לנחלים או לשדות חקלאיים, כנדרש על פי התקנות. "בלי תקציב לא יהיו תקנות", הכריז.
- אמריקאים ישלמו על פטנט ישראלי לגידול דגים
-
המבקר: בקצב זה יידרשו 100 שנה לשקם הנחלים
-
חשיפה: כך יורד פרויקט שיקום הקישון לטמיון
לוועדה נמסר כי עלות התשתית ליישום התקנות היא 120 מיליון שקל. מתוך סכום זה הסכים ארגון מגדלי הדגים להשתתף ב-60 מיליון שקל בפריסה על פני 4 שנים, בתנאי שהממשלה תשתתף בסכום ובפריסה דומים, כלומר 15 מיליון שקל בשנה.
בדיון שנערך היום מסר סמנכ"ל משרד החקלאות דוד ירוסלביץ כי משרדו מנהל מגעים עם האוצר והמשרד להגנת הסביבה, שגיבש את התקנות, על גיוס הסכום הדרוש. ירוסלביץ אמר שמשרדו יכול לתרום 2.5 מיליון שקל בשנה, והציע שהמשרד להגנת הסביבה יתרום סכום דומה והאוצר ייתן 10 מיליון שקל.
עם זאת, השתתפות זו מחייבת אישור הממשלה, שטרם ניתן, ונציגי האוצר והגנת הסביבה בדיון לא הסכימו היום להתחייב לתת את חלקם. סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישעיהו בר-אור אמר שהם בכלל לא מתקצבים גורמים אחרים. עו"ד יערה למברגר ממשרד המשפטים טענה כי כל המימון צריך להיות באחריות "בעלי העסקים" כלומר מגדלי הדגים.
טיעון זה קומם את אבשלום וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. "הממשלה באה לכאן בידיים לא נקיות. הענף הזה מייצר ב-240 מיליון שקל בשנה ומעמסה של 120 מיליון תחסל אותו, כמו שמתכוונים פקידים באוצר, שאמרו לי בשיחות פרטיות כי מצידם אפשר לייבא את כל תצרוכת הדגים ולא רק 80%", אמר. "הענף מספק דגים טריים שיש להם ביקוש ולא רק מטעמי כשרות. הבאת התקנות לפני הסדר המימון זה תרגיל לא ישר ועוקף ממשלה".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) תמך בו והדגיש כי מדובר ב"מזון יהודי מסורתי ובסיסי" שאין לוותר עליו והעמסת כל העלות על מגדלי הדגים תייקר את מחירם ותכביד על השכבות החלשות הצורכות אותם. הח"כים זבולון אורלב (הבית היהודי) ואלכס מילר (ישראל ביתנו) דרשו להחזיר את התקנות לממשלה שתסדיר קודם את המימון. אורלב הזהיר שהרס הענף יגרום לחיסול ההתיישבות בעמק בית שאן שמתקיימת עליו 50 שנה.
"לא יהיו תקנות ללא עזרת המדינה"
גיבוש התקנות במשרד להגנת הסביבה מתנהל לפחות 5 שנים, לטענתו בהתייעצות עם מגדלי הדגים. עם זאת, המגדלים טוענים כי התקיימו אתם רק 2 פגישות, אחת ערב הגשת התקנות לכנסת.
התקנות מורות לבעלי הבריכות להחליף את המים ולפנות את הבוצה רק אחת לשנה במשך 3 חודשי הסתיו (אוקטובר-ינואר), בתנאי שהמים עברו תהליך טיהור בדומה למי שופכין, תחת פיקוח ממשלתי ובהיתר מיוחד לכל הזרמה מחוץ לבריכות.
דגי הבריכות הם הקרפיונים, האמנונים, דגי הבורי, הלברק, המוסר, הבס והפורל. את האחרונים מגדלים על מעיינות מי הדן ולגביהם נמסר לוועדה כי החלפת המים חייבת להיות מספר פעמים בשנה. מגדלי דגים אחרים דרשו לדחות את מועד הזרמת מי הבריכות לנחלים לחודשי החורף כשמתעצמת הזרימה הטבעית המאפשרת לנטרל את מליחות המים.
זואולוגים ופעילי הארגונים הירוקים, דליה טל מ"צלול" ואחרים, הזהירו כי הזרמת המים לנחלים עלולה ליצור פגיעה שתפר את המאזן הביולוגי בטבע, תבריח מהארץ את להקות הציפורים הנודדות ותהרוס גם ענף תיירות מכניס של חובבי ציפורים שבאים מכל קצווי העולם לארץ שמהווה את אחד הצירים המרכזיים לנדידת בעלי הכנף בין צפון כדור הארץ לאזורי קו המשווה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הציע שהתקנות ייכנסו לתוקף בהדרגה בין 6 חודשים מיום אישורן בוועדה עד ראשית 2015. בדיון עלו דרישות לדחיית התחולה ב-6 שנים לפחות, אבל היתה הסכמה כללית על עצם הצורך בתקנות שיסדירו את הטיפול במי בריכות הדגים שלא יזהמו את הסביבה. נותרה במחלוקת רק השאלה מי ישלם את המחיר. ליו"ר כהן לא היה ספק בסיכום כי "לא יהיו תקנות ללא עזרת המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
