פחות טקטיקה, יותר כדורסל
נבחרת ישראל היא לא מועדון חברים. תעלו למגרש, תתנו את התחת ואחר כך תלכו לשתות בירה עם מי שאתם רוצים. נגד איסלנד צריך לחזור ללחץ על חצי מגרש ולשתף פייטרים, מי שייתן חדירה ולא יסגור בריבאונד, שיחזור מאיסלנד בקיאק
אני לא מבטל יריבות אחרי ניצחונות, ולא הופך אותן לאימפריות אחרי הפסד. מונטנגרו ואסטוניה הן נבחרות בינוניות מינוס. חבל שההפסד בפודגוריצה לא הדליק אור אדום. זה היה מונע אולי הפסד לאסטוניה. איסלנד לא בליגה שלנו, אבל גם הערב לא נשחק נגד קונוסים.
עוד ב-ynet ספורט:
- בוועד האולימפי לא סופרים את השרה לבנת
- אלכס פרגוסון לא מצליח להשתמש בוואן פרסי
- שחר פאר לא מצליחה לקום מהקרשים
- ואנדלובו - האיש הנכון של מכבי חיפה
אני לא מודאג מזלזול. השחקנים מבינים שהאש כבר הופנתה לאריק שיבק, ומעתה הם על הכוונת, ובשידור ישיר. נבחרת ישראל היא לא מועדון חברים. תעלו למגרש, תתנו את התחת, ואחר כך תלכו לשתות בירה עם מי שאתם רוצים.
הנבחרת עסוקה יותר מדי בטקטיקה ופחות בכדורסל. בכמה שבועות לא משנים הרגלים של שנים. שנים אני מעיר שיוגב אוחיון מוסר בקפיצה, וכולם מוחאים לו כפיים כשמסירה שלו בקפיצה מגיעה לכתובת. זה נגד כוח המשיכה ונגד הכדורסל. איבודי כדור
בתנועה קדימה עולים ארבע נקודות. אבל לא רק המוסר אשם באיבוד. לאיבוד כדור, כמו לאסיסט, אחראים שניים. צריך לנוע ולפתוח זוויות מסירה.
חילוף בהגנה הוא אופציה אחרונה, רק אחרי שהשומרים של החוסם והנחסם ניסו, ולא הצליחו, לעבור בכוח דרך החסימה. רבים הלכו שבי אחרי "חילופים אוטומטיים", שכאילו גורמים להתקפה לנוע "על ריק", אבל למעשה זה מרשם לבטלנות ולוויתור על מאמץ. הגנה "מתוחכמת" היא בדרך כלל כיסוי תחת להגנה גרועה. האשליה שחילוף אוטומטי בין גבוה לנמוך ימנע מטווח שלשות של היריב, התבררה כמוטעית.
יוגב אוחיון, שנשאר אחרי החילוף לשמור על גבוה, הצליח אמנם למנוע ממנו את הכדור; אבל אליהו, כספי, פניני וטיוס, שנשארו עם קלע נמוך, לא הצליחו למנוע ממנו את הזריקה, וחמור יותר - את החדירה.
כל אסטוני הגיע בשני כדרורים לטבעת. צריך לחזור ללחץ על חצי מגרש ומגרש שלם, לשתף פייטרים. עוד שלשה לא תשנה כלום. הצירוף של אלכס טיוס הוא תוספת, לא שחרור מהגנה. מי שייתן חדירה ולא יסגור שחקן בריבאונד, שיחזור מאיסלנד בקיאק. ותעזבו את ועדות החקירה לסוף.
לפנייה לכתב/ת 
