קאונטר-סטרייק החדש: מטען חבלה
בקאונטר-סטרייק החדש מנסים לשנות, אבל לא לשנות יותר מדי, פרה קדושה של עולם האקשן מרובה המשתתפים. האם המשחק מצליח לנטרל בהצלחה את מטען החבלה הזה?
אני אתחיל בוידוי בעייתי – אני שונא Counter Strike. כן, שונא, עוד מאז ימי Counter Strike 1.6 שהושק רישמית בשנת 2000 והפך במהרה לנציג הספורט האלקטרוני של העשור הקודם. עבורי, מאז ומתמיד, CS היה שם גנאי. "מה זה פה, CS?" נאמר לא אחת על סשן משחק גרוע ומעצבן. ככה זה כשאתה סנוב שמשחק במשחק הפעולה המתחרה, האליטיסטי – Unreal Tournament, ובז ל"עממיות" הנחותה של אנאלפביתי הגיימינג של קאונטר. ובכל זאת, מצאתי את עצמי משחק בגרסה החדשה של CS, מוכן ומזומן לשפוך את כל הרוע שהצטבר בי במהלך השנים כלפי הסדרה. מוכנים?
עוד ב-games.co.il:
Metal Gear Solid החדש: סרטון חשיפה
העבר הטראומתי
עוברים קדימה: ב-2004 ניסו בחברה המפתחת, Valve, לחדש את המשחק לצד יציאת Half-Life 2 עם Counter Strike: Source. "לא נגענו במשחקיות, רק שיפרנו את הגרפיקה" טענו ב-Valve. תגובת הקהילה קיטבה את המחנה ופיצלה את קהל השחקנים לנאמני Counter Strike 1.6 ולמשודרגי Counter Strike: Source. הטראומה מהתוצאות הייתה כל-כך עמוקה שב-Valve חיכו שמונה שנים כדי לנסות שוב. הפעם נקראת המהדורה החדשה Counter Strike: Global Offensive, והיא אמורה להביא את CS לעידן גיימינג שונה מאוד מזה ששרר באמצע העשור הקודם, זמן שבו מותגים כמו Modern Warfare ו- Battlefield שולטים בשוק משחקי הפעולה מרובי המשתתפים.
קול אוף קאונטר?
מיד עם הכניסה לתפריט הראשי של Counter Strike Global Offensive ניתן לראות את השפעתה של התקופה. עם אנימציית תפריטים דומה להחריד לזו של MW ואפשרות משחק מהיר בכניסה אוטומטית לשרת אופטימלי, הציפיה ל"שיפורים גרפיים בלבד" קצת מתערערת (אל דאגה, אפשרות לגשת לבורר השרתים המקורי עדיין קיימת). מזה? ראיתי נכון? בטעינת מסך המשחק יש טיפים וציטוטים. לא מריח לי מאוד מקורי, אבל נמשיך. עם הכניסה למשחק, הממשק שמאפשר לרכוש כלי נשק לקראת הסיבוב הבא הפך פתאום למעגלי! עכשיו אני כבר בטוח – CSGO הזה הולך להיות שנוא הקהילה! תראו איזה ויתור עשו בשביל שחקני הקונסולות (המשחק זמין גם ל-360 ול-PS3). תפריטים מעגליים נוחים מאוד לבקרי השליטה של הקונסולה, אבל הם זריעת חול בעיניים של שחקני PC, שהדבר היחיד שהם שונאים יותר מפוצים ששיחקו Unreal Tournament זה שחקני פעולה מגוף ראשון על הקונסולות.שמע ישראל! לא רק שתפריט כלי הנשק הוא מעגלי, יש שם כלי נשק חדשים! כל עץ תתי המקלעים השתנה! הוסיפו רובי ציד! שינו את השימושיות של המקלעים הכבדים! אי אפשר לשים משתיק על ה-M4! הכניסו רימוני תבערה ודמה! תסלחו לי, אני לא יודע מה זה אבל זה לא CS!
אז להירגע. כמה דקות משחק ואני כבר יודע לבטח שזה כן CS. עם כל השינויים שמתוארים לעיל, תחושת המשחק נותרה בדיוק כשהיתה. המפתחים לא הלכו רחוק מדי ולא הוסיפו למשחק פיצ'רים מודרניים סטנדרטיים שבאמת היו הופכים אותו למשחק אחר. למשל, אין שום אלמנטים של התקדמות הנשמרת בין משחק למשחק, פרט לסטטיסטיקות, הרקע ודירוג השחקן. אין נשקים שאפשר לפתוח אחרי שמגיעים לרמה מסויימת – כי אין "רמות". אין גם שום בונוסים על רצף הריגות או על מהלכים מיוחדים (פרט ל-Acheivments הקוסמטיים גרידא של Steam).
הטרוריסטים אותם טרוריסטים, הפיזיקה אותה פיזיקה
המפות אומנם עברו שיפוץ גראפי מרהיב, אך הטובות שבהן, פרט לניואנסים ותיקוני אקספלוייטים דרושים, נשארו בדיוק כפי שהיו. מרבית הנשקים הראשיים נשארו ללא שינוי גם הם ודפוסי הרתע שלהם עדיין מבוססים, על פי הבנתי, על מגיה שחורה שרק המנוסים שבמומחים יודעים לנצל עד הסוף. כל אלה היו החלטות קלות מבחינת Valve. ההחלטה הקשה באמת הייתה להמשיך ולאמץ את המנוע הפיזיקלי המגוחך ששולב במשחק המקורי לפני יותר מעשור, כך שהדמויות נעות בדיוק באותו אופן וקצב, הרימונים עפים, מקפצים ומשחקים פונג באותה צורה מוגזמת ואפילו אפשר עדיין "לגלוש", באג שהפך עם השנים לפיצ'ר.
לאחר משחק ארוך במפה המפורסמת Dust 2, הרגשתי רק בשני הבדלים שראוי לציין: הראשון הוא שתת מקלע חדש שעולה 1500 דולר הוא תוספת נהדרת ותחליף טוב לרובה סער כשאין כסף. השני הוא שבצד ה-Counter Terrorists, במקום למצוא דמויות של ה-Seals האמריקאיים ניתן להיכנס לנעליהם האדומות של Sayeret Matkal – IDF! (בתוספת מבטא ישראלי כשהדומיות צועקות "פלאש אאוט!").
מי שטוב שירים את הסכין
אז מה יעשו השחקנים החדשים? אלה שנכנסו ל-CS רק דרך המשחק החדש? האם הם יכנסו לשרת, יפגשו שם המוני שחקנים שהתחילו לשחק עוד בשנת 2000 ויצאו בבושה מהמשחק אחרי מאזן הריגות-מיתות של 20-0? לשמחתי, לא.
ב-Valve אימצו באופן רישמי מצבי משחק חדשים. הראשון, Arsenal, מוכר גם כ-Gun Game ממשחקי ה-CS הקודמים, ובו שתי קבוצות נלחמות בראש בראש בשאיפה להשיג כמה שיותר הריגות וכמה שיותר מהר. הטריק הוא שעם כל הריגה, הנשק שבידי השחקן משתנה. לבסוף, אחרי 22 הריגות שהתבצעו ע"י נשקים שונים ומשונים, השחקן נדרש לבצע הריגה עם סכין. במידה ויצליח – הוא המנצח בסיבוב. Arsenal הוא נקודת כניסה נהדרת לשחקנים חדשים שדרכה ניתן ללמוד על כל יכולות כלי הנשק השונים ועל מבנה המפות.
אם Arsenal הופך למשעמם, מצב משחק נוסף, Demolition, מאפשר לשחק את המשחק הקלאסי של הטמנת הפצצות עם הבדל אחד קטן – לא רוכשים נשקים, הם מתנהלים כמו ב-Gun Game. כך ניתן להתאמן על טקטיקות של ממש במפות עם מטרה קבוצתית ועונש על פסילה (להישאר מחוץ למשחק עד לסוף הסיבוב), אבל השחקנים החזקים שמבצעים הרבה הריגות "יזכו" בנשק חלש יותר ויותר בכל סיבוב, דבר שיתן לשחקנים הירוקים יותר צ'אנס הישרדות.
טעמתי את העבר, ויש לו טעם של ניצחון
אני לא אומר לרגע שמדובר במשחק הרשת הטוב ביותר ששיחקתי בו, התואר עדיין שמור למשחקי Unreal Tournament, אבל פתאום הפער מצטמצם. מאוד. אולי חלק מהתשובה הוא בכל מיני שיפורי פידבק קטנים שנעשו ב-GO. בניגוד לעבר, קליעי Counter Strike: Global Offensive משאירים אחריהם שובל בולט. פתאום, ההבנה שהצרור שכרגע יצא מהרובה פספס ברורה יותר. הוודו סביב מערכת הרתע נהיה קצת שקוף יותר וכתוצאה – קצת קל יותר לאילוף. הפגיעה נראית על המודלים מרחוק, כך שההד-שוט המיתולוגי הופך להיות ברור ומספק יותר.
המכניקות הקטנות הללו בוודאי משפרות את החוויה, אבל אני צריך להודות שלב העניין הוא אחר. בעולם שבו התרגלנו ל-Modern Warfare המהיר, עם ה-Respawn המיידי שלו, או ל-Battlefield רחב הזרועות ומפוצל התפקידים, פשוט כיף לחזור למשחק שבו לטקטיקת בודדים יש יותר משמעות; משחק שבו נוצרים מצבי מתח שבהם שני שחקנים נשארים הגיבורים האחרונים אל מול כוח של ארבעה, כל נקודת בריאות שאבדה לא חוזרת, גם לא לאחר מנוחה קצרה, וכל צליל תזוזה יכול להסגיר מהלכי איגוף פוטנציאלים. כיף להתחיל סיבוב אחרי סיבוב יחד, באותו מקום וזמן עם הקבוצה ולהיגרר למערכה הנגזרת מההתמקמות וההתפצלות של השחקנים. המשחק שקול יותר, איטי יותר וגם מורט עצבים יותר. כמובן שאין כאן דבר חדש או ייחודי – כל החוויות והמצבים שתיארתי קיימים גם במשחקים אחרים, שהעתיקו מהמסורת ה-CS-ית, אבל CS הוא ישום קרוב לאופטמילי של מודל הקרב הזה.
מיומנו של וואלבופיל מלא
אם ניקח צעד אחד אחורה ונסתכל על התמונה הגדולה, מסתבר שקיבלנו כאן משחק שמצד אחד שואף להעביר כמקשה אחת כמה שיותר משחקני ה-CS המסורתיים לגירסא החדשה ובתקווה – אפילו להתברג מחדש כמשחק הפעולה הספורטיבי האולטימטיבי. מצד שני, המשחק מפלרטט לא מעט עם שחקנים חדשים - ובתוכם תופסים מקום נכבד שחקני הקונסולות, קהל ענק שעשרות מיליונים בו שבויים בזירה של קול אוף דיוטי. וואלב איזנו באופן מרהיב את הויתורים שנעשו כדי ללכת לקראת השחקנים החדשים על רקע בסיס משחק שנשאר קשיח. האם זה ישתלם? אני לא יודע מה המצב על הקונסולות, אבל כרגע קהילת שחקני CSGO למחשב כבר מתקרבת, לפי הסטטיסטיקות של Steam, לגודלה של קהילה CS: Source. החודשים הבאים יספרו לנו אם יש לה סיכוי לכבוש את תואר "גרסת CS האולטימטיבית" מ-CS 1.6 הישן והעדיין פופולרי.
אני וואלבופיל. יש לי נטיה טבעית לאהוב את כל המוצרים ש-Valve מוציאה לשוק. קאונטר היה עד כה הדוגמה הנגדית היחידה, הראיה היחידה לביסוס טענתי - אני לא בובה שלהם! Valve יכולים גם לטעות, וכשהם טועים – אני לא מסכים איתם! אחרי השקת Counter Strike Global Offensive לא נותר לי מפלט מלהודות. אני פאנבוי מסריח.
לסיכום – Counter Strike Global Offensive הוא משחק מולטיפלייר נהדר, נקודת קפיצה מצויינת לתוך סידרה עם היסטוריה מפוארת שמן הסתם תשוב להיות מרכזית בעולם הגיימינג התחרותי. כל זה - ב-15 דולר, וזה עוד לפני מבצעים.
