שתף קטע נבחר

מלון בראשית: הפתרון שירים את מצפה רמון?

האם מלון שמוקם בעיירת פיתוח מיטיב עמה? מלון 'בראשית' שבמצפה רמון מבקש להחזיר עטרה ליושנה לעיירה הדרומית שפעם כולם עברו בה בדרך לאילת. האמנם? יצאנו לבדוק

מה קורה ליישוב קטן שמלון יוקרה ענק קם לצדו? האם הדבר משפיע לטוב או לרע? האם הדבר מפתח את היישוב או לא?

 

ובכן, זה כבר יותר משנה שמלון "בראשית" היוקרתי משקיף על מכתש רמון ביישוב מצפה רמון, שהוקם ב-1951 כמחנה לפועלים שסללו את הכביש לאילת (כביש 40) וכיום מונה כ-5,700 תושבים. יצאנו לבדוק מה קורה בעיירה הדרומית מצפה רמון, שמבקשת להחזיר עטרה ליושנה, ולשוב אל מפת התיירות הישראלית.

 

 

היי דרומה

סלילתו של כביש 90 באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, גרמה לרבים לבחור לנסוע בו דרומה, והורידה את כמות התיירים שנהגו לעצור להתרעננות או לינה במצפה רמון, טרם הגעתם לאילת.

 

הקמת "בראשית" לוותה בחששות רבים מצד המקומיים, שהוא יפגע בנוף ובסביבה ושיהיה מנותק מהיישוב, אך נראה כי עם הזמן החששות התבדו.

 

240 עובדים מועסקים במלון של רשת "ישרוטל" (עוד 70 מועסקים בפונדק רמון הותיק השייך לאותה רשת). מחצית מהעובדים ב"בראשית" הם תושבי המקום, בהם כ- 50 עובדים שעברו לגור ביישוב עם משפחותיהם. טענת המתנגדים למלון הייתה כי המקומיים מועסקים בעבודות "נמוכות" בלבד, עם משכורת מינימום.

 

אך ישנם המועסקים גם במקצועות ניהול, דוגמת מנהלת לובי, מנהל מסעדה, רכש ועוד. אחת הבעיות של המלון היא כי באזור אין כוח אדם מיומן ומקצועי עבור משרות ניהול בכירות.

בדרך לאילת עוצרים? מצפה רמון - מבט מהאוויר (צילום: באדיבות Lowshot) (צילום: באדיבות Lowshot)
בדרך לאילת עוצרים? מצפה רמון - מבט מהאוויר(צילום: באדיבות Lowshot)

 

"מצפה רמון היא לא בדרך לשום מקום"

אבל יש להסתכל מעבר למקומות העבודה שנוצרו במלון, שכן "בראשית" יצר באורח עקיף כ- 400 מקומות עבודה חדשים, כך על פי נתוני המועצה המקומית מצפה רמון. המלון מעניק למועצה תוספת תקציב שנתית של כמיליון שקלים, סכום לא מבוטל עבור מועצה כה קטנה.

 

בשנת 2011 עברו כ-200 אלף תיירים דרך מצפה רמון. לשם השוואה, בשנת 2010 הכמות הייתה 20 אחוז פחות. בשנת 2012, שטרם הסתיימה, צופים גידול של כ-10 אחוז במספר התיירים. כיום, 45 אחוז מהנוסעים דרומה לאילת עוברים דרך מצפה רמון, שבעבר כמעט ונמחקה ממפת הנהגים.

 

למלון הייתה השפעה גדולה על העסקים המקומיים. אחת הדוגמאות הבולטות היא המאפיה של הדס מאיר (45) "לשה", המספקת לחמי בוטיק למלון. מאיר עברה ליישוב לפני חמש שנים והקימה מאפיה ביתית. בעידוד המלון פתחה את המאפיה ברובע דרכי הבשמים.

 

בשיא הפעילות העסיקה 8 עובדים, אך כיום היא מעסיקה שניים בלבד ותרה אחר כוח אדם מיומן, "כדי לגדול למימדים הנכונים", היא מסבירה. "עוד לא חלפה שנה להקמת העסק אבל אני עומדת ביעדים של התוכנית העסקית שלי". למרות שלמאיר לקוח גדול דוגמת המלון, היא עדיין נתקלת בקשיים כלכליים האופיינים לאזור. "אחד הקשיים הרציניים הוא העלויות הגבוהות לשינוע חומרי הגלם. מצפה רמון היא לא בדרך לשום מקום".

 

סילבי כהן-גבאי, מנהלת המלון, מתגאה באינטגרציה של "בראשית" עם הסביבה המקומית. קיומו של המלון מספק לעסקים המקומיים הכנסה של עשרות אלפי שקלים בחודש.

המלון יחזיר התיירות לעיירת הפיתוח? בראשית, מצפה רמון (צילום: דני שדה) (צילום: דני שדה)
המלון יחזיר התיירות לעיירת הפיתוח? בראשית, מצפה רמון(צילום: דני שדה)
 

 

לא שומרים את האורחים בתוך המלון

מנתוני המלון עולה כי בחודש ממוצע נמכרים אטרקציות לאורחים בשווי כ-65 אלף שקלים. האטרקציות התיירותיות (טיולי ג'יפים, סנפלינג, מדריכי טיולים ועוד) מופעלות על ידי גורמים חיצוניים, חלקם מקומיים וחלקם מהאזור.

 

העלויות עבור הלחם מהמאפייה המקומית היא כמה עשרות אלפי שקלים בחודש, וכעשרת אלפים שקלים מושקעים בחפצי נוי ייחודיים שהמלון רוכש מאמן קדרות מקומי ונגריה. גם היקב של קדש ברנע זוכה לפרנסה, שכן המלון התחייב לקנות אלף בקבוקי יין, סך הכל 336 בקבוקים בחודש.

 

בתחילה חששו בעלי העסקים המקומיים כי המלון ישמור את אורחיו לעצמו. "הדעה הרווחת היא שאנו מנסים לשמור את האורחים בתוך הבית", אומרת כהן-גבאי. "אבל זה לא נכון. אנחנו ממליצים להם על מסעדות, על מקומות לבלות. אנו שמחים לתת להם להכיר את האזור ולצאת. זה לא מלון ספא אלא מלון נופש. חלק מהריגושים זה לתת להם לראות דברים מחוץ למלון".

 

אחד הנהנים מהמבקרים הוא ערן (ננה) רז (44), בעל חוות כרמים. 80 אחוז מהלקוחות שלו מגיעים מ"בראשית". בשנת 2007 הקים את חוות הכרמים, לא הרחק מבה"ד 1. "ללא המלון כיום אני בספק אם הייתי מקים את העסק. התיירות קודם להקמת המלון הייתה של קמפינג, תיירות אוהלים בחוות. הייתי צריך למכור את בקבוקי היין לתל אביב". ננה מייצר כ- 5,000 בקבוקים בשנה, כאשר בבציר האחרון ייצר עד עכשיו כ- 2,000. המלון, הלקוח הגדול ביותר, קנה הכל.

 

גם תקציבים מגיעים. בשנת 2012 השקיע המשרד לפיתוח הנגב והגליל 500 אלף שקלים בפיתוח רובע דרכי הבשמים ביישוב, ומשרד התיירות השקיע 2 מיליון. "לפני שש שנים כשהייתי מגיע למצפה רמון לא ראיתי נפש חיה", אמר מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב נתן ג'יבלי, "כיום רואים מכוניות פאר, תנועת תיירים סביב המלון, אנשים מתל אביב מגיעים לכאן. זה מהווה מנוף לפיתוח עסקי-חברתי ובעצם משנה את המציאות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מכתש רמון. האטרקציה שלידה הוקמה מצפה
צילום: דרור גוריון
מומלצים