פסטיבל אייקון TLV: העתיד כבר מאחורינו
קולנוע המדע בדיוני נמצא במשבר: ההפקות ההוליוודיות נמנעות מלהעמיק, ואלו הקטנות מוגבלות מבחינת האופק האפקטיבי שלהן. פסטיבל אייקון TLV מציע את מיטב הסרטים שנוצרו בהשראת הז'אנר בארץ ובעולם. אמיר בוגן ממליץ לנסות ליהנות
הגיע הזמן להודות בכך: לפחות בקולנוע, ז'אנר המדע בדיוני נמצא במבוי סתום. לא צריך לקפוץ עשר-עשרים שנים קדימה כדי לראות שההבטחה הגדולה של הקולנוע, שהתחילה עוד בימי לידתו עם "המסע לירח" של ז'ורז' מלייס מ-1902, נמצאת בעיצומה של התפוררות מדאיגה. אמנם העניין בז'אנר המדע בדיוני בספרות ובקולנוע רק הולך ומתגבר, וצובר קהל מעריצים גיקים וסתם סקרנים, אולם משהו ביכולת המיצוי שלו על המסך הגיע למכשול אמיתי.
חלקם של המעריצים מסתפקים ב"אופרות חלל" מתוצרת הוליווד שהתסריט שלהם מופרך באותה מידה שהתקציב מנופח ("ג'ון קרטר" הכושל לדוגמא), או בסרטי סופר-הירוז נוצצים, מבדרים וקלילים. אולם אלו הכמהים לסרטי מדע בדיוני מעמיקים, מאתגרים וכבדים, מתקשים למצוא את מה שהם מחפשים בהוליווד - סרט כמחולל משחקי מחשבה, וכמראה ביקורתית בדויה על המציאות.
סרטים כמו "ירח" של דאנקן ג'ונס, "לוּפר " של ריאן ג'ונסון, או אפילו "פרומתיאוס" של רידלי סקוט אמנם מנסים לגרות את תודענו ולהוציא אותה משגרת יומינו. אולם אלו הן דוגמאות בודדות ולא פורצות דרך כמו למשל "סולאריס", "כוכב הקופים", "הנוסע השמיני", "בלייד ראנר", "המטריקס" - יצירות מופת שמיגנטו את עינינו הנדהמות ושכלנו המגורה בעקבותיהן, ואיפשרו לנו להסתכל על עולמנו מבחוץ - העולם בו כולנו חיים, כמו העולם הפנימי של כל אחד מאיתנו.
אחד מההבטים המשמעותיים ביצירת מדע בדיוני, אותו אמור לשרת המדיום הקולנועי יותר מכולם, הוא בריאת עולמות - זירות התרחשות לסיפור, שיהייה זר לנו, ובו בעת בר קיימא במציאות העכשווית שלנו. פריצות הדרך הקולנועיות של ג'ורג' לוקאס וסטיבן שפילברג סללו את הדרך גם ליוצרים הגותיים יותר, אולם בריאת עולמות עולה הרבה כסף. והכסף שהוליווד מוכנה להקצות בכיוונים עתידניים אלו הולך לריהאנה ושות' ב"באטלשיפ", ג'ניפר לורנס ב"משחקי הרעב" ושאר שוברי הקופות.
כך נותר הקולנוע העצמאי לשדה הגידול העיקרי לחומרי מדע בדיוני הארד-קור, אלא שבהעדר כסף, היוצרים מוגבלים - מוגבלים מאוד. בניגוד לסרטי אימה, שבהם טראשיות מתקבלת בהבנה ואף בהנאה צינית, בז'אנר המכביד של המד"ב, נדרשים מקוריות מחשבתית, תסריט הדוק, ביצוע מלוטש וערך הפקתי גבוה - בהעדר כסף, נדרש אלתור, ואלתור דורש ויתור שבא לצערנו בדמות שינוי כיוון. כך נגררים סרטי המדע הבדיוני של היום אל הדרמה, הקומדיה, המותחן והאימה. הסיפור כאילו חולף ליד, הדבר עצמו לעתים חיצוני לו (ולפעמים הוא רק תירוץ). גשם מטאוריטים במקום סופרנובה.
המגמה ניכרת גם בתוכנית של פסטיבל אייקון TLV למדע בדיוני ופנטזיה שיפתח הערב בפעם ה-16. עד לנעילתו במוצאי חג הסוכות, צפויות למבקרים שלל פעילויות - מכנסים, סדנאות אמן ותוכניות מיוחדות, ועד להקרנות סרטים שהם מיטב התוצרת העדכנית של יוצרי המדע בדיוני, הפנטזיה והאימה מסביב לעולם. חלקם מעמיקים, מרגשים, מותחים ומצחיקים - כמעט כולם שווים צפייה כדרמות, קומדיות, סרטי אימה. אולם רק חלקם הקטן יטלטל אתכם באמת כסרט מדע בדיוני.
סרט שעשוי לעשות לכם משהו, אך לוא דווקא מהטעמים הנכונים, הוא "בלפלאוור" ("Bellflower") - מסרטי האינדי המדוברים של השנה שעברה. מדובר בדרמה שמתרחשת בארצות הברית של היום, או של העתיד הקרוב מאוד, ובה חבורה של צעירים מנסה לכלות את זמנה לריק עד לאפוקליפסה שבין אם תבוא או לא תבוא, היא נמצאת עמוק בתודעה של גיבורינו - וגם בשגרת יומם חסרת התכלית. כחלק מההכנות, הם מתקינים לעצמם להביורים, ובונים מכונית מטולאת רכיבים, בהשראת סרטי "מקס הזועם" מהאייטיז.
הטריילר של "בלפלאוור"
כל אלה הם ריטואלים מטופשים וחסרי טעם שמנסים למלא את עולמם הריקני של הגיבורים. "בלפלאוור" הוא סרט על ניהיליזם, וכל הצורך שלנו לצקת בו תוכן באמצעות מציאות אלטרנטיבית מומצאת - בכך הוא משמש גם כמשל למעריצי הז'אנר שנוטים לברוח משממון שגרתם אל ממד אחר. הבמאי איבן גלודל, שגם מככב בסרט הפרובוקטיבי הזה, מצליח לתפוס את העולם בו מתרחש הסרט בסביבה מדומיינת באמצעות המצלמה שבנה במו ידיו - ממש כמו המכונית בסרט.
ניהיליזם ונהייה אחר עולמות אלטרנטיביים ומומצאים לא פחות, הוא נושא הסרט "צוואתה של רוזלינד לי", אלא שהפעם המפלט המחשבתי הוא האמונה באלוהים, והריטואלים הינם טקסים דתיים. העלילה מלווה את ליאון שחוזר לבית אמו שמתה, או שבעצם הלכה לעולמה. הכל תלוי בנקודת ההשקפה. ליאון האתאיסט שברח מהבית בצעירותו, מגלה בו פסלים, איקונות, שלטים, וקלטות וידאו שאמו אספה כחברה בכת מסתורית. לבדו בבית המאיים, זוהי אי האמונה שלו שעומדת למבחן. הבמאי רודריגו גודינו משחק בראש של הגיבור, וגם של הצופים, ושואל גם אותנו: believe or make believe?
הטריילר של "צוואתה של רוזלינד לי"
אחד מסרטי המדע הבדיוני האפקטיביים האחרונים הוא "התחלה" של כריסטופר נולאן. "מעורבב" ("Shuffle") של קורט קואן בוודאי מושפע ממנו, ואף יותר מסרטו המוקדם של נולאן "ממנטו" כמו גם מיצירת הביקורים של הבמאי הבריטי המהולל "Following". אגב, הפסטיבל יערוך השנה מחווה לנולאן עם מרתון לילי של שלושת סרטי "האביר האפל" שיתקיים בשבת (6 באוקטובר) וגם הקרנה של "היוקרה".
הטריילר של "מעורבב"
נחזור ל"מעורבב", ברוח הסרט: מה שמתחיל בתיאור קומי של בחור שמקיץ משינה בכל פעם לתקופה אחרת בחייו, הופך למותחן היפראקטיבי. זה דורש מהגיבור לשים לב לכל פרט כדי לשמור על קו מקשר במבנה אישיותו ופתרון לבליל הזכרון שבראשו. גם אתם תדרשו לשים לב לכל פרט כדי לשמור על קו מקשר במבנה העלילה. אם תצליחו, תהנו.
העיסוק בזכרון והמניפולציה שלו - נושא מרכזי ביצירת המדע בדיוני העכשווית, במיוחד בהעדר אמצעים - עומד גם במרכז הסרט "חילוץ" ("Extracted"). מדען שפיתח שיטה לחדור לזכרון של אדם אחר, נכלא בתאים האפורים של עבריין מיוסר. החזרה שלו למוחו שלו עוברת דרך פענוח מקרה הרצח בו היה המארח שלו מעורב. ב"22 במאי" של קוון מורטיה הבלגי, מאבטח בקניון מפשפש בזכרונו שלו ויוצא ממנו למפגשים מדומיינים עם אחרים בניסיון לגלות את האחראי לפיגוע טרור במרכז הקניות עליו שמר.
הטריילר של "22 במאי"
יחסים בין רובוטים לבני אדם הם עוד נושא נפוץ וזאת מכיוון שהדבר מאפשר להתמקד ביחסים בין ישויות אנושיות-ספק אנושיות, שיכולים להיסחף אל המלודרמטי והקומי, ועדיין ליהנות מכסות של מדע בדיוני לכאורה. כך למשל ב"רובוט ופרנק" של ג'ק שרייר - סרט הפתיחה של הפסטיבל, בו מגלם פרנק לאנג'לה רמאי מזדקן. רובוט שהוענק לו כמתנת יום הולדת, יהפוך לשותפו לפשע. בקומדיה המדוברת משתתפים גם סוזן סרנדון וליב טיילר.
הטריילר של "רובוט ופרנק"
ב"אווה" של קיקה מליו הספרדי דניאל ברוהל מגלם טכנאי רובוטים מוביל שנקרא לתכנת אינטלגנציה מלאכותית עבור דגם עתידי. הוא מוצא השראה בילדה מקסימה, לפני שהוא מגלה את האמת בנוגע אליה.
סרט זה נוגע גם למחווה המיוחדת שיזמו מארגני הפסטיבל לזכרו של אלן טיורינג - המדען המהולל שהניח את אבן הפינה למכניזם של פעולת המחשב המודרני, ניבא את האפשרות ליצירת אינטליגנציה מלאכותית עבורו, עזר לצבא הבריטי לפצח את התקשורת המקודדת של הנאצים במלחמת העולם השניה, וגם הואשם על היותו הומוסקסואל, סורס והתאבד. הסרט הדוקומנטרי "המפענח" יספר את סיפורו לאלו אשר לא הכירו אותו, ולא ידעו עד כמה השפיע על חייהם.
הטריילר של "המפענח"
אלו שיתבאסו מסיפורו העגום של טיורינג, יוכלו להשתעשע עם לא מעט קומדיות מדע בדיוני שנכללו בתוכניה - עוד סימפטום להדלדלות החומר בעשייה הבינלאומית: "פאלפ" הוא קומדיה בריטית צנועה אך משעשעת על חדוות הקומיקס והצעד המסחרי שלה; "על אחריותכם בלבד" מתאר באופן משעשע את אפשרות המסע בזמן ו"פארנורמן" הוא סרט אנימציה משעשע על ילד שמתקשר עם המתים;
הטריילר של "על אחריותכם בלבד"
"זנב" הוא סרט אימה ציני מנורבגיה שכמו "צייד הטרולים" שכיכב בפסטיבל בשנה שעברה, מגייס את היצורים מהמיתולוגיה הנורדית לטובת מלחמה בממסד. בנוסף יתקיים ביום שני ערב סטנד-אפ מיוחד במסורת הז'אנר בשם "LOLz". ומי שעדיין לא העלה חיוך על פניו מוזמן יומיים לאחר מכן לקונגרס "היפופוטם פוגש את המוסד הסגור" בהנחיית יקיר ynet אלון גור אריה.
הטריילר של "שמע את קולי"
מי שמעוניין בחומרים כבדים יותר, עשוי למצוא את מה שהוא מבקש ב"שמע את קולי" שיצרה בריט מרלינג, ובו סיפורה של כת המתלכדת סביב נערה חולנית שהגיעה לטענתה מהעתיד. ב"גיבור העל האחרון" הקומיקס משמש לנער חולה לוקמיה מפלט מהאתגרים הפיזיים הקשים שעומדים בפניו. שני המקרים הם דוגמאות מובהקות למבוי הסתום בו מצוי הז'אנר - יש ריגוש, ויש מחשבה, אבל המוטיב של המדע הבדיוני נמצא רק כתפאורה - הוא לא הדבר עצמו.
התופעה אגב לא פסה גם מקולנועני ארצנו. רבים מהם מתעניינים בז'אנר, מעטים מהם מעזים ליצור סרטים בהשראתו, ועוד פחות חורגים מהטרנד הקומי-דרמטי המדובר. השנה הפסטיבל פותח צוהר לסרטים ישראליים - כדי שירגיש קרוב יותר. כל זאת ועוד בפסטיבל שיפתח הערב (א') באירוע במועדון "רדיו Epgb" בתל אביב. לאחר מכן תתקיים מסיבת חזרה בזמן במועדון "הסודה בר" בעיר.
