צה"ל יציל את ירוחם? "בינתיים מי שיכול - עוזב"

הדרך שקטה וצהובה כשנוסעים מבאר-שבע דרומה לעיירה ירוחם. בין השממה במדבר נראים מדי פעם רק אוהלים ופחונים של התושבים הבדואים. בפנייה ליישוב מכיוון צומת הנגב ניתן להבחין בדחפורים המכינים את הקרקע להקמת עיר הבה"דים, שרבים באזור תולים בה תקוות שתפריח את השממה ואולי תממש את החזון של דוד בן גוריון. ישראל האחרת - כתבה ראשונה בסדרה.

בכניסה לירוחם חולפים על פני שלט המציע למכירה וילות יוקרה, ועל פני שכונת "נווה העמק" המכונה "נווה סדק", בעקבות הסדקים שנפערו בבתי הקרקע שעם הזמן שקעו, תוצר של בנייה חפוזה. על-פי לוח WINWIN ניתן למצוא בעיירה דירות שיכון של שני חדרים, שמחירן מתחיל ב-250 אלף שקלים. מנגד, יש גם דירות יוקרה של שבעה חדרים, שכדי לרכוש אותן יצטרכו הקונים להיפרד מלא פחות מ-1.6 מיליון שקלים. אבל רוב התושבים הוותיקים בעיירה, שבה אחוזי האבטלה מגיעים ליותר מ-15%, יכולים רק לחלום על הדירות היקרות.

בסיור במרכז המסחרי המנומנם, שבו סניף בנק בודד וסופרמרקט אחד, פגשנו כמה תושבים. הם סיפרו על החיים בעיירת פיתוח קטנה, שעוד לא הצליחה לפרוש כנפיים. רותי בן ישי (59) רוצה לעזוב, אך היא אינה יכולה. "אין לי אפשרות", היא מסבירה, "אבל הצעירים משתחררים מהצבא ועוזבים. אין פה אטרקציות, מקומות בילוי. משעמם. יש לי חמישה ילדים שגרים

פה וגם להם אין אפשרות לעזוב, אחרת הם היו עוזבים". היא אמרה כי בנה הקטן, בן 23, מתכוון לעזוב עכשיו לאזור המרכז. "אין לו מקום עבודה פה ואין לו אפשרויות", היא אמרה בכאב.

נראה שרותי מקנאה בתנופת הנדל"ן שאת תוצאותיה רואים בכניסה לעיירה. אבל היא לא משלה את עצמה. היא יודעת שלא היא ולא ילדיה יוכלו לגור בדירות היוקרה. "בקרקעות זכו אנשים מחוץ לירוחם", היא מתמרמרת, "וכיום מחירי הדיור גבוהים והצעירים שלנו לא יוכלו לקנות פה דירה". ילדיה של רותי, כך נראה, שומרים על חלומותיהם צנועים. רק בית הם רוצים, אך גם את זה הם לא יכולים להרשות לעצמם. אולי הצעיר בהם, שעוזב את עיירת הפיתוח, עוד יצליח.

בנק אחד, סופר אחד. המרכז המסחרי בירוחם(צילום: הרצל יוסף)

מחכים לעיר הבה"דים

כ-8,300 תושבים גרים בעיירה, שהוקמה ב-1951. בהתחלה היא הייתה מעברה, לשם הועברו עולים מרומניה, אך עם השנים הגיעו לשם עולים מצפון אפריקה ומאסיה. היא

מדורגת בעשירון הרביעי מתוך 10 במדד הסוציו-אקונומי. בשנת 2010 גדלה האוכלוסייה ב-2.7%. 320 תושבים עזבו את המקום ולעומת זאת 362 הגיעו לעיירה. 209 תינוקות נולדו בשנה זו ו-41 תושבים הלכו לעולמם. מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע בירוחם היה 5,955 שקלים ברוטו, נמוך בהרבה מהשכר הממוצע במשק. 43% מהשכירים בעיירה השתכרו עד שכר המינימום. גם רוב העצמאים ביישוב השתכרו עד גובה השכר הממוצע במשק.

בירוחם מקווים שהקמת עיר הבה"דים תיתן זריקת עידוד לעיירה המנומנמת. "בעוד חמש שנים לירוחם יתווספו עוד כמה אלפי תושבים. אנחנו בכיוון הנכון", אומר בגאווה ראש המועצה, מיכאל ביטון. הוא נבחר לאחר שנים של כהונת ועדה קרואה, שבראשה עמד עמרם מצנע. ביטון מנסה לעורר בקרב התושבים מעט גאווה מקומית. "כבר היום יש לנו עוגני פיתוח כמו אזור תעשייה חדש, יוזמות, אפילו היי-טק", הוא אמר.

מבנה ישן בעיירה(צילום: הרצל יוסף)

המבנים החדשים(צילום: הרצל יוסף)

ראש המועצה אמר כי בתוך עשור הוא מקווה שאוכלוסיית היישוב תכפיל את עצמה. כבר היום השלטים בכניסה ליישוב מכריזים על שיווק של וילות יוקרה וזוגות צעירים אידיאליסטים בוחרים לבנות בירוחם את ביתם, לאחר קיפאון של יותר מעשור בבנייה. אבל החזון שלו לא משכנע את מוטי אביסרור, ראש המועצה לשעבר, שהפסיד בבחירות. בתקופתו ידעה ירוחם תנופה בתחום החינוך. "כל הסיפור הוא יתרונות יחסיים, אך נראה לי שאנחנו הולכים ומאבדים את היתרונות הללו וזה פספוס. כשזוג צעיר בא לכאן הוא בודק את רמת השירותים: חינוך, ערך הנדל"ן, השירותים המוניציפליים והטבות המס", אמר אביסרור. "אם

סל השירותים לא יהיה זול, הם לא יגיעו ואנחנו הולכים ומאבדים את זה. בשיווק הקרקעות האחרון ערך הקרקע הוכפל. אם אתה לא משווק במחירים אטרקטיביים, הזוגות הצעירים יילכו למקום אחר".

אבל יש זוגות צעירים שמשוכנעים שירוחם היא המקום הכי טוב בנגב. מיטל (31) ועמוס (29) אביגד, ירושלמים לשעבר, עברו להתגורר בעיירה לפני כשנה. הם הורים לשני ילדים, בן שנתיים ובת שלושה חודשים. "לא רצינו לגדל ילדים בעיר הגדולה", אמרה מיטל, "בעלי יאמר שזול פה, אבל אני יותר אידיאליסטית. שנינו אוהבים את הדרום. מציאת עבודה היא דבר קריטי כשעוברים לפריפריה ואנחנו הסתדרנו די טוב. עמוס עובד במפעל תרופות ואני עוסקת בחינוך". מיטל עובדת ב"עתיד במדבר", בית מדרש יוצר מקומי. "יש הרבה יתרונות במגורים פה, במיוחד האוכלוסייה. מדובר באנשים מקבלי פנים ויוצאי דופן. החינוך פה טוב וגם יש תרבות פנאי. החיסרון הבולט הוא שירוחם רחוקה והדלק יקר".

משפחת אביגד. הגיעו לירוחם מירושלים(צילום: תמר בן ברוך)

חולמים לעזוב

"יש לי איזה חלום שאני עוזבת את ירוחם", מספרת כוכב בוסקילה (33). "אבל בחלום התמוה הזה יש עדיין משהו שמושך אותי לכאן". כוכב עובדת כמדריכה בעמותת "אור ירוק" וכניצבת בטלנובלות וסדרות טלוויזיה. "כל החיים הייתי ירוחמית אבל עם כל הכאב שבדבר, אני לא מרוצה. אני פטריוטית לירוחם אבל המחיה לא ברמה טובה. אין פה אפילו רמזורים. אנחנו אף פעם לא גדלים במספר התושבים כי כולם בורחים. ירוחם הוקמה לפני דימונה ולמרות זאת שם יש 40 אלף תושבים והיא התפתחה יפה. אין תושב שלא מקנא בדימונה". על השאלה מדוע היא לא בחרה לעזוב כמו רבים אחרים, היא אמרה: "המשפחה שלי כאן. הייתה תקופה שלמדתי באוניברסיטה, אבל חזרתי בגלל המצב הכלכלי. היו חודשים קצרים שעזבתי לתל אביב וחזרתי. ירוחם זו הקונכייה שלי. קשה להיפרד, אבל אני גם תמיד בורחת. מחר לדוגמה אני בתל אביב בצילומים".

"מקנאים בדימונה". כוכב בוסקילה(צילום: הרצל יוסף)

אבל יש גם תושבים שמרוצים מאוד, אברהם (64) הוא אחד מהם. "זה מקום נהדר. האנשים נחמדים ואין פה עבריינות". אולם כשמתעקשים לשוחח איתו על ילדיו, הוא מודה: "הילדים שלי לא גרים כאן. חלק בתל אביב, אחד ביפן. הבת הגדולה נשארה. הם עזבו כי גמרו צבא ולא הייתה להם תעסוקה". הוא עצר ואחרי הפסקה קצרה הוסיף, "אם זה היה קורה היום - זה היה אחרת".

ירוחם נחשבת למעוז של הליכוד ובבחירות הקודמות כ-20 אחוז מהתושבים הצביעו בעד המפלגה. "עיירות הפיתוח, בהרכב הסוציו-אקונומי שלהם ותפיסת החיים שלהם, תמכו תמיד בימין", מסביר רפי פחימה שהיה דובר המועצה בתקופת מצנע. "ההליכה בצורה עיוורת אחרי מפלגה, בלי קשר למה שקורה מסביב, הביאה אותם לקושי לבחור במישהו אחר. אפשר לפגוש ליכודניק שיודע שזה הכי גרוע ליישוב שלו, אבל פתק אחר הוא לא יכול לשים. כך זה בירוחם. בכל עיירות הפיתוח. אני לא רואה שינוי במצב הקיים".

אולי לכן מפתיע שראש המועצה הנוכחי הוא דווקא איש מפלגת העבודה. לדברי ביטון, שלי יחימוביץ' היא היחידה שיכולה להחזיר את ישראל לכיון הנכון - "הקטנת פערים, מתן הזדמנות אמיתית לאוכלוסיות החלשות ולמעמד הביניים, חיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית וכן חתירה להסכם מדיני". ראש המועצה לשעבר אביצרור, יו"ר הליכוד המקומי, הוסיף: "סביר להניח שבבחירות הקרובות העבודה תקבל נתח בעיקר ממצביעי המרכז ואני מעריך שזה יקרה גם בירוחם".

"ציונות עסקית" 

בתחום החינוך ירוחם ללא ספק חזקה. מנתוני המועצה עולה כי ישנם כ-80 אחוזי זכאות לבגרות, אך לפי נתוני הלמ"ס המספר נמוך בעשרות אחוזים. גם בתחום היזמות והפיתוח היישוב הקטן מקבל ציביון תוסס. ניר הינדי (32), סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת "נגב-קו" מירוחם, סיפר כי "מנוף הצמיחה הבא של ישראל הוא הנגב. מרבית ההשקעות הממשלתיות בתשתיות וכדומה היא בנגב. מעבר צה"ל לנגב הוא מאיץ גדול מאוד. מה שייחודי במעבר הוא שזה ייעשה על ידי חברות פרטיות. מבינים שהמרחק בין פריפריה למרכז מתקצר משמעותית, והיא הופכת להיות מושג מנטלי ולא גיאוגרפי. ירוחם ממוקמת במיקום ייחודי. יש לה קרבה גדולה לקריית ההדרכה, חמש דקות. ירוחם בסביבה של מצוינות טכנולוגית, אם כי רבים לא מכירים זאת. היא קרובה למכונים לחקר המדבר, רותם תעשיות בדימונה ומרכזי המו"פ החקלאיים ברמת נגב".

חברת "נגב-קו" היא חברה יזמית, היוזמת פרויקטים עסקיים בתחומי טכנולוגיה. "השותפים שלנו באים

לפה מתוך ציונות עסקית", אמר הינדי. "ירוחם השתנתה. זה מדהים מה שקרה", אמר תושב המקום עמיר כהן, בעל חברה לשיווק מוצרי אלכוהול, "ראש המועצה השתנה, וזה הביא לשינוי בתפיסת היסוד. היו המון צעירים שעזבו, אבל החליטו לחזור. הם מצאו בירוחם פנינה של שקט, מקום בטוח לגדל בו ילדים".

נדמה כי עיקר הבעיה של ירוחם היא התהום הפעורה בין תושבי ירוחם הוותיקים לבין התושבים החדשים, שמבקשים למצוא פינה של שקט בלב המדבר. הוותיקים עדיין נצמדים לירוחם של העבר, של עיירת הפיתוח הנחשלת, ואילו היתר רואים בה את העתיד. ירוחם נמצאת בכיוון הנכון. כעת רק נותר לשכנע בכך את התושבים.