הפסקת האש: ימים יגידו אם ההרתעה שוקמה

תחושת החמיצות שנראה שרווחת בציבור הישראלי עם ההכרזה בקהיר על הפסקת אש אינה מוצדקת. יש סיכוי טוב שמבצע "עמוד ענן" ישפר את ביטחון תושבי ישראל, כלומר יצמצם את האיום תלול המסלול באזור הדרום והמרכז. אבל לפי שעה איננו יודעים אם זה מה שיקרה ואם השיפור הזה בביטחון יימשך ימים, שבועות, חודשים או שנים. לכן כדאי לאמץ קריטריונים ענייניים - לא רגשיים - שלפיהם יישפט בעתיד המהלך הצבאי שכעת הוא נחלת העבר.

עמוד ענן - כל הדיווחים, הפרשנויות, התמונות והסרטונים

עוד תמונות מהלחימה בדרום – בפייסבוק של ynet

הקריטריון השני הוא האם חמאס, הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני וועדות ההתנגדות העממית ינצלו את הרגיעה כדי להתעצם כמותית ואיכותית בנשק ואמצעי לחימה ואם ישפרו את שיטות הלחימה שלהם כתוצאה מהניסיון שצברו במהלך המבצע הנוכחי. זה מה שקרה אחרי "עופרת יצוקה" ואת התוצאות הרגשנו היטב, לא רק ביישובי הדרום אלא גם בירושלים וגם בתל-אביב. גם צה"ל הופתע לגלות שלמרות החדשנות בתחום המודיעין והלוחמה האווירית הוא התקשה בתחילת המבצע ליירט ולסכל את חוליות השיגור של הרקטות.

לזכותו של צה"ל צריך לזקוף את העובדה שמפקדיו ואנשי השטח שלו למדו תוך כדי לחימה והצליחו להתגבר על ההפתעות שהכינו להם ארגוני הטרור הפלסטיניים. הקריטריון השלישי, אם ארגוני החבלה הפלסטיניים ימשיכו לפעול לאורך גדר המערכת נגד כוחות צה"ל שפועלים להגנת היישובים ממזרח לגדר המערכת בתוך שטח ישראל.

לא צריך להתרשם באופן מיוחד מהעובדה שארגוני הטרור ממשיכים לירות כמה שעות ואולי אפילו יממה אחרי ההכרזה על הפסקת האש. כל הסכם, או הבנות לא כתובות, על הפסקת אש, או הודנה, או תהדייה, יש להן מה שמכונה בעגה הצה"לית מרחק בלימה. כלומר, משך הזמן שבו הפסקת האש מתייצבת והופכת למוחלטת. לפחות לזמן מה. "מרחק הבלימה" יכול להיות ארוך, יכול להיות קצר, אבל לא על פיו יישפטו תוצאות המבצע.

הפגנה בראשון לציון נגד הפסקת האש (צילום: אבי מועלם)

הרתעה היא מונח אסטרטגי והשאלה אם במבצע עמוד ענן היא שוקמה, תקבל מענה רק בעוד כמה חודשים או שנים. מנקודת ראות ישראלית, כמעט שאין זה משנה אם לחמאס היה ניצחון תודעתי קצר טווח או אם לאו. ראינו אחרי מלחמת לבנון השנייה את נסראללה נישא על כפיים בעולם הערבי בעודו יושב בבונקר והאיראנים שולחים מפקחים כדי להשגיח שלא יעשה שטויות פעם נוספת. נסראללה חגג, אבל לנו יש שקט כבר שש שנים. במבחן התוצאה ההישג התודעתי של נסראללה אינו שווה כלום.

להישגי יוקרה יש תאריך תפוגה

גם לחמאס יש הישגים תודעתיים קצרי מועד. עצם העובדה שהצליח לירות עד הדקה האחרונה, העובדה שתושבי תל אביב וירושלים שכבו על הרצפה או רצו לחדרי המדרגות, העובדה שמצרים וטורקיה חיזרו אחריו - כל אלו הם ללא שום ספק הישגים, השאלה היא כמה זמן יחזיקו ההישגים התודעתיים האלו מעמד. בדיוק כמו הרתעה, גם להישגים תודעתיים ולהישגי יוקרה יש תאריך תפוגה.

צריך לראות רק אם חמאס יצליח למנף את ההישגים קצרי הטווח שלו לידי הישגים ממשיים מדיניים וכלכליים. חמאס צריך לשקם עכשיו את הריסות עזה ולשם כך הוא צריך כסף. חמאס גם רוצה הכרה מדינית מצד מדינות אירופה, ארה"ב ומדינות המפרץ הערביות. לא ברור עד כמה הוא יקבל את מבוקשו. 

ועכשיו ל"גוזרי הקופונים". אין ספק שמצרים היא המרוויחה העיקרית משני היבטים: היא זוכה לתודות ולתשואות הממשל האמריקני מפני שסייעה למנוע ערעור היציבות באזור - מה שהיה קורה אם צה"ל היה נכנס קרקעית לעזה. הכרת תודה זו של ארה"ב תזכה כנראה גם לביטוי בסיוע כספי נדיב. ההיבט האחר הוא ששלטון האחים המוסלמים במצרים הוכיח את עצמו כראוי לכתר המנהיגות הערבית שמצרים נושאת באופן מסורתי. כתר שמעניק לה יוקרה.

גוזר הקופון האחר הוא הנשיא אובמה, שהוכיח לכל הסקפטיים בישראל כי ארה"ב ניצבת לצדה של ישראל בלי גמגום, ובה בשעה הוכיח לקהילה הבינלאומית שהשפעתה של ארה"ב במזרח התיכון שרירה וקיימת. רוסיה או איראן או סין יכולות רק לקוות לזכות ביום מן הימים במעמד השפעה דומה באזור עתיר האנרגיה.

בעזה חגגו את סיום המבצע של צה"ל ברצועה(צילום: AFP)

יש עוד זווית שאי אפשר בלעדיה, היכולת לשלב מודיעין מתקדם בכושר מבצעי וביצועי של חיל האוויר שהוכיח צה"ל בעמוד ענן - כנראה אין דומה לו בעולם. זו לא התפארות שווא, זה פרי עבודה קשה והרבה מוחות מבריקים. לצדם של ראש אמ"ן אביב כוכבי ומפקד חיל האוויר אמיר אשל, ראוי לציון גם

תפקודו של אלוף פיקוד דרום טל רוסו. על כולם ניצח בשקט ובצניעות הרמטכ"ל בני גנץ. מה שחסר בפעילות צה"ל הוא בתחום הלחימה התודעתית והפסיכולוגית. זה לא אותו דבר, צריך לזכור שלרוב תושבי עזה, אפילו הצעירים שבהם, אין חשבונות פייסבוק וטוויטר וכך הם אינם מושפעים ממה שמנסה מערך ההסברה הישראלי לתקוע לראשם.

היה שימוש באמצעים שונים כמו כרוזים והשתלטות על תחנות רדיו, אבל לצרכים הומניטריים ולא באופן שישפיע על התמיכה שהם העניקו כמעט ללא סייג לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. שימוש באמצעים שאינם "מדיה חדשה" היה כנראה יעיל הרבה יותר כדי להעביר למוחם של העזתים את המסר הישראלי ואת האמת. עכשיו, משזה לא נעשה, נצטרך לחכות שאפקט ההרס והאבידות שהנחית צה"ל ישקע במוחה של האוכלוסייה הפלסטינית שתצא לרחובות עזה העשנים.