אלגנטי בשטח: עתיד ורוד לבז השחור?

הבז השחור הוא עוף דורס קטן בצבע אפור-כחלחל ממשפחת הבזיים. אורך גופו 32-37 ס"מ ומוטת כנפיו נעה בין 78-90 ס"מ. הנקבה גדולה מעט מהזכר. זהו בז אלגנטי, צר כנפיים במיוחד ומעופף נהדר, המתמחה בצייד באוויר של ציפורים נודדות כסנוניות וסיסים, עטלפים וחרקים.

הבז השחור שונה ממרבית העופות הדורסים בכך שזמן הטיפול בגוזלים מתרחש בסתיו ומתוזמן עם שיא הנדידה של ציפורי שיר הנודדות ביום כסנוניות ושרקרקים, המשמשים לו מזון.

הבז השחור הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה עולמית. נתונים חדשים מראים על ירידה משמעותית בגודל האוכלוסיה העולמית בשני העשורים האחרונים ויתכן, כי בשטחים המדבריים של ישראל דוגרים כ-10% מכלל האוכלוסייה העולמית.

(צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע)

(צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע)

תפוצתו העולמית של הבז השחור אינה רציפה והיא מקומית ביותר, החל בלוב, ומזרחה משם דרך מצרים, באיים מול חופי סודן, ג'יבוטי, ואתיופיה, חופי הים האדום של צפון-מערב ודרום-מערב ערב הסעודית (האוכלוסיה הגדולה ביותר), צפון-מערב תימן, דרום ישראל וירדן, באיים במפרץ הפרסי בקטאר ועומן ובדרום-מערב פקיסטן.

הבז השחור נודד למרחקים ארוכים ואתרי החריפה נמצאים בעיקר במדגסקר אך גם במוזמביק ובמידה פחותה בדרום אפריקה.

לישראל הבזים מגיעים ארצה במהלך החודשים מאי-יוני (לעתים אפריל), ותופסים נחלות קבועות פחות או יותר. בארץ הם מקננים בחבל המדברי, מאילת בדרום, דרך הר הנגב המזרחי ועד מדבר יהודה.  

(צילומים: מידד גורן, החברה להגנת הטבע)

את קינם הם בונים על מצוקים נישאים בתוך סדקים, מדרגות סלע ואף בקינים נטושים של ציפורים אחרות. כשלושה שבועות לאחר פריחת הגוזלים מהקן, באוקטובר, עוזבים הבזים לאזורי החריפה באפריקה.

בין השנים 1980-84 נערך סקר הקינון המקיף היחיד עד לשנה זו, של הבז שחור בחבל המדברי בישראל. נתוני הסקר הצביעו על כך שיתכן ובחבל המדברי בישראל דוגרים כמאה זוגות בזים.

כיוון שבמהלך 25 השנים האחרונות לא בוצע סקר נוסף או מעקב אחר האוכלוסיה הדוגרת, וכיוון שמין זה הולך ונעלם מאזורי הדגירה שלו הוחלט כי יש לבצע סקר מקיף ומעמיק. מטרת סקר זה היא לקבל תמונה מדויקת ככל האפשר על גודל האוכלוסייה בהווה ועל המגמות שחלו בה בשלושים השנים האחרונות.

(צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע)

(צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע) 

הסקר התקיים במסגרת פרויקט "פורשים כנף" המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל והחל בסתיו 2011. הוא מהווה את הסקר היחיד בעולם החוקר אוכלוסייה פנים יבשתית (לא באיים או חופים) של מין זה.

באוגוסט 2011 החל חלקו הראשון של סקר קינון ותפוצת בזים שחורים בישראל. הסקר נוהל ע"י מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בשיתוף רשות הטבע והגנים.

נתונים מהעבר (כולל תצפיות מעניינות מהמאה ה-19) נאספו ועובדו. מדריכי טיולים ותיקים, צפרים ותושבי המדבר רואיינו על מנת שתמונת מצב עדכנית ככל הניתן תתקבל ומבנה הסקר יוכל להיווצר.

מרבית ימי הסקר נערכו באיזורים הנידחים ביותר במדבר. מספר משלחות קטנות ובהן צפרים מתנדבים מכל הארץ יצאו למסעות של שלושה ימים במדבר לאזורים שמעולם לא נבדקה בהם נוכחות בזים שחורים, אך ניתוחי תצפיות הציעו כי חשוב לבדקם.

(צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע)

הגענו לאזורים שהצריכו הליכה רבה כדי לגלות את מקומות המחייה והקינון של הבזים השחורים. ברגע שזיהינו נוכחות של זוג פעיל, עזבנו את המקום כדי לא להפריע להורים לקנן.

המורכבות בחיפוש הבזים הצריכה מאיתנו לזהות ציפור קטנה יחסית ממרחק גדול, בזמן שהיא מקננת על מצוקים בגובה של עשרות מטרים ומצוקים קטנים יותר. הרעיון היה לסרוק כל מקום פונטציאלי לקינון של בז שחור.  לעיתים עמדנו על נקודות שולטות גבוהות וסקרנו קילומטרים רבים של מצוקים כדי לאתר אותם באמצעות משקפות וטלסקופים.

במהרה למדנו לזהות את הזמנים בהם פעילים הבזים ותזמנו את התצפיות שלנו בשעות הבוקר המוקדמות. מאחר שהסקר התחיל בספטמבר ואוקטובר, הטמפרטורות מאוד חמות במהלך הים ולכן נוח יותר לעבוד בשעות הבוקר המוקדמות ושוב בשעות אחר הצהריים עד החשיכה.

(צילומים: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע)

בתקופות הקינון ההורים פעילים באופן גדול יותר כי צריך להאכיל את הגוזלים וההורים משתפים פעולה, קוראים זה לזה בקול, דבר שעוזר לנו לאתר אותם במעוף.  

בשנים 2011 ו-2012 נמצאו על ידינו 46 זוגות של בזים שחורים. על פי נתונים אלו אנו מעריכים כי אוכלוסיית הבזים מונה כ-63 עד 113 זוגות, דבר שמצביע על כך שהאוכלוסיה בישראל אינה בירידה, דבר שמאוד מעודד בניגוד למצבן של אוכלוסיות אחרות בעולם של הבזים השחורים שנמצאות במגמת ירידה.

עד שנות ה-90, היו הערכות כי יש בין 20 ל-40 אלף זוגות בזים שחורים בעולם, אך ככל שהחלו לבדוק את הנושא, ההערכות ירדו וכיום מוערך מספרם באלפי פרטים בלבד. 

(צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע) 

הבז השחור ניזון כמעט באופן בלעדי מציפורים נודדות. במידה ונפגעות אוכלוסיות אלו, משתנה זמן הנדידה או מוסטים נתיבי הנדידה המסורתיים עלולה הצלחת הקינון להיפגע.

93 אחוז מהתזונה של הבזים הם ציפורים נודדות, לעתים גם צדים עטלפים, אך התזונה שלהם מבוססת בעיקר על ציפורי שיר נודדות.  

הפרעות מטיילים המתקרבים לאתרי הקינון (לרוב ללא ידיעתם), פציעות מגדרות באזורים חקלאיים, ציד (בעולם),  פגיעה באתרי החריפה באפריקה ופגיעה באזורי הקינון בצפון אפריקה והמזרח התיכון. 

(צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע)

(צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע) 

צריך לקחת בחשבון, כי עדיין ישנן אוכלוסיות רבות של בזים שחורים, אך עדיין חסר מידע רב לגבי מצבן. בשנה הבאה נסיים את הסקר ונסרוק את כל הנגב, אילת ומדבר יהודה בעונת הקינון. ארגוני שמירת טבע יוזמים בימים אלו תכנית פעולה בינלאומית לשמירה על הבז השחור ואנו מקווים כי נתוני הסקר יעזרו במאמץ לשמור על ציפור נדירה ויפה זו.

מידד גורן וברק גרניט, מנהלי סקר הבזים השחורים בחברה להגנת הטבע, ירצו במסגרת יום העיון השנתי לצפרות של מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, שיתקיים ב- 10.12.12 באוניברסיטת תל-אביב