עדויות מהשואה בהולוגרמה

לפי נתונים של ארגון הג'וינט, כמעט 13,000 ניצולי שואה נפטרים מידי שנה. להערכת הארגון ב-2015 יחיו בישראל 143,000 ניצולים. עם הזמן, וכדרך הטבע, מספרם הולך ומצטמצם, לחיים הרי יש סוף, אבל הודות לארכיונים דיגיטליים – הזיכרונות יכולים לשרוד את הנצח. אתר The Verge מדווח על יוזמה טכנולוגית נוספת שמטרה לדאוג שגם הדורות הבאים ישמעו על סיפורי הגבורה: במסגרת מיזם שיזמו במשותף במכון השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה והמכון לטכנולוגיה יצירתית, ניצולים מוקלטים מספרים את סיפורים, כדי שבסופו של דבר ניתן יהיה להקרין את דמותם בהולוגרמת תלת מימד.

באמצעות שימוש בשבע מצלמות הילוך איטי (מצלמות בקצב פריימים גבוה יותר) חוקרים תיעדו ניצולי שואה, בהם פנחס גוטר בן ה-80. גוטר רואיין ותועד במצלמות תלת מימד על רקע מסך ירוק באולפן, כאשר הוא מואר על ידי כיפה של 6,000 נורות לד מעליו, שהאירו אותו בצורה אחידה מכל הכיוונים. הצילומים לאחר מכן עובדו לתוך הולוגרמה מציאותית, כך שבהקרנה ייראה כאילו הוא נוכח בחדר.

ראיון עם העדים

ב-The Verge מזכירים בהקשר זה את ההולגרמה של הראפר טופאק שאקור, שהוצגה לפני כשנה. ההולוגרמה שיצרו אז, הסתמכה על צילומים קיימים של הזמר, כך שניתן היה להסתכל רק על חזית ההולוגרמה. מאחר שגוטר, כמו ניצולים אחרים, תועדו בטכנולוגיה המתאימה, ניתן יהיה לראות את ההולוגרמה מכמה זוויות שונות. חידוש נוסף בהולוגמה הוא אפשרות כאילו להציג שאלות לדובר המוצלם. ההולוגרמה כוללת רכיב של זיהוי קולי ומאפשרת להבין את השאלה המוצגת ולהעניק תשובה בהתאם. כמובן שלא מדובר בשיחה אמיתית, אלא תשובות שהוכנו מראש לשאלות שכיחות המוצגות בפני ניצולים, וגם שאלות מקוריות יותר.

"בעוד כמה שנים מהיום, הרבה אחרי שאחרון הניצולים ילך לעולמו, פרוייקט העדויות הזה יאפשר לצעירים להקשיב לניצולים ולהציג שאלות, וכך לעודד אותם לחשוב על המשמעויות של השואה ", נכתב בהודעה של המכון. "לחוויה הזו, בה האדם נמצא איתך בחדר, יש הרבה השפעה" אומר פרופ' פול דבווק (Debevec), מנהל משותף במכון לטכנולוגיה יצירתית לאתר CNET. "אני מאמין שיש לה יכולת הרבה יותר משמעותית לגרום לצופה להתרשם, להתרגש ולהיות מעורב מאשר לצפות בעדויות על מסך ווידאו".