הביתן שבתערוכה ינצח
בתערוכת הסלולר בברצלונה, החברות לא מציגות רק את המכשירים שהן משווקת אלא גם את עצמן, והאופן בו ביתן של נראה אומר הרבה מאוד על המותג וערכיו. אביב מזרחי שוחח על הנושא עם מנהלי של חברה ישראלית שעוסקת בבניית ביתנים
לא בטוח שרוב מבקרי בתערוכת MWC יוכלו להסביר זאת במילים, אבל סיור במתחם של החברה הקוריאנית HTC גורם לאיזו נימה של התרגשות. כנראה ש"מגניב" זו המילה המתאימה ביותר לתאר את המשיכה לאור הירוק-רעל הנשפך מתאורת ניאון, אותה משלים עיצוב זוויתי וחצוף. וזה עוד לפני שראינו שיש להם מתחם מיצים. עיצוב הביתן מתבלט עוד יותר כשמשווים אותו לבינתים של סמסונג או סוני, שבוחרות ליצור רושם הרבה יותר מכובד ורציני.
פה זה לא שוק
לתערוכת הסלולר מגיעים כ-70 אלף מבקרים, כאשר מציגות בה כ-1500 חברות. המשמעות היא שגם החברות הקטנות יותר חייבות להשקיע כדי למשוך תשומת לב. ביתן מעוצב הוא לא עניין של אסתטיקה, זו אמירה: מה מוכרת החברה הזו ומה היא מייצגת. אחת החברות שמבינות זאת היטב היא "ברזילי מעצבים" הישראלית, חברה לעיצוב ביתנים שאחראית על כמה מהביתנים בכנס, ומיוצגת על ידי ויקי אשכנזי, מנהלת שיווק בחברה, ואשי קולסניק מנהל המכירות.
"זה לא מונומנט", אומרת אשכנזי, "יש לו (לביתן) מסרים וערכים של המותג. מי הוא בעצם, ומשם נגזרים החומרים והפונקציונליות". את העיצוב הסופי של הביתן, יקבעו עם הלקוח. לאחר מכן, יוזמנו חומרי הגלם לבנייה מהספק. לגבי הבנייה, כמובן חשוב שהיא תהיה מושלמת, כי לא תמצאו יצרן או חברה שלא חושב כך על עצמו.
במהלך סיור בין הדוכנים קולסניק ואשכנזי מצביעים על כשלים תכנוניים, כמו כניסה של דוכן שאינה מאפשרת מעבר, או כשלים ביצועיים כמו שני סדקים בדוכן של חברה שלא נזכיר את שמה, "על דבר כזה היינו תולים את הספק שלנו מהרגליים" אומרת אשכנזי. עוד דבר שחשוב לה: לא אומרים "דוכנים" אלא "ביתנים", כי דוכן זה שוק.
מיליוני אירו לתערוכה של שלושה ימים
ישנם שלושה סוגים עיקריים של ביתנים. הבסיסי הוא שולחן וכיסאות אליו אליהם משודך כנראה איש משועמם קמעה מחברה קטנה. השלב הבא הוא הסיסטמס: מעין מבנה לגו של חלקים מוכנים שנבנים על פי דרישת הלקוח. השלב הבא – הפרימיום, ובו ברזילי מעצבים עוסקת הוא הקאסטום מייד. הזמנה אישית, וזה כולל נגרות עיצוב בנייה בדיוק מה שהלקוח מבקש או צריך - והלקוח הזה גם משלם. כמה משלם? ממעט יחסית ועד מאוד גבוה. במספרים, זה מתחיל מעשרות אלפי אירו ויכול להגיע למיליון. אם אתם אחת מחברות העל כמו סוני או סמסונג, זה יכול להגיע גם לכמה מיליונים שכאלה.
העבודה על הביתנים יכולה להימשך כחודש. בחלק מהמקרים זה ממש בית – אבל כזה שצריך לפרק תוך שלושה ימים. אחד מהדוכנים שעליהם עבדו בברזילי מעצבים הוא הדוכן של חברת התוכנה אופרה שמייצרת דפדפן הנושא את שמה. החברה הנורווגית פונה כעת לשוק הסיני, מסבירים קולסניק ואשכנזי, ואריחי העץ שומרים על הזהות הסקנדינבית שלהם מצד אחד, אבל "לא גורמים לביתן להיראות כמו סאונה" מצד שני. עוד מוסיפים קולסניק ואשכנזי כי להוספת הרושם – הוחלט שהמבנה יהיה בעל שתי קומות.
עוד דוכן מרשים הוא של חברת נטסקוט. כאן מדובר על חברה שהצבעים שלה הם כחול ותכלת. המטרה הייתה להפוך את כל העניין לפחות עגמומי ויותר מזמין ומצד שני, אף אחד לא רצה משהו צעקני לחברה שעוסקת בניהול מידע. את העבודה עשו בסוף עם המון אור בוהק ורצפת עץ. דוגמה נוספת: טקנטרוניקס, חברה לבקרת עומס ברשתות. כאן נעשתה עבודה עם הלוגו והצבעים שלה כדי לשדר פונקציונליות.
לא רק גמלים
ברזילי מעצבים עובדת בעיקר עם לקוחות מחו"ל, כי לדבריהם אין הרבה כנסים בישראל. "(לקוחות) לא תמיד אוהבים לעבוד עם ישראלים", מספר קולסניק ומתלוצץ: "הם חושבים שאנחנו כל הזמן רבים עם הפלסטינאים אז בטח אין לנו זמן לעיצוב". הנוכחות הפיזית ביבשת אינה משמעותית. החברה מייצרת באירופה את החלקים ועובדת עבור לקוחות שמציגים שם. וזה באמת לא משנה שהחברה ממוקמת ליד באר יעקב כאן בישראל. ככה זה בשוק גלובלי: הכל אפשר לעשות ברשת. ספק יכול להיפגש עם קמעונאי שיכול להיפגש עם לקוח שיכול פשוט ללחוץ ולקנות.
ופתאום זה מביא אותך לתהות למה צריך בכלל כנסים כמו ה-MCW, אם אפשר לעשות הכל באינטרנט, בלי דוכנים ובלי ביתנים. אשכנזי משוכנעת שבעסקים כאלה, דווקא חייבים להיפגש. "שאר הכלים ברשת רק תומכים", היא אומרת ובטח יודעת, אחרי יומיים של התרוצצות.
לפנייה לכתב/ת 
