תום יורק לריקוד, דבנדרה בנהארט להאזנה בחינם
תום יורק שוב מפגין את יכולות הריקוד שלו בקליפ חדש, דבנדרה בנהארט שוב מוציא אלבום נגיש ונעים - ושוב יש לכם הזדמנות להאזין לכל המוזיקה הזאת באופן חופשי ברשת
קליפ השבוע
אין ממש תחרות. כשתום יורק רוקד, האינטרנט עומד. ומוחא כפיים. באלבום האחרון של רדיוהד הפתיע אותנו יורק עם הקליפ הנפלא של "Lotus Flower", בו הפגין יכולות ריקוד יפהפיות ומוזרות כמו הדרך שבה הוא שר, פלוס כמות מפתיעה של קולנס. לקליפ המפורסם ההוא היו אחראיים הבמאי גארת' ג'נינגס וכוכב הכוריאוגרפיה העולה ויין מק'גרגור.
עכשיו יש ליורק וללהקתו החדשה Atoms for Peace אלבום חדש ויפה עד מאוד, וקליפ חדש ויפה אף יותר. גם הפעם ג'נינגס יושב על כיסא הבמאי ומק'גרגור מפזז על כיסא הכוריאוגרף, וגם הפעם מדובר בארבע וחצי דקות מהפנטות, דמויות-חלום. יורק חולק את המסך והבמה עם הרקדנית פוקיקו טקאסה בסימפוניה של השתקפויות, ניגודים והתפצלויות. נשאר רק לעמוד ולמחוא כפיים. ואז לנסות לרקוד ככה.
ארוחת החינם של השבוע
לפני כמה שנים, דבנדרה בנהארט שבר את לבי כשביטל את הופעתו בישראל יומיים לפני מועד ההופעה. זה היה מעשה נבזי, אבל אני מתקשה להמשיך ולכעוס עליו. ראשית, כי הוא גם ככה חי בעולם אחר אז קשה לבוא אליו בטענות על ההחלטות שלו. שנית, כי הוא ממשיך להוציא מוזיקה נהדרת אז מה, לא נקשיב לה? בטח נקשיב.
השבוע יוצא אלבום חדש שלו, Mala, שכצפוי ממשיך את ההתפתחות והחיפוש המוזיקליים הבלתי פוסקים שלו. בהשוואה לאלבומיו המוקדמים, שהתרכזו בפולק עקמומי, על גבול הניסיוני, האלבום החדש (כמו קודמו) נעים ונגיש הרבה יותר. זה כמובן לא אומר שהוא משעמם. בנהארט לא יצליח להוציא אלבום משעמם גם אם יקליט את עצמו ישן. האלבום החדש נולד בדיוק להאזנה נינוחה וסבלנית בשישי אחר הצהריים. תנו לו סיבוב באתר של NPR
אמן השבוע
כאדם שלא מפסיק אף פעם לחפש מוזיקה שתלהיב אותו, אני מתאהב בשירים ולהקות חדשות על בסיס קבוע. לא תמיד זה מחזיק יותר מתקופת פלירטוט קצרה סביב שיר אחד או שניים. אבל לפעמים זה גדל בהדרגה לרומן ארוך טווח, לקשר
יציב. לפני כמה שנים נתקלתי בשיר אחד שהרעיד לי את הלב. קראו לו "Wolves", והוא שייך ללהקה בעלת השם שובר השיניים Phosphorescent.
כשיצאתי לחקור מצאתי אלבום קאברים יפהפה שהם הקליטו לשירי וילי נלסון. זה הספיק לי כדי להבין עם מה אני מתעסק: להקה שמתמקדת במלנכוליה שבקאנטרי. קאנטרי הוא ז'אנר שמשגשג על השילוב של שמחה וריקודים עם הד מלנכולי שמלווה את הכל. פוספורסנט, שהם בעצם מת'יו הוק והרכב נגנים מתחלף, הפכו את ההד הזה למרכז, ואת המקצב והכלים המסורתיים של הקאנטרי לרקע.
האלבום החדש שלהם מגוון הרבה יותר מקודמיו, ומחבר את המלנכוליה הזו עם עיבודים עשירים שמשלבים כלי מיתר, אלקטרוניקה וכמובן השפעות קאנטרי מגוונות. הוא גם כולל את "Song for Zula", אחד השירים הכי יפים ששמעתי מאז התחילה השנה החדשה.
שמעתם משהו מדהים השבוע? ספרו לנו בתגובות!
