בנה בית כחוק - המועצה לא סללה כביש ותפצה
תושב בועיינה נוג'ידאת בנה בית בשנת 1997 בהתאם לחוק - אך מאז בקשות חוזרות ונשנות ממועצת הכפר לסלול כביש גישה לביתו העלו חרס. מה קבע בית המשפט?
לטענת התושב, מהכפר בועיינה נוג'ידאת שבצפון, מועצת הכפר לא דאגה להניח תשתית אספלט בקטע כביש באורך של כ-80 מטר, המהווה גישה לביתו. לטענתו, בימים גשומים במיוחד, הופך השטח לבוצי עד כדי כך שלא ניתן לדרוך עליו תוך סיכון להולכי רגל.
משכך, הוא תבע בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה את המועצה המקומית של הכפר. בתביעה נטען כי מחדלי המועצה גורמים לו ולבני משפחתו סבל ועוגמת נפש רבים. ולכן נדרש פיצוי בסך 32,700 שקל.
לטענת מועצת הכפר הנושא נמצא בטיפול, אולם הוא כרוך בהתנהלות רבה אשר כוללת המתנה לקבלת תקציב ואישורים מגורמים שונים. עוד נטען כי המועצה הניחה מצע כורכר כדי להקל על התושב ומשפחתו, והיא עושה את כל שביכולתה כדי לשרת את תושביה.
הרשות אחראית לאפשר גישה סבירה
לדברי השופטת רים נדאף, שקיבלה את התביעה בחלקה, תמונת המצב שעולה מהתביעה "בלתי סבירה לחלוטין". בפסיקתה נכתב כי כרשות מקומית, המועצה אחראית לספק שירותים סבירים לתושבי הכפר, ובכלל זה תשתיות מינימאליות ודרכי גישה סבירות, נוחות ונקיות מכל מפגע בטיחותי.
השופטת ציינה כי אין להשלים עם מצב שבו מועצה מקומית מזניחה בצורה משמעותית מספר בתים בשכונה מסוימת. זאת, בעיקר נוכח העובדה שהמועצה פעלה להנחת תשתית אספלט בקטע אחר של הכביש, אולם לא מצאה לנכון למתוח אותו עד לביתו של התובע.
לבסוף, השופטת קבעה כי המועצה הפרה את חובתה כלפי תושב הכפר במשך שנים, ובאופן שהסב לו ולמשפחתו סבל רב. לפיכך היא נדרשת לפצותו בסכום של 12 אלף שקל וכן בהוצאות משפט בסך 500 שקל.
"העובדה שהמועצה הניחה אספלט בקטע גדול של הכביש, ללא כל תלות בהיתרים, אישורים או תקציבים מהממשלה, מעידה שאין בטענתה זו ולא כלום", מבהיר עו"ד גלעד אלכסנדר בר, העוסק בתחום דיני התכנון והבנייה. לדבריו, "מאחר שהבית נבנה בהיתר, היה על המועצה לדאוג לדרך גישה סבירה עוד בשנת 1997, כשנבנה".
- לעיון בפסק הדין
לפנייה לכתב/ת 
