מוכרת וקונה ניסו לחסוך שכ"ט עו"ד, ושילמו ביוקר
הרוכשת והמוכרת של דירה ניסו לחסוך בשכר טרחת עורך דין - אך ברגע האחרון עסקת הרכישה התפוצצה. בית המשפט ביקר את שתיהן בחומרה, ופסק פיצויים נמוכים
הרוכשת והקונה עשו הסכם אצל עו"ד אחד, שייצג את שתיהן. מהלך המכירה התנהל כרגיל, עד שבסמוך קבלת התשלום האחרון והעברת הבעלות התברר כי למוכרת חוב של 4,700 שקל לוועד הבית. המוכרת הכחישה וסירבה לשלם, והקונה מצידה נמנעה מלהעביר את התשלום האחרון - 250 אלף שקל. בתגובה, סירבה המוכרת להעביר בעלות לקונה.
עוה"ד שמצא עצמו בתווך לא הצליח לגשר - כשהוא מוגבל באפשרות הפעולה בגלל הצורך לייצג את שני הצדדים. לבסוף, לאחר דין ודברים, עיכוב של שלושה חודשים במסירת התשלום ואיומי תביעה, המוכרת שילמה את החוב לוועד וקיבלה את התשלום האחרון מהקונה.
המוכרת לא הסתפקה בכך, והגישה תביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים, בדרישה לתשלום בגין הפרת חוזה. לטענתה, סכום הפיצוי המוסכם בחוזה עומד על 115 אלף שקל, אולם כדי להתאימו לגבול תביעות קטנות, דרשה "רק" 32,700 שקל.
לקח ברור וחד
"נסיבות התביעה מהוות לקח ברור וחד לכל עו"ד המסכים לייצג את שני הצדדים באותו עניין בהסכם מכר מקרקעין. כמו כן, לכל צד לעסקת נדל"ן ללמוד מנסיבות המקרה אודות החשיבות לייצוג משפטי עצמאי לכל צד", כתב השופט פאול שטרק בתחילת פסק דינו.
לדבריו, מאחר שעוה"ד ייצג את שני הצדדים, הוא היה נטול כל יכולת לייצג את עמדת הקונה מול ההפרה המקורית של המוכרת. וכך נוצר מצב בו שתיהן לא שמעו לעצתו, ונמנעה ממנו היכולת לנקוט בפעולה למיזעור נזקים.
עו"ד דוד סמילה, העוסק בתחום המקרקעין מרחיב כי "עו"ד משותף לא יכול לסייע שכן הוא חב חובת נאמנות שווה לכל צד, ואף אינו רשאי להעיד בביהמ"ש לטובת צד אחד כנגד רעהו".
השופט ציין כי הקונה והמוכרת היו צריכות לדאוג מלכתחילה לייצוג משפטי הולם. מאחר שלא דאגו לצמצם את הנזק, קבע כי המוכרת לא זכאית למלוא הפיצוי שדרשה וחייב את הקונה לשלם 1,500 שקל בלבד - עבור אובדן היכולת להשתמש בכספי התשלום האחרון במשך חודשי הסכסוך. ומאחר שהמוכרת אחראית לא פחות לסרבול המשפטי, היא לא תזכה בתשלום הוצאות המשפט.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
