הביטוח הלאומי: למה לא לוקחים מהעשירים?

• לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן
• רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
  

סוף היום בשוק התקווה בתל אביב. מלקטים שאריות(צילום: בני דויטש)

תל אביב, אמש(צילום: בני דויטש)

להרוויח כמה פרוטות. נתניה, אתמול(צילום: עידו ארז)

אוספת אוכל בשוק בחיפה(צילום: אבישג שאר-ישוב)

בדו"ח מתייחסים אנשי המוסד לביטוח לאומי לשלוש גזירות עיקריות: העלאת המע"מ באחוז, העלאה רוחבית של מס הכנסה באחוז וקיצוץ קצבאות הילדים. מחברי הדו"ח מסכימים שהגדלת המיסוי היא הכרחית, אבל מדגישים שכדי להקל על

השכבות החלשות היה על האוצר לבצע זאת באופן מדורג הרבה יותר, כלומר לקחת הרבה יותר מהעשירים והרבה פחות מהעניים.

בגלל הגזירות לא רואים את האור. השוק בנתניה(צילום: עידו ארז)

"קשה לדעת מתי יגיע הפיצוץ". השוק בחיפה(צילום: אבישג שאר-ישוב)

ברחוב אגריפס בירושלים(צילום: אוהד צויגנברג)

חלוקת מזון בדרום תל אביב, אמש(צילום: בני דויטש)

שוק התקווה בתל אביב(צילום: בני דויטש)

בלי תקווה בסוף היום בשוק התקווה בתל אביב(צילום: בני דויטש)

בנוגע לביטול מעמד עקרת הבית (גביית דמי ביטוח לאומי וביטוח רפואי), הציע הביטוח הלאומי להפעיל את עיקרון הסולידריות, כך שייגבו דמי ביטוח באמצעות ביטול הפטור לנשים נשואות שאינן עובדות שזוכות למשל להכנסה מפנסיה מוקדמת. בכל מקרה, מצוין בדו"ח, ממדי העוני של עקרות הבית גבוהים במיוחד בהשוואה ליתר האוכלוסייה, וההצלחה בגביית דמי ביטוח מהן קלושה ממילא.

מחוסר בית, ברחוב בנתניה(צילום: עידו ארז)

זה מה שנשאר. סוף היום בשוק בנתניה (צילום: עידו ארז)

שוק התקווה. העוני עומד להעמיק. החלשים ייחלשו עוד(צילום: בני דויטש)

מקבצים שקלים בירושלים(צילום: אוהד צויגנברג)

(צילום: אוהד צויגנברג)

"גנבתי מטרנה לילדים" 

בביטוח הלאומי מציינים שכל משפחה ישראלית ממוצעת תאבד מאות שקלים מדי חודש בגלל הגזירות - בין שמדובר במשפחה עובדת ובין שלא. הפגיעה גדלה ככל שיורדים בעשירונים והאי-שוויון גדל. סיגל כהן מאילת מגדלת לבדה שישה ילדים. כפעילה חברתית, שחווה על בשרה את המציאות הכלכלית הנוכחית של אם חד הורית בפריפריה, היא יכולה ללמד כמה דברים על המשמעות של החיים מתחת לקו העוני בישראל 2013. "מעולם מצבי לא היה כל כך קשה. אני למעשה חיה על הקצה", היא פוסקת. "כשאת לא רואה את האור את מרחיקה לכת במחשבה שלך. זה לא שאין כסף לסיגריות אלא אין כסף לאוכל לילדים. אתה מבין מה זה שאין לך כסף כדי לקנות סנדוויץ'?"

סיגל כהן. "אי אפשר לומר לילד 'מצטמצמים'"(צילום: מאיר אוחיון)

לדבריה, יותר מפעם אחת היא שמעה ממכרים שלה, אנשים נורמטיביים לחלוטין, שהם שוקלים לשדוד בנק כפעולת מחאה: "בשביל להשיג לילד אוכל אתה תהיה מוכן לעשות הכול. ככה זה כשהמדינה לוקחת לאנשים את שביב התקווה האחרון. אני פוחדת שיתחיל גל אלימות. המון אנשים מסתובבים במצב נפשי קשה ואי אפשר לדעת מתי יהיה פיצוץ. יש אנשים שעובדים אבל עדיין מתקשים לשרוד ואני פוחדת שהם יעשו מעשים קיצוניים".

ילד אחד שלה משרת בצבא ואחר מסיים תיכון בקרוב. בנוסף היא מגדלת ילד בן 14, אחד בן 10 ושני תאומים בני 3. כולם מתגוררים איתה בדירת עמידר. היא עובדת כשהיא יכולה: עושה בייביסיטר ומנקה בתים. מעבר לכך היא מקבלת מזונות (2,800 שקל בחודש) ומקבלת קצבאות ילדים (שירדו מ-1,200 ל-800 שקל בחודש). היא לא מעשנת ולא יוצאת לבלות. ההוצאות שלה מסתכמות במינימום ההכרחי.

"קצבאות הילדים יקוצצו ב-400 שקל, שזה בערך זה חשבון חשמל", היא אומרת. "מעבר לזה אבא שלי מסייע לי בקניית ירקות ומדי פעם עוד מלווים לי כסף. כבר הייתי במצבים קשים שבהם נאלצתי לגנוב מטרנה. כשהילד שלך רעב נקרע לך הלב. את לא יכולה להגיד לו 'מצטמצמים'. עד עכשיו קיבלתי עזרה מאנשים שנחשבים מעמד הביניים, אבל עכשיו הם יסבלו לא פחות. למרות משב התקווה, יאיר לפיד אכזב אותי".

(צילום: חגי אהרון)

(צילום: חגי אהרון)

"אני הפנים מאחורי טבלת האקסל של לפיד"

שרונה גוריאן מחדרה, אם חד הורית לבן ובת, חיה במלכוד 22. היא מועסקת במשרה חלקית כסייעת בחינוך המיוחד, ואם תגדיל את היקף המשרה שלה תישלל ממנה קצבת המזונות בגובה 2,800 שקל שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי. "בעצם המדינה אומרת לי 'תעבדי בשחור או תהפכי למובטלת",

היא אומרת. "אני מכניסה כמה אלפי שקלים בודדים בחודש ומהסכום הזה אי אפשר לחיות. החובות מצטברים ויש פחד ולחץ תמידיים שיבואו ויעקלו לי דברים מהבית או שיפנו אותי או שינתקו לנו את החשמל והמים.