האב עבד בשחור. האם לשלול מיתומיו פיצויים?

גורלה של משפחת ש' נחרץ כאשר משאית התנגשה במכונית המשפחה. האב והאם נהרגו. ששת ילדיהם הפכו באחת ליתומים.

• עמלת פירעון מוקדם? לא חייב, אבל תשלם
• חשבון פתוח מול חברת הביטוח: מי ישלם על האשפוז?
• לכתבות נוספות הכנסו לעמוד הפייסבוק של ynet
  

תביעת הפיצויים של ששת היתומים נדונה בפני השופט מנחם קליין, בבית משפט השלום בתל אביב. התביעה הוגשה נגד מנורה, חברת ביטוח החובה של המכונית.

לשלול פיצויים למען "יראו וייראו"

השופט קליין שמע ראיות על השתכרות המשפחה בזמן שההורים היו בחיים. האב היה נכה פוליו. למרות נכותו, עבד כשליח במסעדה ובדוכן לממכר טוסטים. שכרו בשתי העבודות גם יחד הגיע לכדי 4,500 שקל לחודש. אם המשפחה לא עבדה כלל. טיפלה בילדים.

עיני הנץ של נציגי מנורה הבחינו כי את שכרו של האב כשליח, אותם 4,500 שקל, הוא קיבל ללא תלושי משכורת. שומו שמים, נחרדו נציגי מנורה, מדובר בעבריין מס. נציגי מנורה ניסו לשכנע את השופט קליין להתגייס למלחמה בהון השחור. תרדוף עד חורמה את ילדי העבריין, קראו לשופט, תשלול מהם את הפיצויים, למען "יראו וייראו".

אם תעניש את היתומים, הסבירו לשופט, הורים לילדים יפחדו לעבוד בשחור. הם ידעו שבמותם, ילדיהם ירעבו ללחם. שלילת הזכויות מהיתומים, טענו נציגי מנורה, תשמש גורם מרתיע ותביא "תקנה לציבור". בזכותך המדינה תהיה נקייה יותר. בעיות הכלכלה תבואנה על פתרונן.

השופט קליין לא השתכנע. השופט קליין הוא אדם מאמין. אל מול עיניו עמדו דברי התוכחה של הנביא ירמיה: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה". השופט יגע ומצא בפסיקת בתי המשפט כי גם עמיתיו השופטים החילוניים סירבו להעניש ילדים בגלל מעשי ההורים. כך לדוגמא, בפרשת קלר קבע בית המשפט הגבוה לצדק, כי אסור לקיבוץ למנוע חינוך מילדים בשל סירובו של אביהם להעביר לקופת הקיבוץ תשלומי פיצויים מגרמניה.

באותו אופן, דחה בית המשפט את טענת הפרקליטות להשאיר ילד במעצר משום שאביו ניסה לשבש הליכי חקירה. בדרך זו הלך גם בית המשפט בתחום הביטוח כאשר סירב לשלול פיצויים מקטינה, למרות שהוריה הגישו תביעת ביטוח כוזבת בתיק אחר.

חטאי האב לא יגרמו להגבלת הפיצויים

השופט קליין אהב בהקשר זה את דבריו של השופט עאטף עיילבוני אשר קבע כי "עלינו השופטים לזכור תמיד כי "צדק מהותי" היא מטרתנו וכי לשם השגת המטרה עלינו ללכת בדרכי אבות. אם לא תוגשם המטרה המהותית של המשפט, השגת צדק, נמצא עצמנו מאבדים את אמון הציבור בנו אט אט".

השופט קליין הזכיר לנציגי מנורה כי תפקידם של תאגידי הביטוח הוא לפצות נפגעים "על יסוד קריאה אמתית של המציאות, גם אם המציאות אינה נושאת חן בעיניהם". אין זה מתפקידם של תאגידי הביטוח לשמש כלי להשגת מטרות חברתיות.

גם העיקרון של אחריות אישית אשר ליווה את עם ישראל משחר ההיסטוריה, הבהיר השופט קליין, מוביל לתוצאה לפיה אין להגביל את זכאותם של ילדים בגלל חטאי אבותיהם. עקרון האחריות האישית הוחל כבר במשפט הראשון בהיסטוריה, אשר ערך הקדוש ברוך הוא לאדם ולחווה, לאחר אכילת פרי עץ הדעת. עקרון זה יושם גם במשפט שערך הקדוש ברוך הוא לקין, לאחר שרצח את אחיו הבל.

לסיכום קובע השופט, אין אנו רשאים להטיל על ילדיו של אדם שנפטר אחריות לאי הדיווח של יקירם לשלטונות מס הכנסה. לרוב אף אינם יודעים כי מפרנסם לא דיווח. על שום מה יינזקו הם בשל דיווח לא מהימן של המנוח?

השופט מנחם קליין החליט אם כן להכיר בשכר העבודה ששולם ב"שחור" כחלק מהשתכרותו של המנוח וכבסיס לחישוב הפיצויים לששת ילדיו. בסופו של דיון, השופט פסק לששת היתומים סכום של קרוב ל- 650,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך קרוב ל- 100,000 שקל.