"אין מילים קשות אלא מילים יפות"
במכללת קיי לומדים להחזיר את כבודן של המילים היפות שבעברית לכיתות
*התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם המוסדות האקדמיים המציגים
יש מילים העשויות לחרוץ את גורלן של יצירות ספרות לילדים. למורה הכוח למשול במילים אליהן ייחשפו התלמידים בבית-הספר. המגמה הרווחת היום בחינוך להקל על תלמידים, מטה את הכף, לשבט או לחסד. רוב המורים חוששים להציג בפני תלמידיהם טקסטים הכתובים במשלב לשוני גבוה. מורי מכללת קיי מאמינים, שאוצר מילים עשיר וחשיפה רחבה ליצירות ספרות מגוונות הם המפתח להשכלה גבוהה ולהצלחה בקריירה.
במסגרת שנות ההכשרה להוראה, הן בלימודים העיוניים הן בהתנסות המעשית בגני הילדים ובכיתות השונות בבתי-הספר בעיר, הסטודנטים לומדים ש"אין מילים קשות אלא - מילים יפות", שתלמידיהם יכולים ללמוד ממיטב השירה והסיפורת, לדקלם יצירות בהנאה, לקרוא במקהלה, להבין וליהנות ממיטב יצירות הספרות. יוזמה חדשה וברוכה הפועלת במכללה מביאה לטיפוח הקריאה בבתי-הספר, לעידוד הקריאה ולאהבה למילה הכתובה ולהנאה ממנה.
בשיתוף עם הספריות העירוניות בעיר באר-שבע נחשפים הסטודנטים למפגשים עם סופרי ילדים ומאיירים. הם קוראים ספרות ילדים ומאזינים לשיחות עם סופרים ומאיירים; הם לומדים ליהנות מקריאה אמנותית, הם צופים במחזות תיאטרון לילדים ומכירים את ההיצע הרב שיש בספרות לילדים. בהכשרתם להוראה בבתי-הספר הם מביאים עמם רעיונות חדשים, ידע וחוויות שהם צוברים במהלך שנות לימודיהם במכללה. הם משמשים כ"שגרירים של השפה העברית".
מדברי הסטודנטיות המתנסות בשנה ב בכיתות עם תלמידים בעלי לקויות למידה בתכנית לחינוך המיוחד: "במסגרת שיעורי העברית בבית-הספר היסודי קראנו עם התלמידים את הספר: 'הרפתקאות דוד אריה ביערות הסהרה' מאת יַנֵץ לוי. במהלך השיעורים סיפרנו לתלמידים את הסיפור באופנים שונים על מנת ליצור עניין, הקשבה, וסקרנות.
לשם כך השתמשנו בהצגת דמויות ויזואליות תוך כדי הסיפור, במצגת להקרנת הטקסט מול עיני התלמידים, ובמשחק תפקידים על-פי דמויות שונות. למדנו שהתלמידים מביעים סקרנות ועניין להתפתחות העלילה, ואף מגלים מוטיבציה להכיר מילים חדשות ולהרחיב את אוצר המילים שלהם. מילים כמו 'שָׂשׂ', 'נָס' ו'עוֹמֶמֶת' נרכשות בקלות ומעוררות את עניין התלמידים. הופתענו לגלות עד כמה התלמידים אוהבים ונהנים להשתמש במילון ומחכים בקוצר רוח למפגש עם הספר".
דרך העידוד לקריאה, מתן תשומת לב למילים ולשפה ולהנאה ממנה, מפתחים הסטודנטים במכללה גם טעם טוב ואסתטיקה הקשורים במילה הכתובה. הם לומדים לבחור ולהעדיף יצירות מסוימות על פני אחרות, לנמק את הבחירה של יצירות הספרות בצורה מושכלת, בהסתמך על שיקולי תוכן, לשון ואמנות הלשון, הריתמוס והצליל. כל זאת כשלנגד עיניהם של הסטודנטים הידיעה, כי יש לחשוף את יצירות הספרות בפני הקוראים הצעירים של היום - הבוגרים של המחר.
הסיפורים הנפלאים והעלילות המרתקות שלשונם עשירה ומעשירה מרחיבים דעתו של כל ילד, מפתחים את טעמו ופותחים בפניו את עולם הפנטזיה והדמיון.
אברהם שלונסקי כתב בשנת 1957 בספרו לילדים: "אני וטלי או ספר מארץ הלמה" את הדברים הבאים:
כֵּן, יֵשׁ לָאָדָם מִין כְּנָפַיִם כָּאֵלֶה,
צָרִיךְ רַק לָדַעַת אֵיפֹה לְחַפֵּשׂ:
הַתְחִילוּ לָשִׁיר – וְתִרְאוּ אֶת הַפֶּלֶא!
הַצְהִילוּ מִשְׂחָק – וְיוֹפִיַע הַנֵּס!
(מתוך: אני וטלי, עמ' 82)
במכללת קיי שוקדים ומצמיחים כנפיים שכאלה לסטודנטים, כדי שהם יוכלו להצמיחם בבוא העת לתלמידיהם!
כתבו: ד"ר עידית שר וד"ר אתי כהן - מרצות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי
