אושוויץ: אמנות בשם הזיכרון - תערוכה בביתן 27
בביתן היהודי במחנה ההשמדה בפולין תיחנך מחר תערוכה שתציג את השואה מכמה היבטים. בין היתר, יוצגו פסיפס של ציורי ילדים שנספו ותמונות של ניצולים שהצליחו להשתקם "זה חשוב, אירופה מבעבעת מאנטישמיות מתחת לפני השטח", אומר יו"ר יד ושם, אבנר שלו
"זאת תפיסה חדשה ביותר של תערוכה. היא לא מספרת סיפור כמו בספר היסטוריה. זהו מקום חזק ביותר לחינוך, להעברת מודעות לשואה". כך אומר פיוטר ציווינסקי, מנהל מוזיאון אושוויץ-בירקנאו, לקראת פתיחתה של תערוכת קבע תחת השם "שואה" בבלוק היהודי במחנה השמדה, שתושק מחר (ה') במעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
בשנת 1978 החליטו שלטונות פולין להסב את בלוק 27 באושוויץ לטובת תערוכה, שתיוחד לקורבנותיו היהודיים של מחנה ההשמדה והריכוז. על אף שמיליון מתוך 1.2 מיליון נרצחים במחנה היו יהודים, משחרריו הקומוניסטים העלימו את העובדה הכואבת והתייחסו בתערוכה לכל הנספים כקורבנות הפשיזם. המיצג שהוקדש לראשונה ליהודים לא זכה לתמיכה רבה מצד השלטונות, משום שלגרסתן רוב הנרצחים באושוויץ היו פולנים, ובמשך עשרות שנים נרשמה במקום הזנחה קשה וחלק מהמיצגים נגנבו.
עוד בחדשות ynet:
ב-2005 ביקר במקום ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, שהזדעזע מהמראות והחליט להקים במקום תערוכת קבע חדשה. את הביצוע ירש אהוד אולמרט, שהפקיד את המשימה בידי אנשי יד ושם. "התייסרתי מאוד כששרון הטיל עלינו את המשימה", מתוודה יו"ר המוסד, אבנר שלו. "רצינו לעשות משהו שלא ידמה לדברים שכבר קיימים. למרות הלחץ, הרגשתי שאם נציג בתערוכה רק דברים היסטוריים נחמיץ משהו. 1.4 מיליון אנשים ביקרו בשנה שעברה באושוויץ, מעטים מהם הגיעו לביתני התצוגה, שאינם חלק מהתערוכה הכללית. רצינו שהתערוכה תיכלל במסלול והחלטנו להקים תערוכה, שתאפשר ביקור קצר, תעביר מסרים חזקים בתמציתיות ותשאיר רושם חוויתי, בעיקר על המבקרים הצעירים".
מנסים להעביר מסר חד וברור
התוצאה הסופית מרשימה ביותר. התערוכה לא עוסקת רק ברצח התעשייתי שבוצע באושוויץ, אלא בכל היקפה של השואה. "המבקרים ייחשפו לחלק אחד ממרכיביה השונים של השואה", מסביר שלו. "המסר חייב להיות ברור, במיוחד בימים בהם עולים דברי כפירה על ייחודיות השואה או שמנסים לפרק אותה לשלבי רצח שונים, כדי להצדיק טענות שהשואה לא הייתה כל כך מיוחדת. אנחנו מקווים שהצעירים ייצאו מכאן כשהם מבינים יותר את מצבו של העם היהודי, במיוחד בתקופה שבה האנטישמיות מתעוררת ומבעבעת מתחת לפני השטח באירופה. מפלגות בהונגריה, יוון ובאוקראינה, אומרות היום בפומבי את מה שהנאצים אמרו בעבר: 'היהודים אשמים בכל".
אחד האגפים בבית יוקדש ליצירתה של האמנית הישראלית הבינלאומית, מיכל רובנר, שבחרה לקרוא לה "עקבות החיים", ובה מוצג פסיפס מציוריהם של 9,000 ילדים, שרובם נספו בשואה. "1.5 מיליון ילדים, שזה כיום מספרם של כל הילדים בישראל, נספו בשואה", היא אומרת ומצטמררת. "קשה בכלל לדמיין את נוראות הרצח הזה".
החלק של רובנר בתערוכה מנסה לספר את השואה בצורה פשוטה, דרך עיניהם ושפת הציור הפשוטה והנאיבית של ילדים מכל רחבי אירופה, שנעקרו מבתיהם ונשלחו למחנות המוות. העתקי הציורים, רובם בעיפרון, הונצחו על קירות לבנים גדולים בקומתו השנייה של בלוק 27. "הכוונה שלי הייתה לנסות ולהתקרב לילדים שנמחקו מהעולם, ובה בעת להעביר את תחושת הנעדרות", היא מספרת. "הקווים שהעתקתי הם אלה של הילדים. בכל פעם שציירתי, אותם ילדים זכו באמצעותי לצייר מחדש, ובכך נתתי להם נוכחות במקום שרצה להעלים אותם".
אגף לכל נושא, וספר שמות ענק
מרחב הכניסה המואר, שעל אחד מקירותיו חקוקה הגדרה קצרה ותכליתית של המונח "שואה", מוליך אל פרוזדור חשוך, שבו מיצב וידאו של האמנית חגית שמעוני. הנכנס רואה את מילות "אני מאמין", עיקרי האמונה של הרמב״ם, וברקע נשמע ביצוע התפילה בפי מקהלת ילדים. המסדרון מוליך לחדר שבו מוקרנים סרטים וצילומים המתעדים את חיי היהודים, קהילות ובודדים, באירופה ובצפון אפריקה, בין שתי מלחמות העולם. האולם נועד להציג בפני המבקרים את המגוון והנורמליות של חיי היהודים טרם השואה.
אולם נוסף מוקדש לאידיאולוגיה האנטישמית הנאצית. המבקר נחשף לסרטי ארכיון נאציים, המוקרנים על מסכים גדולים, ומכל עבר נשמעות קולותיהם האותנטיים של בכירי המפלגה הנאצית, המפרטים את עיקרי אמונתם האנטי-יהודית. התיעוד מבהיר את אופייה האנטישמי המוחלט של תורת הגזע הנאצית ואת תוצאתה הבלתי נמנעת: ההשמדה הפיזית של יהדות אירופה.
האולם הבא נקרא "גיאוגרפיית הרצח", ובו נחשפים המבקרים למפת אתרי הרצח הראשיים של הגרמנים בכל רחבי אירופה הכבושה, וכן לסרטונים קצרים וצילומים המתעדים את שיטות הרצח השונות. בחלל הבא מוצגות עדויות של קורבנות וניצולים, שמספרים על הדרכים שאפשרו להם להתמודד עם נוראות השואה ולשמור על צלם אנוש.
לאחר הביקור באולם "עקבות החיים" מוצאים המבקרים ספר ענק, שבו מפורטים שמותיהם של 4.2 מיליון קורבנות השואה, ופרטיהם האישיים. דפיו האחרונים נותרו ריקים לשמות שעדיין לא אותרו. המיצג האחרון בביתן מוקדש לניצולים במצגת "לחזור ולחיות", שמציגה בלופ אינסופי את צילומי משפחותיהם של אלה ששרדו את השואה, ושיקמו את חייהם מחדש, רובם בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
