שתף קטע נבחר

אולי עכשיו

עדי נבון עברה לניו-יורק לטובת אהבת חייה האמיתית, קולנוע. סרטה Maybe later יוקרן החודש בפסטיבל סרטים קצרים בלונג איילנד

השנים האחרונות היו מהיפות והקשות ביותר בחייה של עדי נבון, יוצרת סרטים צעירה בת 27. הקושי והיופי מגולמים שניהם בסרט הגמר שלה מ"סקול אוף ויז'ואל ארטס", Maybe later, שיוקרן בפסטיבל הסרטים הקצרים Long Island International Film Expo, ב-20 ביולי.

 

"אהבת חיינו האמיתית, הקולנוע, תמיד תישאר איתנו"
"אהבת חיינו האמיתית, הקולנוע, תמיד תישאר איתנו"
מה הביא אותך לעשיית סרטים?
 

"סיפורים אני כותבת מגיל שמונה. בתיכון בחרתי במגמת קולנוע כי זה נשמע לי קשור לכתיבה ופשוט התאהבתי בזה. מאותו יום ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אפשר לאמר שבגיל 16 התארסתי לקולנוע, ובגיל 22, אחרי ארבע שנים בצבא (הייתי קצינה בחיל אוויר), התקבלתי ל-SVA בניו-יורק ושם התחתנו, חתמנו לכל החיים. זאת מטאפורה, אבל זו גם המציאות שלי. לא מזמן חבר טוב שלי מהתחום נפרד מחברה שלו, ואמרתי לו שלפחות אהבת חיינו האמיתית, הקולנוע, תמיד תישאר איתנו".

 

איך הייתה ההתאקלמות בניו-יורק? 

"זה היה תהליך מעניין. כשעברתי לפה לא הייתי מוכנה להיות שום דבר חוץ מישראלית. יצאתי רק עם בנים ישראלים, חיפשתי חברים ישראלים, אכלתי אוכל ישראלי. פחדתי שאם אתנתק מהקונטקסט שבאתי ממנו, אני אאבד את מי שאני. עם הזמן זה נרגע, והתחלתי לאסוף אנשים והרגלים שקשורים יותר לניו-יורק. היום אני מרגישה שבתור אמנית, מישהי שבאה לדבר על החברה, על העולם, לעזוב את ישראל היה תהליך קריטי. כל עוד הייתי בארץ לא הייתי מסוגלת לראות איך האנשים סביבי מעצבים אותי, איך המדינה מעצבת אותי... לדעתי, אם אדם מתקיים רק בקונטקסט אחד, יותר קשה לו לפתח אמירות מעמיקות על העולם. אבל כשיש לו יותר מזווית ראיה אחת, התפיסה שלו מתרחבת לא פי שתיים, אלא פי שמונים".

 

‏Maybe later. "בצורה לא ישירה זה מתייחס לסיפור שלי"
‏Maybe later. "בצורה לא ישירה זה מתייחס לסיפור שלי"
מה היה הרגע הכי קשה שלך כאן?
 

"סרט התיזה שלי, Maybe later, עסק במשפחה שבה לאבא יש סרטן ולאף אחד לא אכפת. כל אחד ממשיך להתעסק בדברים שלו. בצורה לא ישירה זה מתייחס לסיפור שלי. לפני שנתיים, בזמן שהייתי בלימודים, אבא שלי חלה בסרטן. הוא עבר טיפולים, השתלת מח עצם, ונראה היה שהמצב שלו יציב, אבל בינואר האחרון, באמצע הפקה בפסטיבל הסרטים בסולט לייק סיטי, קיבלתי טלפון מאמא: 'תקשיבי, אבא בבית-החולים. אנחנו לא חושבים שהוא יצא מזה. תבואי עכשיו'. להזמין את הכרטיס, לעלות על המטוס, ולעבור 12 שעות טיסה בידיעה כשאני אגיע לארץ זה לא יהיה לחופש, היה אחד הדברים הקשים ביותר שעברתי בחיי. הוא נפטר באותו החודש".

 

 

מה היה הרגע המאושר ביותר שלך כאן? 

"במאי 2012 סיימתי את התואר בקולנוע ב-SVA. הקרינו את הסרט שלי, ואמא שלי הגיעה מישראל כדי לראות אותו. אבא שלי גם הספיק לראות אותו לפני שהוא נפטר. יצא לנו לדבר על הסרט ולהתייחס לכל הנושאים שהוא מעלה. הסרט הזה הוא משהו שאני מאד שמחה שעשיתי. עבורי זאת הייתה הדרך הכי טובה להתמודד". 

 

הסרט Maybe later יוקרן ב- Long Island International Film Expo ב-20 ביולי, ב-1:15 אחה"צ ב - Bellmore Movies 

222Pettit Avenue, Bellmore, NY 11710

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאבא יש סרטן ולאף אחד לא אכפת. Maybe later
מומלצים