אבן בראש: גוזלי דורסים נסקלים למוות בקן

שני גוזלים של עופות דורסים המקננים בישראל נסקלו למוות בזמן ששהו בקן על עץ בשני אזורים שונים בארץ.  המקרה הראשון אירע לפני מספר שבועות. ערן היימס, פקח אזור החולות ברשות הטבע והגנים קיבל מידע על קן פעיל של חיוויאים על עץ באזור שדה בוקר כשבועיים לפני התקרית.

"לא מדובר באזור מתוייר שעוברים בו אנשים רבים והמקום משמש בעיקר לרעיית צאן ובקר", מסביר היימס, שהגיע לבדוק את הקן. "הבחנתי אז באבנים שהיו תקועות בענפי העץ מלמטה והנחתי שמדובר במעשה קונדס של ילדים מהפזורה הבדואית או עוברי אורח, אבל הגוזל היה בריא ושלם".

גוזל החיוויאי. עמד לפרוח מהקן ולהתחיל את חייו העצמאיים(צילום: שימי עיני)

גוזל מוטל מתחת לעץ עם פגיעת ראש

בימים לאחר מכן, תצפת על הקן מרחוק כדי לוודא שהוא פעיל. בחודש שעבר יצא היימס יצא לסיור עם צלם הטבע שימי עיני  והשקיפו על הקן ממרחק של עשרות מטרים.

"בעת סכנה, כשהאם נאלצת לנטוש את הקן, היא נותנת סימן לגוזל להתכופף ולהישאר שפוף עד שתשוב. חיכינו וחיכינו, אבל לא ראינו שהוא אפילו מרים את הראש. החלטתי לבדוק את הקן גם מקרה של הפרעה לקינון, לצערי הרב, מצאנו את הגוזל מוטל מתחת לעץ עם סימנים ברורים של פגיעה בראש בעזרת אבנים".

להערכת היימס, הגוזל נסקל למוות כשבועיים לפני שהיה אמור לפרוח מהקן. "נקבת החיוויאי מטילה ביצה אחת בשנה ובאזור הר הנגב יש קינונים ספורים בלבד".  

האבנים שנמצאו בקן החיוויאי(צילום: שימי עיני)

הנקבה מטילה גוזל פעם בשנה

לדברי אוהד הצופה, אקולוג העופות ברשות הטבע והגנים, "החיוויאי הינו עוף דורס גדול המתמחה בציד נחשים ואינו נרתע מהארסיים שבהם. צפעים מרכיבים חלק ניכר מהדיאטה של החיוויאי. לחיוויאים אמצעים להתמודד עם נחשים ארסיים. הבעיה היא שבנוסף לדחיקה והרס בתי גידול, דורס גדול וחשוב זה נפגע מוונדליזם ומחמיסת קינים", הוא מסביר.

"קינון החיוויאים תמיד על עצים, לעיתים מזומנות על עצים נמוכים ובקרבת פעילות אדם. וכך, במקום לכבד את החיוויאי על יכולות הציד שלו, לאתר ולצוד נחשים, פוגעים בהם ופוגעים בתפקוד המערכת הטבעית על שלל האיזונים שבהם בין טורף לנטרף, בין מזיק לאדם והאויבים הטבעיים שלו".

אוכלוסיית החיוויאים הנודדים לישראל מוערכת בכמה מאות זוגות בלבד וחלק גדול מהם מקים משפחה בישראל. באזורי המדבר הם נחשבים לנדירים יותר במהלך שהותם בחודשי אפריל עד ספטמבר.

ברשות מציינים כי עיקר האיומים על הגוזלים הם לא רק טורפים, אלא גניבה של גוזלי הדורסים למטרת סחר וגידול.

נודדים לישראל ומקימים משפחות(צילום: שימי עיני)

הגוזל הקטן לא הצליח להימלט מהאבן

החוקר גלעד פרידמן, חוקר עופות דורסים ודוקטורנט מאוניברסיטת תל אביב, בודק בשנים האחרונות את התחרות על מזון ואזורי קינון בקרב דורסי היום - עקב עיטי והחיוויאי. 

במסגרת המחקר, מגיע פרידמן אל קיני הדורסים באמצעות טיפוס על עצים כדי לספור כמה ביצים הוטלו בקן, מעקב שוטף אחר הגוזלים במטרה ללמוד על הצלחת הקינון.

ארבעת גוזלי עקב עיטי שתועדו בקן לפני התקרית(צילום: גלעד פרידמן וליאור הורטמן)

המחקר מתקיים כחלק מהתואר השלישי באוניברסיטת תל אביב תחת הנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם, ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, בית ספר שדה כפר עציון, קרן הדוכיפת וקרן סמולר-ויניקוב. 

"בסוף מאי היינו בקן של עקב עיטי שנחשב לאחד המיוחדים שיש בסביבה. זו הפעם הראשונה מאז 2008 שבקעו ארבעה גוזלים בקן, דבר שקורה רק פעם בכמה מאות קינים", מסביר פרידמן. "כל הגוזלים נראו בריאים, הצמדנו להם טבעות זיהוי כדי שנוכל לבצע מעקב. הקטן שבהם זכה לכינוי '88 ירוק' על שם הטבעת הצבעונית אותה ענדנו על רגלו הימנית".

החודש כשפרידמן ועמיתיו טיפסו לקן, הם הבחינו במחזה קשה. "פתאום ראינו אבן גדולה מונחת בקן ושאריות של '88 ירוק', כשעל רגלו טבעות זיהוי הצבעוניות", הוא אומר. "שלושת האחים שלו כבר התעופפו ולצערי, הוא כנראה היה זקוק לעוד כמה ימים כדי לפרוח מהקן ולא הצליח להימלט".

טבעת הזיהוי והאבן הגדולה. עדות אילמת לתקרית(צילום: גלעד פרידמן וליאור הורטמן)

מנהל בי"ס שדה כפר עציון, ירון רוזנטל אומר בתגובה כי "מאחר וכבר שנים ארוכות העופות הדורסים בסכנה, פתחנו במחקר מקיף. תופעת ההרג הגוזלים היא תופעה החוזרת עליה כמדי תקופה. זוהי תופעה שיש להוקיע אותה בכל דרך".

פרידמן מציין כי מדי שנה, נמצאים גוזלים מתים בקינים כאשר לצידם פזורות אבנים גדולות שנועדו להרוג את הדורסים. בקרב החוקרים ברור כי הסיכוי לאתר את המבצעים של מעשי ההרג הינו נמוך ביותר. בקנים מועדים לפורענות מותקנים לעיתים מצלמות ובקרב דורסים נדירים, אף מוצבת שמירה במהלך עונת הקינון מפני גנבי ביצים ודורסים.