פרנץ פרדיננד נשמעים דיסקו
אהבתו של גיא חג'ג' לזמרת לורה וירס עולה מדרגה, ועכשיו היא מזכירה לו שקיעות בדרום ארה"ב. וגם: קליפ מבלבל של Night Beds, ושפע הגרוב של פרנץ פרדיננד באלבום חדש להאזנה בחינם
קליפ השבוע
Night Beds הוציאו שיר לא רע בכלל בשם "Ramona", אבל זה דווקא הקליפ שלו שלכד אותי.
קשה לומר בוודאות מוחלטת מה הסיפור שמתואר כאן בקליפ, סיפור קצר של דחייה וקבלה, געגוע ומאבק. האם מדובר באב ובנו/בתו? האם מדובר במשהו אחר? תגידו לי אתם.
ארוחת החינם של השבוע
מי שקורא אותי כאן בשנים האחרונות כבר נתקל באהבתי הכמעט בלתי מסויגת לזמרת אמריקאית אחת נפלאה בשם לורה וירס (Laura Veirs). וירס לא ניחנה בקול ענק סטייל אדל, לא בהרפתקנות מוזיקלית סטייל ביורק ולא בגרוב הורס סטייל ביונסה, נגיד.
היא פשוט ניחנה בלב גדול, והיא מעניקה ממנו בפשטות מפתיעה, כזו שממוטטת את ההגנות שלך ונכנסת לך עמוק לבית החזה אם רק תרשה לעצמך. מדי כמה שנים היא מוציאה אלבום קטן וכל אחד כזה טוב יותר מקודמיו.
אחרי אלבום שירי ילדים נפלא שהוציאה לפני שנתיים, כשהפכה לאמא, היא מוציאה עכשיו אלבום חדש בשם Warp & Weft ("שתי וערב") וכצפוי, הוא ממיס לי את הלב תוך שלושה שירים. אני יכול להשתפך פה עוד קצת, לכתוב איך זה מזכיר לי שקיעות על מרפסות רחוקות בדרום ארצות הברית וכל מיני סיפורים כאלה, אבל למה להכניס לכם לראש סיפורים כשאפשר להכניס לכם לאוזניים את האלבום כולו? האזינו לו כאן בחינם, וספרו בעצמכם את הסיפורים שהמוזיקה תעלה בכם.
ארוחה טעימה לא פחות
כשפרנץ פרדיננד פרצו לחיינו עם "Take me out", התלהבתי אבל לא תלשתי את שערותיי מרוב אקסטזה. להפתעתי, השלב הזה הגיע די מאוחר, עם האלבום הקודם שלהם, Tonite מ-2009. פתאום משהו שם פגע בי בדיוק במקום, נסיונות הגרוב והאלקטרו שלהם שם, יחד עם שירים הדוקים במיוחד, פשוט עשו לי את זה, ובאיחור לא-אופנתי של עשור גיליתי שאני אוהב את פרנץ פרדיננד.
עכשיו יוצא להם אלבום חדש, Right thoughts, right words, right action. מהסינגלים מסתמן שהוא יותר דיסקואי מקודמיו, ואין בכך כל רע. להיפך, בקיץ שכולו דיסקו (ראו "Get Lucky"), לפרנץ פרדיננד יש סיכוי טוב מתמיד לקלוע שוב ללב ההמונים.
שמעתם משהו שהעיף לכם את האוזניים מהראש? ספרו לנו בתגובות.
