שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    התחממות כדוה"א: העולם מחכה לקטסטרופה
    הדו"ח המדאיג על ההתחממות הגלובלית שפורסם בסוף השבוע אמנם לא מחדש הרבה, אבל מדובר בתזכורת חשובה למנהיגים - בזמן שאתם מבלים על הסיפון, הטיטניק בדרך לפגוע בקרחון

    מאז שדוד בן גוריון טבע את הביטוי "או"ם שמום", התרגלנו להתייחס לארגון העולמי ולשלוחותיו די בלגלוג. רבים מאיתנו רואים בארגונים אלה מועדונים רבי משתתפים המבלים את ימיהם בוויכוחי סרק אין סופיים, שאינם מביאים תוצאות כלשהן.

     

    עוד כתבות בנושא:

    דו"ח: 95% שהאדם גורם להתחממות כדוה"א

    ההתחממות הגלובלית: כל מה שרציתם לדעת

     

    אולם ארגון אחד, ללא ספק, שונה מהותית מכל השאר. מדובר בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC). הארגון הוקם בשנת 1988 על-ידי ארגוני האו"ם לאיכות הסביבה ולמטאורולוגיה והוא בנוי בצורה שונה לחלוטין מכל האחרים. הוא מבוסס על צוות קטן במיוחד של כ-10 אנשים ותפקידו לארגן ולתאם בין קרוב ל-1,300 מדענים מ-84 מדינות, כולם עוסקים בנושא האקלים.

     

    יש לציין במיוחד את העובדה שמדענים אלה עושים את עבודתם בהתנדבות ותפקידם הוא לאסוף, לתעד ולנתח את כל העבודות המדעיות המתפרסמות בעולם בנושא זה. הם אינם מייצרים את המידע בעצמם ותפקידם הוא בעיקר להעמיד לרשות מקבלי ההחלטות והציבור הרחב את המידע המוסמך והמיטבי ביותר בכל מה שקורה לאקלים כדור הארץ.

     

    הצגת דו"ח האקלים המקוצר ביום שישי (צילום: AFP)
    הצגת דו"ח האקלים המקוצר ביום שישי(צילום: AFP)

     

    כל 6-7 שנים מפרסם הארגון דו"ח, ועד עתה פורסמו ארבעה דו"חות אשר מכילים בתוכם את מיטב ההוכחות המדעיות לשינויים שהעולם עובר בשנים האחרונות. הארגון זכה בשנת 2007 בפרס נובל לשלום. עוד אציין כי במשך השנים מצטרפים לעבודה הרבה מדענים צעירים, המבטיחים כי הארגון אינו שוקט על שמריו.

     

    בשנה הקרובה עומד הארגון לפרסם את הדו"ח החמישי שלו. הפרק הראשון מכיל את ההוכחות המדעיות לשינויי האקלים ומנסה לחזות את השינויים בעתיד. הפרק השני מטפל בפגיעות הקשות הנגרמות לעולם כתוצאה משינויים אלה, השלישי יעסוק בשאלה מה ניתן לעשות כדי למנוע נזקים אלה והרביעי יסכם את כל המידע ויתפרסם לקראת סוף שנת 2014.

     

    עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות

    בלי שקיות פלסטיק עוד נבכה על חלב שנשפך / דעה

    כמו בכיפור: יום ללא מכוניות ברחבי העולם

    מטנזניה לישראל: כך מגדלים פולי קפה. צפו

    בזבזתם יותר - לכלכתם יותר: כך תקנו נכון

     

    ביום שישי האחרון פורסם בשטוקהולם מסמך הנקרא "תקציר מנהלים" של הפרק הראשון, העוסק בניתוח הממצאים המדעיים ומנסה לחזות את השינויים שיחולו בעתיד. למען האמת, אין בדו"ח החדש נתונים מרעישים או שונים מאלה שכבר פורסמו בעבר. שוב נקבע חד-משמעית כי השינויים הנמדדים ברחבי העולם מאז שנות ה-50 הם חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית: עלייה בטמפרטורה העולמית הממוצעת הן של האטמוספירה והן של האוקיינוסים, שינויים במחזור המים העולמי, ירידה בכמויות השלג והקרח בעולם, עלייה בגובה פני המים באוקיינוסים והשפעה על אירועים אקלימיים. כל אלה הם מעשי ידי אדם ולא נוצרו כתוצאה מנסיבות אחרות.

     

    האוקיינוסים סופגים הכל 

    כיוון שבדו"ח הקודם נמצאו מספר שגיאות, בעיקר בקשר למצב הקרחונים בהרי ההימלאיה, מנסה הדו"ח החדש לענות על כמה טענות שמכחישי ההתחממות (הם לא רבים אך קולניים מאד), מעלים ללא הרף. הטענה העיקרית היא שקצב ההתחממות בעשור האחרון לא היה מהיר כפי שנחזה מראש. 

     

    מחברי הדו"ח מסבירים כי 90% מכל החום שנוצר נספג באוקיינוסים וכי נצפה מצב שבו שכבות עמוקות יותר שלהם הולכות ומתחממות. תופעה זאת מסבירה את העובדה שהטמפרטורה העולמית הממוצעת לא עלתה בעשור האחרון. חשוב לציין כי ספיגת הפחמן הדו-חמצני במי האוקיינוסים גרמה לעליית הטמפרטורה שלהם ב-0.1 מעלות כל עשור, לעלייה של 3.2 מילימטר בפני המים כל שנה (תופעה שנגרמת גם מהפשרת הקרחונים) ולשינויים אחרים המשפיעים על החי והצומח באוקיינוסים.

     

    הוויכוח נגמר, המדיניות לא השתנתה (צילום: AFP)
    הוויכוח נגמר, המדיניות לא השתנתה(צילום: AFP)

    אין ספק, קובע הדו"ח, כי אם העולם ימשיך בקצב הנוכחי של פליטות גזי חממה, וריכוז הפחמן הדו-חמצני יעלה מ-400 חלקים למיליון כפי שהוא היום (עלייה של 40% ב-200 השנים האחרונות) ל-560 חלקים למיליון, תעלה הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-1.5 עד 4.5 מעלות. לכאורה זאת נראית עלייה שולית ולא חשובה, אבל יש לזכור כי מדובר בממוצע עולמי שבו לכל שינוי של עשירית מעלה יש משמעות גדולה מאוד.

     

    עוד עולה מהדו"ח כי כמות השלג בחצי הצפוני של כדור הארץ ירדה כל עשור ביותר מ-11%. מאז 1993, הפסידו הקרחונים בכל שנה 300 מיליארד טון של קרח, בעיקר בקוטב הצפוני ובגרינלנד. לעומת זאת, באנטרקטיקה יש תופעה של עלייה בכמות הקרח, תופעה שהמדענים עדיין לא יכולים להסביר.

     

    כאמור, אין הרבה חדש בדו"ח הנוכחי. הבסיס המדעי להתחממות קיים כבר מספר שנים והשאלה היא מה הערך המוסף שיש לדו"חות עבי כרס אלה והאם הם תורמים לתהליך קבלת ההחלטות של מנהיגי העולם. אמנם חלקם מיהר להתייחס לפרסום החדש. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי קבע כי אלה שלא מאמינים לממצאי הדו"ח "משחקים באש". דבריו כוונו בעיקר לחברי המפלגה הרפובליקנית בקונגרס, אשר בתמיכה מסיבית של חברות הנפט, ממשיכים להכחיש כי בכלל קיימת בעיה.

     

    עולם כמנהגו נוהג 

    רבים מהעוסקים בנושא, כולל גם חברים נכבדים בצוות IPCC, טוענים כי הגיע הזמן לערוך שינויים בדרך העבודה של הארגון. לדעתם, פרסום של דו"ח המכיל מידע רב כל כך כל 6-7 שנים אינו משיג את מטרתו. לדעתם חשוב לפרסם בכל שנה דו"ח שיעסוק בשינויים החלים באזור מסוים, או בתופעה מסוימת, וכך להשיג את תשומת לבם של מקבלי ההחלטות ואולי להשפיע עליהם.

     

    פליטת גזי חממה. בריא זה בטוח לא (צילום: AFP)
    פליטת גזי חממה. בריא זה בטוח לא(צילום: AFP)

     

    עתה, כאמור, מתפרסם החלק הראשון של הדו"ח החמישי. מעניין יהיה לעקוב אחר ההשפעות

    שתהיינה לדו"ח זה על דרך החשיבה של מנהיגי העולם. אם לשפוט על מה שקרה עד היום, הרי למרות העבודה הרצינית של IPCC, שכמעט אין לה תקדים בעולם המדעי, הרי העולם ממשיך לנהוג כאילו דבר לא קורה.

     

    רק לאחרונה פורסם דו"ח של חברת BP הקובע כי צריכת האנרגיה בעולם עלתה בשנת 2012 ב-1.8%. זאת אמנם עלייה קטנה יותר מהשיעור הממוצע בעשור האחרון, שעמד על 2.6% לשנה, אבל עדיין עלייה, שעיקרה נובע מהצריכה הגוברת בהודו ובסין. עוד קובע הדו"ח כי רק 2.4% מסך כל האנרגיה הגיעה ממקורות מתחדשים והרוב המכריע היה ממקורות של דלק מחצבי, שבשריפתו נפלט גז החממה העיקרי פחמן דו-חמצני.

     

    המשמעות היא שמקבלי ההחלטות בעולם ממשיכים להתנהל כאילו כלום לא קורה. זה מצב טיפוסי שבו עד שלא מתרחשת קטסטרופה, לא מתקבלות החלטות. צריך רק לקוות שהקטסטרופות שיגיעו לא תהיינה קשות כל כך עד שלא יהיה טעם בקבלת החלטות נוספות.

     

    אנחנו נמצאים כ-5 דקות לפני חצות או בדימוי קצת אחר, אנחנו יושבים על הבר של הטיטניק, התזמורת ממשיכה לנגן ואנחנו שותים ונהנים, אבל השאלה עד מתי. דו"ח ה-IPCC קובע חד-משמעית כי עוד מעט קט והטיטניק תעלה על הקרחון. אז יתחילו מקבלי ההחלטות לפעול, אך לצערנו הרב, רק אז הם יבינו, כי אין מספיק סירות הצלה לכולם.

     

    פרופסור אורי מרינוב הוא מרצה וחוקר בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, אשר כיהן כמנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "התחממות כדוה"א: העולם מחכה לקטסטרופה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים