קטשופ שלא נדבק: מהו סטארט-אפ המזון הבא?

יש לכם רעיון חדשני שיכול לחולל שינוי בתעשיית המזון? תוכנית ההאצה לסטארט-אפים הגדולה בעולם - MassChallenge - מקימה יחד עם שטראוס גרופ "מרכז מצוינות" גלובלי, שמטרתו לקדם טכנולוגיות ורעיונות חדשים בתחום.

• אם המזון יתייקר: איך יחסכו בארץ ובאירופה?
• מזון בחגים: קנינו פחות שילמנו יותר
  

• איזה מזון רחוב אפשר לקנות ב-5 שקלים?
  

חברות Food-Tech מכל העולם, יוזמנו לקבל ייעוץ ישראלי כדי להגדיל את סיכוייהן להתקבל ל-MassChallenge. אלו מהן שיתקבלו בסופו של דבר לתוכנית ההאצה, שנמשכת 4 חודשים יזכו לליווי של חברת המזון ושותפיה העסקיים במהלך התוכנית, במטרה להביא להקמתן של יותר חברות הזנק מבוססות בתחום המזון. שטראוס לא עושה זאת רק מטוב ליבה: היא תרוויח מכך נגישות ראשונית לטכנולוגיות חדשות בתחום המזון.

מה צריך כדי להתקבל לתוכנית, אליה מתקבלות מדי שנה רק 128 חברות? רעיון טוב או טכנולוגיה פורצת דרך, אבל לא רק. האמריקאים, כך מסתבר, אוהבים חברות עם שם מתחכם, מייסדים עם יכולת שיווק שמסוגלים להעביר מסר קצר, ברור וכזה שמקפל ערכים ליברליים: עשיית כסף, או עשיית כסף + סיוע לחברה או לחברות נזקקות.

Flatev

אלה יזמים מקסיקנים שחברו לקבוצה עסקית שוויצרית ויחד הם מייצרים מכונות שמכניסים לתוכן קפסולות, שמזכירות קפסולות של מכונות קפה, אך יש בהן קמח וחומרים נוספים שיוצרים מהן טורטיות. בעצם הם פיתחו מכונה שמאפשרת ליצור טורטיה באמצעות קפסולה בתוך 30 שניות.

liquiglide

ליקוויגלייד זו טכנולוגיה שפותחה ב-MIT במטרה לייצר ציפוי סוּפר חלקלק. היזמים הינדסו כימית חומר חלק מאוד, ששום דבר לא נדבק אליו לטענתם והוא לא מזיק לבריאות. ניתן לצפות באמצעותו למשל את השטח הפנימי של בקבוק קטשופ, כך שהקטשופ לא יידבק לבקבוק ואפשר יהיה לנצל את המוצר עד תום. פעולה דומה אפשר לעשות במוצרי קוסמטיקה "נדבקים" להכעיס, כמו שמפו וכן בתרופות.

88 acres

החברה הזאת מייצרת חטיפי בריאות שלא מכילים את 8 אלרגני המזון הנפוצים ביותר. לטענתם, הם "עוזרים לאנשים רגישים להגיע לחטיפים טעימים".

88 acers. ללא מחוללי אלרגיה

DrinkSavvy

זוהי יוזמה שמבקשת למגר את תופעת הוספת סם האונס (רופינול) וסמים אחרים למשקאות. המייסד מצא דרך לבדוק אם המשקה מכיל את הכימיקלים הבעייתיים והחליט לצפות כוסות וקשיות בחומר שיאפשר לאבחן את המשקה. אם הכוס נשארת בצבע המקורי שלה – אין במשקה סם. אם היא תאדים - משמע שיש בה חומרים אסורים. אותו הדבר בקשית. כך שברים יוכלו לקנות את הכוסות האלה ואפשר גם להגיע לבר עם קשית, לשלוף אותה, לטבול במשקה ולראות מה קורה לקש.

Easily

חברה שמספקת רכיבי מזון טריים לבישול עבור אנשים שעובדים שעות ארוכות ומנהלים סגנון חיים עמוס בעיסוקים, אך לא רוצים לאכול מזון מהיר. הם מעסיקים שפים שקונים מוצרים טריים, חותכים את הרכיבים, אורזים הכל בשקיות ומעבירים למשרד, יחד עם הוראות לבישול ומביאים את כל זה למקומות עבודה גדולים באמצעות שליחים.

Cape Commons Beer Company

כמה בוגרים מאוניברסיטת בראון אוניברסיטה הקימו את החברה הזאת, שיש לה משימה כפולה: ייצור בירה טובה ומתן תרומה: אחוז מהרווח מכל בירה שהם מוכרים ילך למימון איסוף מים נקיים במקום כלשהו בעולם. זה עסק היברידי: יש לו משימה עסקית וחברתית. זה אומר שיש להם חובה להראות לעולם כל שנה, גם את התוכנית העסקית וגם את האפקט החברתי של החברה.

בירה ותרומה למים נקיים

Global Village Fruits

המייסדת של החברה הזאת ביקרה בהודו וגילתה את ג'ק פרוט, פרי ענק שמשקלו יכול להגיע עד 30-25 ק"ג, קליפתו צהבהבה ותוכו פלחים פלחים, כשכל פלח מכיל גרעין. הטעם שלו מזכיר שילוב בין מנגו בננה ואננס, או בננה מיובשת או יש האומרים: קומפוט. החברה שמה לה למטרה לייבא את הפרי הזה לרשתות סופרמרקט בארה"ב כמו הולפוד מרקט ומשווקת אותו כ"פרי פלא", או כ"סופר פרי", כזה שמכיל הרבה ויטמינים.

ג'ק פרוט. מהודו לארה"ב

in-r-food

חברה שפיתחה אלגוריתם שמאפשר לצרכן (באמצעות אפליקציה שאפשר להוריד לסמארטפון), להבין מה אומר כל מרכיב במוצר המזון שהוא עומד לקנות או לאכול, מה שמסייע בעיקר לאנשים עם אלרגיות למזון. האפליקציה גם שולחת התראות על ריקול במוצרים שונים.

Green City Growers

היא חברת גינון וחקלאות עירונית שמבקשת לגדל פירות וירקות בחללים נטושים בתוככי הערים. הם מסייעים ללקוחות שלהם להפוך גגות וחלקות אדמה בין בניינים, לגינות ירק ופרי ומספקים עבודה למהגרים עם עבר חקלאי.

איפה תרצו את גן הירק שלכם?

Vital Herd

החברה הזאת פיתחה מאגר מידע שאמור לסייע לחוות בקר וחלב לצמצם הפסדים כלכליים. המערכת מנהלת מעקב אחר הפרות שמאפשר לזהות במהירות חיה חולה. תוכנה שהם פיתחו מאפשרת לנתח את המידע.

cocomamafoods

אחת החברות שזכו ב-2011, שמייצרת בעיקר ארוחות קינואה עם תוספות מתוקות, מוכנות לאכילה, ללא גלוטן, ללא חלב, ללא סויה, ללא צורך לבשל היא קוקומאמא. המייסדת הצליחה להכניס את המוצרים שלה להולפוד מרקט, התארחה בתוכנית של אופרה ואפילו הגיעה לבית הלבן.

cocomama. קינואה עם פירות מוכנה לאכילה

שייקים של cocomama

drync

מקימי החברה הזאת, הציגו אפליקציה שמאפשרת לעקוב אחר היינות שאתה אוהב, שכן לפעמים אנחנו טועמים יין שערב לחיכנו, אך לא תמיד זוכרים את סוג היין, את שמו, או את שנת הבציר שלו. באמצעות האפליקציה, אפשר לסרוק את הברקוד שעל תווית היין ולהחזיק אותו במרתף יין וירטואלי. כך תוכל לזכור אלו יינות אהבת ואלו יינות יש "בקולקציה" שלך. האפליקציה גם מאפשרת להקליק על מותגי יין מזוהים ולקנות אותם. כמה מעובדי החברה הם עובדי אפל לשעבר, כך שממשק המשתמש שלהם מושפע מהאסתטיקה של אפל. גם הם זכו ב-2011.

איזה יין שתיתי ואהבתי? drync

Novopage שהפכו ל-Sample6

המיזם הזה נוסד על-ידי בוגרי אוניברסיטת טאפט ששינו את המודל שלהם בעקבות התחרות. הם המציאו טכנולוגיה אנטי בקטריאלית חזקה. קהל היעד המקורי שלהם היו חברות שמפעילות או משתמשות ביחידות מזגן גדולות, שאוספות לחות וחיידקים שבאים עמה והופכות פחות יעילות הטכנולוגיה ממוססת את הממברנה של החיידק וחזקה פי אלף מטכנולוגיות אחרות שנועדו להשמיד חיידקים. בדרך כלל משתמשים בריסוס כלור למזגנים כאלה וזה יקר ולוקח זמן.

השופטים אמרו ליזמים, שהשתתפו בתחרות ב-2010, שהם חוששים שה-FDA לא תרשה למשהו כזה חזק וקטלני להיכנס לשוק מחשש שייפגע גם בחיידקים "טובים". הם הגיעו לטופ 26 ולא זכו בכסף. השופטים צדקו, הרשויות לא אישרו את העסק שלהם, אז הם עיצבו את המודל מחדש. עכשיו הם משתמשים בטכנולוגיה שלהם לזהות בקטריות בקלות בקו ייצור המזון וכך הם חוסכים זמן, מוצרים מקולקלים וריקול. הם גייסו הרבה כסף ועכשיו קוראים להם Sample6.   

פרסים לחברות המצטיינות

במשך 4 חודשים, היזמים עוברים בבוסטון תוכנית ליווי ואימון, מקבלים משרדים ללא עלות, גישה למשקיעים פוטנציאליים ויצירת מארג קשרים רלוונטי, ייעוץ משפטי וחשיפה למדיה, במטרה להפוך מרעיון לחברה - כל זאת ללא תמורה. בסופה של התוכנית, מוענקים פרסים לחברות המצטיינות בסך של יותר מ-1.1 מיליון דולר במזומן וכן שירותי תמיכה בשווי של 10 מיליון דולר.

רק 7% הן חברות הייטק בתחום המזון

מתוך החברות האלה, שזוכות לפריצת הדרך שלהן להכרה בעולם ההייטק, רק מיעוט עוסק בתחומי הייטק מזון – 7%, כך לפי אמיר אלדד, שותף בכיר ב- MassChallenge האחראי על ההתרחבות בינלאומית.

כאן נכנסת שטראוס לתמונה. MassChallenge נתמכת כבר על-ידי גורמים עסקיים בעלי אינטרס, בין היתר ורייזון ומיקרוסופט וב-MassChallenge ישראל תומכות קבוצת קראפט ו-EMC. החברות הללו עוזרות לסטראטאפים לנתב את הרעיון שלהן למסלול קל לעיכול עבור הצרכן או השוק העסקי ולהפוך לחברות מבחינה פיננסית ומשפטית. בתמורה הן נחשפות לרעיונות ולידע חדש, ואפשרות לרכוש את הידע הזה.

"לא חיפשנו חברות פוד-טק. הן פשוט הגיעו אלינו, השוק מבקש את זה", אמר ל-ynet ג'ון האת'ורן, מייסד ומנכ"ל MassChallenge. "זיהינו את ישראל כמוקד הבא לצד בוסטון. קהילת הסטארט-אפ בבוסטון במילא מושפעת מישראלים. התחברנו לעופרה שטראוס והקמנו את המרכז שהוא שלוחה בינלאומית שלנו".

"המוטיבציה של שטראוס היא עסקית"

סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח בשטראוס תומר הרפז, אמר ל-ynet: "אנחנו רוצים להקים בישראל תעשיית ידע של טכנולוגיות בתחום המזון. נתקלנו ביזמים וטכנולוגיות ברמה הכי גבוהה, אבל אין מספיק חברות מבוססות בתחום הזה. זה תחום ענק שיש בו הרבה מה לייעל: את התפוקות החקלאיות, את הליכי הייצור, איך ליצור מצרים טריים יותר, מוצרים טובים יותר עם ערכים תזונתיים מאוד גבוהים, איך להפוך את האריזות לידידותיות יותר לסביבה, כל הטיפול בשפכים במפעל".

המטרה היא שהחברות שתכניסו לתוכנית, בסוף יעבדו בשביל שטראוס?

"לא בהכרח, אבל אין ספק שיש לנו אג'נדה עסקית להקים במדינת ישראל תעשיית ידע בנושא של טכנולוגיות מזון. יש לנו אינטרס עסקי שבמדינת ישראל תתפתח תעשיית מזון. אנחנו שמחים שזה בא עם ציונות, אך המוטיבציה היא עסקית. נשמח להיחשף ראשונים לטכנולוגיות מזון שונות ונשמח לאמץ טכנולוגיות מזון מישראל. יש לנו המון מה לתרום כחברה גלובלית עם 20 שותפים ביניהם חברות המזון הגדולות בעולם" (שטראוס שותפה בין היתר של פפסיקו והאייר מ.ק).

עסק שמרוויח כסף או עסק חברתי שרוויח כסף

האת'ורן, מייסד ומנכ"ל MassChallenge, מסביר אלו יזמים הם מחפשים: "השקנו את התחרות ב-2009 בעומק המיתון, אז אנשים דיברו על נפילתה של הכלכלה המערבית. המטרה שלנו היתה להזניק עסקים חדשים, לייצר מקומות עבודה ולחולל צמיחה. מה גרם לנפילת הכלכלה? גורמים רבים, אבל גורם אחד בולט שבא לידי ביטוי בוול סטריט היה חמדנות. בשנים האחרונות, היה יותר מדי פוקוס על איך אני ממקסם את הערך לעצמי, בדגש על רווחים קצרי טווח. אנחנו חושבים שהעסק שלך צריך לייצר רווח לאנושות ולחברה וזה מה שנותן לך את הזכות למשוך רווחים לעצמך.

"לכן אנחנו מחפשים עסקים שיכולים להשפיע. השפעה יכולה להיות עסק מרוויח, או עסק שיכול להרוויח. דרך אחרת להגדיר השפעה היא לחנך או להאכיל אוכלוסיה רעבה.

האם כישרון שיווק חשוב? יש לפעמים ממציאים גדולים שהם ביישנים ולא טובים בשיווק.

"חשוב שהמוצר והפיתרון יתייחס לצרכי הצרכן וידע להסביר זאת לצרכן. יזמים נוטים לחשוב שאם הרעיון טוב - העולם ידפוק על הדלת שלך. זה לא נכון. פעמים רבות חברה עם טכנולוגיה פחות טובה תנצח כי הם עובדים קשה לשתפר מהר יותר, כי הם נגישים יותר. הדבר החשוב ביותר בעסק חדש, זה תשוקה. זה לא רעיון רציונלי להקים עסק. רוב האנשים יפסידו כסף וייכשלו. לעיתים קרובות יש אנשים רבים עם רעיון דומה ומי שמצליח זה מי שמסתגל מהר יותר, מי שיש לו הבנה וגישה טובה יותר לשוק ויודע להסביר את הרעיון לצרכן".

איך נרשמים?

מרכז המצויינות החל לפעול כבר בסוף אוקטובר. הרישום לתוכנית 2014 יסתיים בפברואר והתחרות עצמה תיערך כ-3 חודשים אחרי כן. הרישום נעשה דרך האתר של MassChallenge או דרך MassChallenge ישראל. יש למלא דף הרשמה אונליין, שכולל 10 שאלות עליהן יש לענות ב-2.5 דפים. בגדול שואלים את הנרשמים: מה הבעיה שאתה פותר במוצר שלך ואיך אתה פותר אותה. המיון לחברות הישראליות - נעשה בארץ.