טטיאנה בת 18 חולה בסרטן - ומועמדת לגירוש

"אל תגרשו אותי‭,"‬ מתחננת טטיאנה דוקה ממיטתה במרכז שניידר לרפואת ילדים. הנערה היפהפייה, שהתבשרה לפני שלושה שבועות בסך הכל כי היא חולה בסרטן, נאלצת כעת להתמודד לא רק עם הטיפולים הקשים אלא גם עם החשש שתסולק מהארץ.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד חדשות בריאות:

• צלקות אקנה: 10 השיטות היעילות לתיקון
• שיר שאתם אוהבים במיוחד = אימון כושר ארוך יותר
• רופאים התעלמו מבדיקה - והאישה לקתה בשבץ
  

היא הגיעה לכאן ממולדובה לפני כשלוש שנים לאחר שאמה, גלינה וולקוב, נישאה בחו"ל לגבר ישראלי. טטיאנה, שהייתה אז קטינה, ואחיה יון, הצטרפו לאם ולבן זוגה כעבור שנה, ולפני כשנתיים החלו בהליך לקבלת מעמד חוקי בישראל, שהיה אמור להימשך ארבע שנים ובינתיים הם קיבלו תושבות ארעית.

אלא שלפני כחודשיים הודיע בן זוגה של גלינה למשרד הפנים שהם אמנם עדיין נשואים, אך הם כבר לא גרים ביחד, מה שהוביל את אנשי משרד הפנים להחליט שהתנאי לקיום זוגיות בטל, ולפתוח בהליכי גירוש נגד גלינה ושני ילדיה. אך הבשורה הקשה באמת עוד חיכתה להם בהמשך.

לפני שלושה שבועות, לאחר בדיקה במרכז שניידר, התבשרה טטיאנה בת ה־18 כי היא חולה בסוג אגרסיבי של סרטן הדם. יהיה עליה לעבור טיפולים כימותרפיים קשים במשך יותר משנה, להם הייתה זכאית עד לפני ימים ספורים בזכות המעמד הארעי שלה בארץ. גם לרופא שאבחן אותה אין ספק: היא נמצאת בסכנת חיים עקב אגרסיביות המחלה, "ורמת הטיפול שאותו תוכל לקבל בארץ היא מהגבוהות בעולם, דבר שמשפר רבות את סיכויי ההחלמה‭,"‬ כתב מפורשות במכתב שנשלח למשרד הפנים.

עכשיו טטיאנה יוצאת למלחמה כפולה: להישאר בישראל ולהישאר בחיים. "אני כבר שנתיים כאן‭,"‬ אומרת הנערה שעם הגעתה החלה ללמוד בכיתה י"א בכיתת עולים בתיכון פתח־תקוואי. "אני מרגישה חלק מהמקום, חלק מהמדינה. אני גם רוצה להתגייס כדי להיות חלק מהחברה הישראלית, זו הרי חוויה לכל החיים. ביקשתי להתגייס כבר בכיתהי"א וגם בשנה שעברה נעזרתי בחיילים שביקרו אותנו בבית הספר כדי לשלוח מכתבים לצבא, אבל התשובה שקיבלתי היא שצריך לחכות להחלטת משרד הפנים‭."‬ בינתיים היא נרשמה לפסיכומטרי והצטרפה לסוכנות דוגמנות, אך תוך כדי התכנונים הגיעו הצרות.

נמצאת בסכנת חיים עקב אגרסיביות המחלה. טטיאנה דוקה(צילום: יריב כץ)

"לדון ילדה למוות"

זה התחיל בכאבי בטן עזים, שלא חלפו במשך כמה ימים, ובעקבותיהם הגיעה טטיאנה למיון בבית החולים בילינסון. הבירור היה קצר ובסופו הגיעה הבשורה הקשה: מדובר בלוקמיה, בעלת מאפיינים של סרטן ילדות, והוחלט להעביר אותה לבית החולים לילדים הסמוך, שניידר.

כעבור ימים ספורים נחתה על המשפחה הצרה הנוספת. "הבעל של אמא שלי חלה בסרטן לפני שנה ומאז התפצלנו במגורים, אבל המשכנו להיות בקשר והכל היה בסדר‭,"‬ היא נזכרת. "אבל לפני חודשיים הוא הלך למשרד הפנים והודיע שהם כבר לא גרים ביחד, אני לא יודעת למה, וכבר למחרת הוא סיפר על זה לאמא שלי ואמר שהוא עשה שטות‭."‬ הבעל ביקש לחזור בו, אומרת טטיאנה, אך מבחינת משרד הפנים כבר היה מאוחר מדי.

"בהתחלה אמא שלי לא סיפרה לי שרוצים לגרש אותנו מכיוון שהיא לא רצתה להגביר עליי את הלחץ. כל מה שידעתי זה שאנחנו צריכות ללכת לחדש את האשרה במשרד הפנים ושהכל יהיה בסדר‭,"‬ היא מספרת על הרגע שבו הבינה שהפחד מגירוש הוא גם הפחד מהפסקת הטיפולים. זאת משום שעם תפוגת אשרת השהייה שלה בארץ, היא כבר לא זכאית לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ואף שהיא עדיין מקבלת את כל הטיפולים הנחוצים, היא חוששת שזה רק עניין של זמן.

"אני מאוד מפחדת עכשיו מבעיות עם ביטוח לאומי וקופת חולים. כל יום אני מגיעה לבית החולים, מקבלת סטרואידים ועוברת כימותרפיה, ואני מפחדת שיפסיקו לי את הטיפול‭,"‬ היא אומרת, והדמעות כבר פורצות מעיניה. "אני לא יכולה לחשוב מה אעשה אם אחזור למולדובה. הדבר שהכי חשוב לי זה לעבור את המלחמה הזו בהצלחה, והרפואה בישראל טובה. במולדובה לא יכולים לעשות שום דבר. אני מפחדת ולא רוצה לחשוב על לחזור לשם, כי אני יודעת ששם לא יצליחו לטפל בי. אני מבקשת שייתנו לי את האפשרות להישאר פה ולהילחם כדי להבריא‭."‬

בצר לה פנתה משפחתה של טטיאנה לארגון "רופאים לזכויות אדם‭,"‬ שהתגייס לסייע לה להישאר בארץ על מנת להציל את חייה. לדברי עו"ד עדי לוסטיגמן, היועצת המשפטית של הארגון, ב־20 באוקטובר סירב משרד הפנים לבקשת המשפחה להישאר בארץ מטעם איחוד משפחות, ושלושה ימים מאוחר יותר הוגשה בקשה מטעמים הומניטריים, בתקווה שתינתן הארכה אוטומטית לשהותה של טטיאנה בארץ, עד לבירור סופי של העניין. אלא שאז התברר שמכיוון שהמעמד שלה כבר פג, הארכה שכזו לא תינתן.

"מדובר במקרה של ילדה שחיה כאן בישראל עם תעודת זהות במשך כמה שנים. לדון אותה למוות בגלל פער של כמה ימים מבחינת הנוהל, זו פשוט התנהגות לא סבירה באופן מאוד קיצוני ולא אנושית. מדובר כאן בהשלכות של פיקוח נפש. אם היה מדובר בעניינים ביורוקרטיים אז אפשר היה להתווכח, אבל זהו מקרה הומניטרי של חיים או מוות‭,"‬ אומרת עו"ד לוסטיגמן.

"תוקף האשרה כבר פג, ולכן היא למעשה איבדה את הזכות לביטוח בריאות ממלכתי ואנו חוששים שהטיפול היקר בבית החולים ייפסק. אסור לשכוח שבכל מקרה הילדה לא אשמה בסכסוך בין אמה לבעלה ועלולות להיות כאן תוצאות טרגיות‭."‬

"החברים שלי כאן"

את המלחמה שלה היא אמנם מנהלת כרגע כדי להצליח להישאר כאן ולקבל טיפול, אבל טטיאנה מדגישה שוב ושוב שהיא שואפת לחיות בארץ. "אבא וסבתא שלי במולדובה, אבל אני לא רואה את העתיד שלי שם‭,"‬ היא אומרת, ומספרת שהיא שומרת על קשר עם אחדים מחבריה במולדובה, אבל רוב החברים נמצאים כאן בישראל, מבית הספר ומהעבודה כמלצרית, והם מבקרים אותה באשפוז וטורחים להגיע בסופי השבוע, כשהם יוצאים לחופשה מהצבא.

פרט לחברים מלווים אותה גם אנשי סוכנות הדוגמנות TLV מודלס, שהחלה לייצג אותה לפני מספר חודשים. בסוכנות אימצו אותה מאז חלתה ומנסים כעת לסייע בקידום העניינים הביורוקרטיים. בין היתר מבקשים שם לגייס כסף עבור טטיאנה, מכיוון שמצבה הכלכלי של המשפחה קשה מאוד. לתרומות: בנק הפועלים סניף 772 חשבון 368376 טי אל וי מודלס עבור טטיאנה.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "אמה של טטיאנה דוקה הגיעה לישראל לפני שנים מספר כעובדת בתחום הסיעוד. לאחר ששהתה כאן תקופת מה בניגוד לחוק, יצאה את הארץ ובסוף 2010 הוזמנה על ידי אזרח ישראלי כבת זוגו. הנ"ל נכנסה לישראל ולפני כשנתיים, ביולי ‭,2011‬ החלה בהליך מדורג לקבלת מעמד מתוקף היותה בת זוגו של אזרח ישראלי.

"במסגרת זאת, ניתן לאם ולבתה טטיאנה מעמד של תושב ארעי מסוג א‭,5‬ כמקובל בהליך האורך ארבע שנים. בחודש ספטמבר, שנתיים בלבד לאחר החלת ההליך, הופסק מתן המעמד לאם ולבתה לאחר שהתברר שהעילה בגינה קיבלו מעמד - זוגיות האם עם אזרח ישראלי - אינה קיימת עוד, לאור העובדה שאמה של טטיאנה עזבה את הבית המשותף כמה חודשים קודם לכן. לפני שבוע ימים בלבד הגישו האם ובתה בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים עקב מחלת הבת.

"הבקשה הועברה לבחינת הנסיבות בטרם קבלת החלטה. אנו דנים במקרים הומניטריים רבים ומתחשבים בנסיבות וגם במקרה זה, הנושא ייבחן תוך התחשבות בכלל הנסיבות". ‬