מחבר חידון התנ"ך העולמי הלך לעולמו
יוסף שער, מעמודי התווך של חידון התנ"ך העולמי, נפטר הלילה כשהוא בן 85. יותר מ-50 שנה ועד יומו האחרון, שימש שער כעורך החידון, כמחבר השאלות וכאחד מחבר השופטים. "זה זרם בעורקיו, וגם אחרי שיצא לפנסיה, לא הסכים לפרוש. הוא אמר: 'כל עוד הנשמה באפי – אני בתוך העניין'"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
ב-1963 חבר שער לפרופ' חיים גבריהו ולראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן גוריון, להרחבת החידון מישראלי לעולמי. "פרופ' גבריהו ובן גוריון ראו שהוא 'כלי מחזיק ברכה' ונתנו לו את העבודה", סיפר ל-ynet נריה פנחס, שצורף ב-1980 למלאכת כתיבת השאלות.
"הדבר הזה זרם בעורקיו, וגם אחרי שיצא לפנסיה ממשרד החינוך לא הסכים לפרוש ולחזור למשפחתו. הוא אמר לי: 'כל עוד הנשמה באפי – אני בתוך העניין'. רק לפני שבועיים עוד ישבנו ועבדנו יחד לקראת חידון המבוגרים שייערך בחנוכה. שלשום כבר ביקרתי אותו בשערי צדק ואפילו לא יכולנו לתקשר", מספר פנחס.
על העבודה עם שער אמר פנחס: "פרופ' גבריהו רצה לחדש ולהזרים דם צעיר לכתיבת השאלות, אבל כמובן שלא כתחליף ליוסף. ישבתי בפניו כתלמיד בפני רבו, ומה שהיה אומר לי - הייתי עושה את המלאכה. מאוחר יותר כבר כתבנו אותן יחד, אבל את החידון העולמי הוא המשיך לחבר בעצמו".
נושא הלפיד
שער נולד בצנעה ב-1928 ועלה לישראל כשהיה בן שבע. הוא היה מצאצאי הרב שלום שבזי,
גדול המקובלים והמשוררים של יהודי תימן ומצאצאי הרב יהודה סעדי, מרבניה הראשיים של יהודי תימן במאה ה-19.
את השכלתו התיכונית רכש בבית הספר "מעלה" בירושלים, ואת השכלתו הגבוהה בבית המדרש למורים בבית הכרם ובאוניברסיטה העברית במגמות: חינוך, ספרות, לשון ומקרא.
שער, שנמנה על חברי ארגון "ההגנה", שירת כחייל בגדוד "מוריה" בחטיבת ירושלים ונפצע בעת שלקח חלק בקרב ההגנה על קיבוץ רמת רחל. הוא עסק יותר מ-40 שנים בתחום החינוך, מהן 30 שנה כמפקח במשרד החינוך והתרבות. כמו כן פרסם יותר מ-30 חיבורים בנושאי מקרא, לשון, ספרות, ידיעת הארץ, מורשת יהדות תימן וחינוך.
שער היה יקיר העדה התימנית והיה חבר ושותף בגופים וארגונים של בני העדה. "הוא ראה את עצמו כנושא הלפיד שתפקידו להעביר את המסורת מדור לדור", אומר פנחס. על פעילותו החינוכית הענפה, על תרומתו הרבה לחידון התנ"ך העולמי לנוער ועל עבודתו ההתנדבותית הוענק לו בשנת 2000 עיטור הכבוד "יקיר ירושלים".
לפנייה לכתב/ת 
