הורים לחיילים בודדים בארץ, אתם כבר לא לבד. קבוצה חדשה של הורים לילדים שהחליטו לטוס לישראל ולהתגייס לצה"ל, תספק תמיכה, הכוונה, תשובות לשאלות ובקיצור - מקום בו תוכלו לפגוש הורים אחרים כמותכם ולהרגיש קצת פחות לבד. המפגש הראשון יערך ביום ראשון, ה-1 בדצמבר, במלון לאקס בבוורלי הילס, במהלך האירוע יודלקו נרות חנוכה.

מדובר בפרוייקט של הצופים- גרעין צב"ר ובתמיכת הקונסוליה הישראלית. היוזמה הראשונית היא של לארי פלאט, שהיה בעצמו הורה לחייל בודד בארץ והרגיש את הצורך לאחד הורים כמותו. דנה ארליך, הקונסולית לדיפלומטיה ציבורית מסבירה: "להורים רבים, בעיקר לאמריקאים ולאלו שילדיהם נסעו להתגייס באופן עצמאי ולא דרך גרעין צבר למשל, אין מערכת תמיכה. הורים אמריקאים יהודים לא מכירים את המנטליות וזו האפשרות שלנו להעניק להם תמיכה ולהוקיר להם תודה".

סם לרנר הוא אחד מקבוצה של כ-15 הורים החברים בוועד של ה- Lone Soldier Parent of (שם זמני). שני ילדיהם של אתי וסם לרנר משרתים היום בצה"ל: תמיר, 22 ועדי, 20. על החלטת שני בניו לנסוע להתגייס מספר סם, יליד ניו יורק: "כהורים, זה היה מפחיד עבורנו כשהם הודיעו לנו שהם החליטו להתגייס. אבל אני מאוד גאה בילדי ובצורך שלהם לעשות זאת. כמובן שאני גם דואג, אבל אני בעיקר גאה. אבי היה בשואה ואני מאמין שאילו מדינת ישראל היתה קיימת באותם ימים, רבים היו ניצלים. תמיד גדלתי בתחושה שחשוב להחזיר למדינת ישראל על כל מה שהיא נתנה לנו, על עצם קיומה וילדי מצאו את הדרך שלהם לעשות זאת".

החיילים תמיר ועדי עם הוריהם אתי וסם לרנר ובני הזוג סבן, חיים ושריל צילום: אורלי הלוי

לפני כחודש, בערב הגאלה של ארגון הידידים האמריקאי של צה"ל, הופתעו אתי וסם כאשר תמיר ועדי עלו על הבימה ברגע שריגש מאוד את הנוכחים. "כמה דקות לפני כן עוד עשיתי לבנים טקסט וסיפרתי להם על האירוע, והנה הם שם איתנו על הבמה", מספר סם, "הנה, גם עכשיו כשאני מספר לך, אני מרגיש את הדמעות בעיניים".

תמיר ועדי לא היו חייבים בגיוס, אבל החליטו בכל זאת לשרת עדי ישרת שנתיים וחצי ותמיר שנתיים. גם בתו של סם נמצאת היום בארץ, לומדת רפואה בטכניון בחיפה. "חצי מהמשפחה שלנו בישראל", צוחק סם, "האמת שאני מרגיש יותר בבית בישראל מאשר כאן". עדי ותמיר עדיין לא החליטו אם ישארו בארץ לאחר השיחרור, אבל כך או כך, בני הזוג לרנר שוקלים בעצמם לעבור לישראל.

פלאט, אב לשלושה ילדים שאחד מהם השתחרר מצה"ל לפני שנה והשניים האחרים העבירו שנה בארץ במסגרת ישיבה, חשב על קבוצת התמיכה הזאת כבר לפני מספר שנים. "הייתי מאוד גאה כשבני החליט להתגייס לצה"ל, אבל היינו די מנותקים. צה"ל וממשלת ישראל לא הרגישו צורך לעמוד איתנו בקשר, לדווח לנו מה קורה עם הילד שלנו. אני זוכר שכתבתי לקונסול ישראל דאז שאני לא רוצה שהמכתב הראשון שאקבל מצה"ל יהיה הודעה שקרה משהו לבן שלי, אני רוצה דיאלוג ורוצה שיהיה לי עם מי לדבר. הקונסול אפילו לא ידע כמה חיילים בודדים משרתים בצה"ל מהאיזור שלו. אנו יודעים שיש 7,500 חיילים בודדים מאמריקה המשרתים בארץ, אבל אין רישום לפי איזורים".

בנו של פלאט שירת כמפקד ביחידת מח"ל הסדר ולמרות שיש לו משפחה מורחבת בארץ הכוללת דודים, דודות ובני דודים רבים, זה לא היווה תחליף למשפחה המיידית. פלאט האב היה מודע למצוקות החייל הבודד באותה מידה שהיה מודע למצוקות של ההורים שלו, שהרגישו די מנותקים ממה שקורה איתו. הוא הבין בצורך של אותם הורים להיות במגע עם הורים אחרים כמותם, וכך, למרות שבנו כבר סיים את שירותו הצבאי, הוא המשיך לפעול למען הקמת הקבוצה.

נכון לעכשיו, לא ברור כמה פעמים בחודש תיפגש הקבוצה, אולם לפלאט יש תוכניות רבות עבורה. אחת מהן היא לארגן טיול להורים שמעולם לא ביקרו בארץ, במסגרת פרוייקט תגלית. "קבוצת התמיכה הזאת לא רק תסייע להורים עצמם, אלא גם לילדיהם כשהם חוזרים הביתה. יש הרבה דברים שאנחנו לא יכולים לעשות לבד, אבל יכולים לעשות ביחד".

לפרטים נוספים נא לפנות: defence@losangeles.mfa.gov.il