מדובר בדליקטס: מוזיקה חדשה בחינם
דמיאן ג'וראדו סוף סוף משכנע, שרון ג'ונס והדאפ קינגז נותנים לאנשים מה שהם רוצים, וברוס ספרינגסטין מעניק האזנה חינמית מלאה לאלבום החדש שלו - וזה כולל את טום מורלו
ארוחת החינם של השבוע #1
את השם דמיאן ג'וראדו שמעתי במשך שנים מחברים מביני דבר. שוב ושוב המליצו לי לשמוע את האלבומים שלו, הבטיחו לי הרים וגבעות, ובכל פעם שהנחתי אוזן על אחד משיריו קיבלתי בעיקר מישור. זה לא עשה לי כלום, הפולק המלנכולי שלו, ובכל פעם התביישתי מול המבט המאוכזב של חברי מביני הדבר. בסתר חשבתי לעצמי: אולי הם לא כאלה מבינים.
בשנה שעברה התברר לי שמי שלא הבין, כרגיל, היה אני. ג'וראדו הוציא אלבום חדש, Maraqopa, שהפיל אותי לגמרי מהרגליים. נכון, אותו אלבום הרחיב משמעותית את הצליל של ג'וראדו לכיווני שמזכירים את ניל יאנג המאוחר, את בק כשהוא בקטע האקוסטי שלו ועוד דברים נפלאים. זה היה אחד מאלבומי השנה האישיים שלי, בלי הרבה תחרות.
השנה חזר ג'וראדו לעבוד עם ריצ'רד סוויפט, שהפיק את Maraqopa, וביחד הם בנו אלבום חדש שממשיך את ההתרחבות המבורכת של האלבום הקודם. Brothers and sisters of the eternal son מלא בשירים הכתובים לעילא של ג'וראדו, בסאונד השופע והיפהפה שבוקע ממכשירי הקסמים באולפן של סוויפט, ומותח את זרועותיו כדי לגעת בהשפעות דאב ואלקטרוניקה אנלוגית של פעם. מדובר בדליקטס.
ארוחת החינם של השבוע #2
"תנו לאנשים מה שהם רוצים" הוא שם מסוכן לאלבום. למדנו לבוז לאמנים שעושים מה שהקהל שלהם מצפה ולא מה שבראש הייחודי והנדיר שלהם. אבל זה אתוס רוקנ'רולי שכפי הנראה עבר זמנו, ובכל מקרה הוא כנראה לא מתאים לפ'אנק, סול ואר'נ'בי. רוצים הוכחה? ג'יימס בראון נתן לאנשים את מה שהם רוצים במשך עשרות שנים, וקשה לומר שאין לו אינטגריטי.
והנה באים שרון ג'ונס והדאפ קינגז, הרכב שבתחילת הדרך נשמע בעיקר כמו רטרו נטו - עם היכולת המופלאה לשחזר סאונד, עיבודים ומהלכים משנות השישים והשבעים - וגדל לכדי כוח משמעותי בעולם הסול העכשווי. באלבום החדש הם אכן נותנים לאנשים מה שהם רוצים (כשם האלבום): שירי סול חדשים לגמרי שנשמעים קלאסיים מהרגע הראשון, עם זמרת שחיה עכשיו אבל נשמעת כמו מישהי שמתה ב-1979 ממנת יתר בשירותים של איזה דיסקוטק בניו יורק. זה כבר לא רטרו, זו זמרת מספיק וותיקה עם להקה מספיק מוכשרת.
ארוחת החינם של השבוע #3
ואם כבר שמות של אלבומים שמתייחסים לאלבומים עצמם, אין ספק ש-"High hopes" הוא שם קולע במיוחד לאלבום החדש של ברוס ספרינגסטין, שעומד לצאת בשבוע הבא לחנויות. הבוס מלא תנופה בשנים האחרונות, ונראה שהוא לא מפסיק לעבוד לרגע. האלבום החדש אכן אפוף ציפיות גבוהות מאוד ממאזיניו, ומציע משהו חדש שספרינגסטין עדיין לא עשה: מין אלבום קאברים מוזר. למה מוזר? כי רוב הקאברים הם לשירים של ברוס ספרינגסטין.
באלבום החדש תוכלו למצוא שירים ישנים של ברוס בלבוש חדש, שירים של אמנים אחרים וגם שירים של ברוס שנגנזו או הופיעו בעבר רק מחוץ לאלבומים. טום מורלו, הגיטריסט הענק של Rage against the machine, מחזק פה את הלהקה הקבועה של ספרינגסטין. האזינו לכל האלבום באתר של CBS.
