החתול בחרדה - מה עושים?
חתולים רבים נוטים לפתח חרדות שונות במהלך חייהם בבתים. איך מבדילים בין פחד לחרדה? כיצד נזהה סימנים אופייניים לחרדה ומדוע עונשים לחתול עלולים להחריף התופעה? חלק ראשון במדריך
מהי חרדה בחתולים? ראשית, עלינו להבחין בין פחד לבין חרדה. פחד הינו תגובה נרכשת למצב או גורם מסוים, אמיתי ונוכח, המהווים סכנה או איום. תחושת הפחד גורמת לתגובה התנהגותית ופזיולוגית מובחנת, עליהן נרחיב בהמשך. חרדה הינה ביטוי של אותן תגובות פזיולוגיות והתנהגותיות, ללא הופעת הגורם המעורר אותן, אלא רק מתוך ציפייה לו.
התגובה לפחד הינה מנגנון הישרדותי הכרחי, המסייע לחיה להימנע ממצבים מסוכנים. חלק מסוגי הפחדים הינו מולד (אין צורך ללמד עכבר לפחד מריח של חתול) וחלקם נלמד - מפגש עם תנור לוהט יבטיח כי מעתה והלאה בעל החיים ימנע ממגע עם חפץ דומה. אך בסיטואציות שגרתיות ורגילות אין שום סיבה שיופיע פחד. במקרים של הפרעת חרדה תיתכן תגובת פחד לסיטואציה רגילה לגמרי ונטולת גורמים מאיימים.
התגובה הפזיולוגית לאיום מיידי ידועה בשם "הילחם או ברח" (Fight of Flight) ומוכרת לכולנו: קצב הלב מוגבר, הנשימה מואצת, פעילות מוגברת של דרכי העיכול והשתן. היא נגרמת כתוצאה מפעילות מוגברת של מערכת העצבים הסימפטטית, האחראית על הגברת קצב הלב, הנשימה ותפקודי מערכת העיכול.
תגובה זו מכינה את הגוף להתמודדות ומגדילה את יכולת בעל החיים לעמוד בפני הסכנה. כאשר היא אינה קשורה למצב מסוכן כלשהו, ומתמשכת לאורך זמן, השפעתה על בריאותו הגופנית והנפשית של בעל החיים הינה משמעותית ביותר.
התגובה ההתנהגותית הינה תוצאה של סך כל החוויות שעברו על בעל החיים במהלך חייו. לעיתים תגובת הבעלים עלולה להחריף את הסימפטומים אצל החתול. נסיונותיו של הבעלים להרגיע חתול המפחד מפני גורם קיים יצרו התנייה (גירוי חיצוני שהיה נייטרלי מקושר עם תגובת פחד, וכך מתבססת תחושת חרדה סביב גירוי זה) ויעוררו חרדה ואף פוביות בהמשך, ואם הבעלים יעניש את החתול הוא יחמיר את הבעיה אף יותר.
הסימנים ההתנהגותיים לחרדה
בריחה, קפיאה במקום, היפראקטיביות, חיפוש תשומת לב, תוקפנות, דריכות, יללות קולניות, טיפוח יתר / היעדר טיפוח, ביישנות, הימנעות מחברה, יציבה כנועה, שינויים בהרגלי האכילה, שינויים בהרגלי סימון הטריטוריה (השתנה, חיכוך הראש), שריטות, שינה מוגברת/חוסר שינה.
השפעת הפרעת החרדה על מערכות הגוף הינה רחבת היקף. היא משפיעה על מערכת החיסון וחושפת את החתול לנגיפים ומחלות. היא משפיעה על המערכת האנדוקרינולוגית: משפיעה על רמות הקורטיזול ותפקוד בלוטת התריס, עלולה לגרום להשמנה או לתת משקל, למחלות עור כתוצאה מהתנקות אובססיבית, לדלקות בדרכי השתן, שלשולים והקאות.
הסיבות להופעת חרדה
גורמים גנטיים הינם סיבה אחת, אך היא נפוצה יותר בקרב בעלי חיים נטרפים ולא אצל טורפים, כמו החתולים.
סיבה משמעותית יותר הינה חוויות וארועים שהתרחשו בשלב מוקדם מאוד בחייו של החתול. חתולים נולדים חסרי ישע, עם מערכת עצבים בוסרית, ותלויים לחלוטין באמם. לאופי הסביבה בה הם נולדים השפעה מכרעת על תהליך התפתחות מערכת העצבים שלהם.
אם אומצו בגיל צעיר מדי, או לחלופין מאוחר מדי, יש לכך השלכות. סביבה סטרילית מדי וחפה מסכנות עלולה למנוע מהם לימוד מוקדם של התמודדות עם סכנה, כאשר אמם נמצאת איתם ומלמדת אותם איך להתמודד איתה. בגיל זה יש לארועים טראומטיים וענישה לא מבוקרת בגיל מבוגר מעט יותר השפעה מכרעת גם כן.
מעל לכל אלו, הסיבה העיקרית להופעת חרדה היא תחושה של חוסר שליטה וחוסר יכולת לצפות את המתרחש לבוא בסביבת המחייה: בעלים שהתנהגותו אינה עקבית, המשתמש בפקודות שונות בכל פעם; חוסר שגרה; שינויים במספר הדיירים בבית (תינוק חדש במשפחה, חתול אחר שהיה בבית ונעלם); שינויים בשעות העבודה של הבעלים; מעבר לבית חדש או שיפוץ הבית הנוכחי; נוכחות בעלי חיים אחרים מחוץ לבית.
חשיבותה של הטריטוריה
עימות ישיר, או קרב, הינם ארועים הרי גורל ואף מסכני חיים. חתולים הינם ציידים יחידנים, ואינם משתמשים במערכת היררכית כדי להתמודד עם עימותים. במקום זאת, הם יוצרים מערכת טריטוריאלית, המונעת עימותים ע"י שמירת מרחק בין יחידים או קבוצות.
בדרך כלל, החתול יבחר לעצמו חלקת שטח המתאימה לצרכיו: ציד, אוכל, מנוחה ועשיית צרכים. שטח זה יאפשר לו לשמור מרחק מחתולים אחרים. החתול מסמן את הטריטוריה באמצעות שתן וחומרים מפיצי ריח אחרים. הריח מספק אינפורמציה לכל אורח על זהותו של "בעל הבית" וגם על הזמן בו נעשה הסימון. באופן טבעי, חתולים נמנעים מעימות פנים אל פנים ויצייתו לסימוני הטריטוריה.
הטריטוריה כולה מאורגנת מהליבה, בו מבלה החתול את רוב שעותיו, ומפריפריה. לעיתים הוא יחלוק את שטח הליבה שלו עם חתולים קרובים אליו, החולקים כתוצאה מהתחככות זה בזה וניקוי הדדי ריח משותף.
הגבול בין אזור הליבה לפריפריה מסומן בשתן. טריטוריה ברורה מספקת לחתול ודאות ותחושת ביטחון ומפחיתה תחושת דחק.
אצל חתולי הבית, חלל הבית מהווה אזור ליבה בו הם מוצאים את כל צרכיהם. עם זאת, היא מגבילה אותם מהרבה בחינות ולעיתים אינה עומדת בקנה אחד עם רצונותיהם. למשל, ארגז לעשיית צרכים שממוקם במקום סואן יחסית או סמוך למזון, בעוד החתולים זקוקים לפרטיות ולהפרדה במקום זה.
בבתים בהם יש מספר רב של חתולים, בעלי אופי וצרכים שונים, והם נאלצים לחלוק את ליבת הטריטוריה שלהם, הם עלולים לסבול מהמתח הכרוך בכך. גם מניעה של החתול מלהגיע לחלקים פריפריאלים המשמשים אותו לצייד למשל עלול להשפיע לרעה על התנהגותו. כך שכאשר הטריטוריה אינה עונה על צרכי החתול ואינה מספקת לו את תחושת הביטחון, הוא יראה סימנים התנהגותיים של חרדה.
בשבוע הבא - סימנים של חרדה ושיטות טיפול
ד"ר קלרה פלסטריני, ד"ר ג'ון בוון, ד"ר דבי הורוביץ, ד"ר ג'ום פאטג'ו וד"ר קלוד באטה, מתוך גליון פוקוס "How to detect and manage anxiety in the cat"
לפנייה לכתב/ת 
