שתף קטע נבחר
זירת הקניות
צילום: חיות הבית

כלבים על גלגלים

רַכָּבוּת כלבים היא אחד הסוגים המקסימים ביותר של פעילות ספורטיבית עם כלבים ספורט שבו הכלב רץ קדימה כשהוא רתום ברתמה ומושך אחריו כלי רכב עליו יושב או עומד הרכב. היא אינה דורשת ציוד יקר, אינה דורשת יותר מכלב אחד ומתאימה לפיכך לבעלים של כלב בודד, מתאימה כמעט לכל כלב, אפשר לעסוק בה בעיר, בכפר ובכל מקום, ובקיצור - מדובר בפעילות ספורטיבית אידיאלית למרבית הכלבים ובעליהם

אם הכלב שלך אוהב לרוץ, מושך אותך בכל הזדמנות, אם אתה מהסס לתת לילדיך לצאת לטיול עם הכלב מחשש שימשוך ויפיל אותם, אם אינך מצליח להוציא מהכלב את האנרגיות שבו בטיולי בוקר וערב קצרים סביב הבית, יש לך בעיה שדורשת פתרון.

 

הקצב הטבעי של הליכת הכלב (של כלבים בינוניים וגדולים כמובן, לא קטנים וזעירים) מהיר מזה של האדם. עובדה ידועה נוספת היא כי כלבים אוהבים מטבעם ונהנים מאוד לרוץ, אם רק יתנו להם לעשות זאת.

 

 (צילום: אריק שוורץ) (צילום: אריק שוורץ)
(צילום: אריק שוורץ)

 

בעלי כלבים רבים מחפשים דרך לאפשר לכלביהם לרוץ וללכת בקצב המתאים להם, ועדיין להיות תחת שליטה ובקרה – בעיקר בתנאים עירוניים. אי אפשר להמעיט בתרומתה של פעילות ספורטיבית לכלב, כלומר פעילות גופנית שיש בה מאמץ מבוקר, שנעשית לאורך זמן ומתאימה ליכולותיו האמיתיות. כושר גופני, בריאות, אריכות ימים, איכות חיים, הנאה – את כל אלה יפיק כל כלב מפעילות גופנית קבועה.

 

פעילות גופנית קבועה שעיקרה משיכת משא טובה גם לכלבים העוסקים בענפי ספורט כלבני אחרים כמו מבחני משמעת, אג'יליטי, הגנה והצלה או מרעה. חיזוק השרירים בחלק האחורי של הגוף – הירכיים האחוריות, הגב והבטן, בנוסף לשיפור הכושר הגופני הכללי יקנו לכלב יתרון גופני ונפשי בכל ענפי הספורט, ולכן כדאי מאוד לשלבם כחלק אינטגרלי בתכנית האימונים של כל כלב עובד.

 

כלבים הסובלים מבעיות יציבות, חולשה בשרירי הרגליים, או היפ-דיספלזיה מינורית יוכלו להפיק תועלת עצומה מאימונים מסודרים, קבועים ומתוכננים היטב. חיזוק השרירים באופן הדרגתי ותחת בקרה ישפר את יכולותיהם, יאפשר להם להתמודד יותר טוב עם מגבלות התנועה ויכול להפחית כאבים בצורה ניכרת. לעיתים, שרירים חזקים באזור מפרק הירך יכולים לחפות על בעיות שלד ולהחזיק את עצמות הירך במקומן למרות שעצמות האגן אינן בנויות לכך.

 

רַכָּבוּת כלבים היא אחד הסוגים המקסימים ביותר של פעילות ספורטיבית עם כלבים. רַכָּבוּת כלבים היא ספורט שבו הכלב רץ קדימה כשהוא רתום ברתמה ומושך אחריו כלי רכב עליו יושב או עומד הרכב.

 

היא אינה דורשת ציוד יקר, אינה דורשת יותר מכלב אחד ומתאימה לפיכך לבעלים של כלב בודד, מתאימה כמעט לכל כלב, אפשר לעסוק בה בעיר, בכפר ובכל מקום, ובקיצור - מדובר בפעילות ספורטיבית אידיאלית למרבית הכלבים ובעליהם.

 

עגלות טעונות משא ורתומות לכלבים היו בשימוש כבר ברחבי האימפריה הרומית. רַכָּבוּת כלבים גם היא אינה חדשה - ראשיתה בימי הביניים בהם נהגו במשפחות אצולה ללמד את הילדים הצעירים לנהוג בעגלת סוסים באמצעות עגלות רתומות לכלבים.

 

 (צילום: אריק שוורץ) (צילום: אריק שוורץ)
(צילום: אריק שוורץ)

 

עגלות אלו היו למעשה הקטנה של עגלות סוסי פוני, ולא תוכננו לעבודה נכונה עם כלבים. במאות השמונה עשרה והתשע עשרה השתמשו ברחבי אירופה בכלבים במקום בסוסים מטעמי תקציב ועלות אחזקה, לשינוע סחורות בכפרים ובערים, להובלת ריהוט וכלי בית ולמעשה לכל דבר שהיה מספיק קטן להתאים לממדיהם של כלבים. בהולנד ובלגיה התפרסמו במיוחד עגלות חלוקת החלב שהיו רתומות לכלבים. במלחמת העולם הראשונה עוד נעשה שימוש נרחב בעגלות כלבים להובלת תחמושת וציוד לחיילים בחזית.

 

החל משנות התשעים של המאה העשרים, מתוך רצון לעבוד עם כלבים בעבודת מזחלות גם במקומות בהם אין שלג ולהמשיך באימוני הכושר גם בחודשי הקיץ, חידש הספורט את פניו והפך פופולרי בארה"ב ובאירופה. נוספו כלי רכב נוספים במיטב הטכנולוגיה המודרנית, בין היתר כלי רכב שתוכננו ונבנו במיוחד עבור כלבים, תוך התחשבות במבנה האנטומי שלהם וביכולותיהם הגופניות.

 

ראשית היו אלה כלי רכב המתאימים לקבוצה של כלבים – עגלות שהיו תחליף "קיצי" למזחלות השלג, ולאחר מכן כלי רכב שהותאמו לתנאים עירוניים, למספר קטן של כלבים ואף לכלבים בודדים. הפיתוח פורץ הדרך ביותר היא הדופנית בעלת היצול הבודד.

 

אפשר לרוץ עם כלב בודד, אפשר לרתום יחד שני כלבים או יותר. באופן כללי אפשר לומר שכל כלב יכול למשוך אחריו עד פי שלושה ממשקל גופו. החישוב כמה יכולים למשוך שני כלבים פשוט ונעשה לפי משקלם יחד. נתון זה חשוב כאשר מחליטים באיזה כלי רכב לנהוג.

 

הקלים שבינינו, אלה השוקלים עד שבעים וחמישה קילוגרם, יכולים לבחור בכל כלי רכב שירצו. אלה השוקלים יותר יתנו עדיפות לכלי הרכב שמשקלו מועט יותר אלא אם הם בעלים של כלב גדול וחזק במיוחד. את בעלי הכלבים השוקלים מעל תשעים וחמישה קילוגרם אהיה חייב לאכזב: אם יש לכם רק כלב אחד, לפני שאתם מבקשים להעמיס את עצמכם עליו ולבקש ממנו שימשוך אתכם – הפחיתו ממשקלכם.

 

רַכָּבוּת כלבים היא עיסוק שבו כולם מרוויחים. אי אפשר להכריח כלבים למשוך, ורק אם הכלב ירצה בכך תוכלו אתם וכלי הרכב שלכם לנוע ממקום למקום. הכלבים נהנים להוביל, נהנים לרוץ לפניכם, ונהנים מההזדמנות לרוץ בקצב שלהם, לא בקצב שלכם.

 

ככל שמתמידים בעבודה המשותפת עם הכלב לומדים לקרוא האחד את שפת הגוף של השני ויוצרים שפה משותפת. בסופו של דבר נבנית מערכת יחסי אמון והערכה הדדיים שכמוה אפשר למצוא בכל קבוצת ספורט. כמו בכל תחום של אימון ואילוף בעלי חיים, גם באימון הכלב לעבודת הרַכָּבוּת תוכלו ללמוד מכלבכם לא מעט על ענוה, סבלנות, בטחון עצמי, התמדה ונחישות, נתינה וקבלה.

 

כל כלב במשקל 15 ק"ג ויותר יכול לעסוק ברַכָּבוּת כלבים, ובתנאי שהוא בריא. שום פעילות שבעולם אינה מצדיקה את האפשרות שהכלב ייפגע ממנה באופן כל שהוא.

 

רַכָּבוּת הכלבים, כמו כל ספורט אחר – אנושי או כלבי – יכולה להיות מסוכנת לעוסקים בה ולעוברים ושבים. נפילות, פציעות וחבלות עלולים להיגרם תוך כדי הפעילות, לפניה ואחריה. בטיחות הרַכָּב, הכלב והעוברים ושבים צריכה להיות השיקול הראשון לפני כל אימון ונסיעה. שימוש נכון בציוד איכותי וטוב ושמירה על כללי זהירות בסיסיים יכולים להקטין את הסיכון באופן ניכר.

 

לפני שתתחילו באימונים, אני ממליץ מאוד לקחת את הכלב לבדיקה וטרינרית הכוללת בדיקת לב באמצעות אקו-דופלר, ולהסביר לרופא המטפל מה אתם עומדים לעשות. בקשו ממנו לבדוק את ליבו של הכלב ואת מצבו הכללי.

 

 (צילום: אריק שוורץ) (צילום: אריק שוורץ)
(צילום: אריק שוורץ)

 

את הכושר הגופני של הכלב תבנו בהדרגה בהמשך, אך חשוב לבדוק אם אינו סובל מפגם מולד או בעיה בריאותית אחרת שאינם מאפשרים לו להשתתף בפעילות גופנית ממושכת או מאמצת. אם הרופא מעלה ספק כלשהו ביכולתו של הכלב לעמוד במאמץ, אל תיקחו את הסיכון. לעולם לא תסלחו לעצמכם אם חלילה יקרה משהו לכלב תוך כדי מאמץ. האחריות לשלומו ובריאותו רובצת כולה עליכם.

 

במהלך הפעילות יהיה הכלב רתום ברתמה וקשור בחבל או מתקן אחר לכלי הרכב שבו תנהגו. כל קפיצה ונחיתה של כלי הרכב, קטנה ככל שתהיה, תגרום למשיכה רגעית של החבל לכיוון מנוגד לכיוון הריצה של הכלב, וזו תיצור לחץ רגעי על עמוד השדרה שלו.

 

במהלך ריצה של כמה קילומטרים יקרה הדבר מספר רב של פעמים, ובסופו של דבר עלול לגרום לכלב לנזק מצטבר בעמוד השדרה. המקבילה האנושית לתופעה זו הם הזעזועים שנגרמים לעמוד השדרה של אצנים, שנמנעים במידה רבה באמצעות שימוש בנעלי ריצה טובות בעלות בולמי זעזועים.

 

על מנת למנוע נזק לעולם אין לרתום כלב ישירות לכלי הרכב, אלא תמיד לחבר סופג זעזועים כלשהו ביניהם. ישנם מספר סוגים של מתקנים מתאימים.

 

מסיבות הקשורות בפגיעה אפשרית בשלד ובמפרקים, עדיף להתאמן על משטח שאינו קשה, על דשא או דרך עפר. למרבה הצער, לא תמיד ישנה אפשרות לעשות זאת. לפעמים, כל מה שנמצא יהיו שבילים סלולי אספלט.

 

יש הסוברים שריצה על אספלט תגרום בוודאות לנזק לכלב. אחרים, בעלי ניסיון אף הם, סוברים שחיזוק השרירים ימנע את הנזק ובמקרים שבהם תנועת הכלב טובה ויעילה והוא רץ בתנועת טרוט שוטפת ללא קפיצות ומהלומות בקרקע, לא יגרם לו נזק. אני משאיר את העניין לשיקולכם, ובכל מקרה, כמו שכתבתי – אם יש באפשרותכם לרוץ על דרכים בלתי סלולות, עשו זאת.

 

אגב, אחרי שלב האימונים הראשון, כשהכלב כבר יודע למשוך ונהנה מריצות ארוכות יחסית, אין כמו לרוץ בטבע. ההנאה מריצה בחיק הטבע, באוויר הצח ובנוף מעניין שווה הרבה יותר מהמאמץ הקטן הכרוך בהעמסת הכלב וכלי הרכב, תיק עם אוכל ובקבוק שתיה גדול לכם ולו על המכונית ונסיעה לשטח פתוח מחוץ לעיר. בישראל הקטנה המרחקים אינם גדולים, וההנאה תצדיק את המאמץ.

 

בחלק גדול מהשנה האקלים בישראל אינו אידיאלי לפעילות גופנית. בקרב רַכָּבֵי הכלבים בעולם נהוג לנקוב במספר 23 מעלות צלסיוס כטמפרטורה המרבית לעבודה עם כלבים. לאמיתו של דבר, לא מדובר במספר חד משמעי ובלתי ניתן לשינוי.

 

לעיתים אפשר לעבוד גם כשהמדחום מראה על טמפרטורה גבוהה יותר, אבל עומס החום והלחות מאפשרים זאת, ולעיתים גם בטמפרטורה נמוכה יותר תהיה העבודה קשה מידי לכלב. כך או כך, אני ממליץ לא לעבוד בשעות היום אלא רק בשעות הבוקר המוקדמות או הערב המאוחרות. שמש ישירה, גם בימי החורף הנעימים עלולה לגרום לכלב מאמץ מיותר, ואף מכת חום.

 

כלי הרכב המיועדים לעבודת רַכָּבוּת מתחלקים לקבוצות, בהתאם למספר הגלגלים שלהם: שני גלגלים (אופניים, קורקינט ודופנית), שלושה גלגלים (עגלות אימון לכלבי מזחלות, כבדות וקלות) וארבעה גלגלים (עגלות תוצרת חברת Sacco ועגלות כבדות). אפשר כמובן להשתמש ברַכָּבוּת כלבים גם בסקייטבורד, רולר בליידס או כל כלי רכב שהוא, אך לטעמי כלים אלה אינם בטיחותיים מספיק לכלב או לרכב, ובוודאי אינם נוחים או זמינים לכל אחד.

 

האופניים הם ללא ספק כלי הרכב הזמין והנוח ביותר לרַכָּבוּת. לכל אחד יש, או יכול להיות זוג אופניים מתאים לעבודה עם כלבים. האופניים המתאימים ביותר לרַכָּבוּת כלבים הם אופניים כבדים יחסית, חזקים ועמידים, בעלי צמיגים רחבים, שיש להם בולמי זעזועים טובים (בעיקר מלפנים) ושאינם גבוהים מידי כך שהרכב יכול להוריד רגליים ולגעת בקרקע בכל רגע.

 

למי מכם שאין אופניים אני ממליץ שלא לקנות זוג חדש ונוצץ במחיר מלא: וקנו לכם אופניים משומשים במצב טוב ובמחיר נמוך. קחו אותם למתקן האופניים השכונתי, ובקשו ממנו לישר, לכוון ובעיקר לחזק את המעצורים. במחיר נמוך תוכלו בדרך זו לרכוש אופניים שיתאימו לכל צרכיכם.

 

כלב בריא יכול למשוך בקלות משא השוקל פי שניים או אף פי שלושה ממשקל גופו אחרי שהגיע לבגרות גופנית, בדרך כלל סביב גיל שנה עד שנה וחצי. אין זה אומר שיש צורך לחכות שהכלב יגיע לגיל זה לפני תחילת האימונים, נהפוך הוא. אם יש לכם גור ובדעתכם לעבוד איתו כשיגדל, אפשר להתחיל באימון כבר בגיל עשרה שבועות.

 

בגיל חודשיים אפשר כבר לרתום את הגור למשיכה של משקולת "אמיתית". קחו בקבוק פלסטיק של חלב, העבירו דרך הפקק חבל שזור, וקשרו אותו מתחת לפקק כך שלא יוכל לצאת ולהשתחרר. מלאו את הבקבוק באבני חצץ עד מחציתו. את הרתמה הלבישו על הגור רק אחרי שתגיעו למגרש האימונים, על מנת שיקשר בקלות את לבישת הרתמה עם האימון. קשרו את הקצה השני של החבל לאחורי הרתמה, ולכו לטייל עם הגור סביב הפארק.

 

סביר להניח שברגעים הראשונים יטרידו אותו הבקבוק, הרעש והמשקל. משכו אליכם את תשומת ליבו של הגור, עודדו אותו בקול רם, ותנו לו חטיפים מפעם לפעם, ולא הרבה מידי. אחרי כמה טיולים וכשיתרגל למשקולת שנגררת מאחוריו תוכלו להעלות את משקלה בהדרגה.

 

 (צילום: אריק שוורץ) (צילום: אריק שוורץ)
(צילום: אריק שוורץ)

 

על מנת לעבוד ברַכָּבוּת כשהוא רתום לכלי הרכב ואתם מאחוריו, על הכלב לדעת מספר קטן יחסית של פקודות:

 

קדימה - הפקודה שתגרום לכלב להתחיל למשוך.

 

נ - הפקודה שתגרום לכלב למשוך ישר, להתעלם מהסחות דעת סביבו ולא לסטות מהדרך.

 

ימינה - נו, הבנתם.

 

שמאלה -גם את זה הבנתם.

 

מהר - הפקודה שתגרום לכלב להגביר את מהירותו.

 

לאט - הפקודה שתגרום לכלב להאט את מהירותו.

 

עצור - הפקודה החשובה ביותר לכלב עובד.

 

כל אחת מהפקודות ניתנת ללימוד בקלות, כשהיא משוייכת לפעולה הנדרשת.

 

באימון כלבים "רגיל" מגיע החיזוק החיובי מיד עם ביצוע הפקודה, וכל מאמן כלבים מתחיל יודע להסביר את חשיבותו של התזמון המדויק. ברכבות כלבים המצב מסובך קצת יותר: אתם יושבים על כלי הרכב, הכלב נמצא כמה מטרים לפניכם ולמעשה לא תהיה לכם שום יכולת פיזית להגיע אליו ולתת לו חיזוק בזמן שהוא מבצע את הפקודה שנתתם לו.

 

אם תעצרו ותיגשו לכלב – תחזקו אותו למעשה על העצירה והעמידה במקום ולא על ביצוע הפקודה שאותה רציתם ללמד אותו. אם לא תחזקו אותו ולא תעשו דבר, לא קיימתם תהליך למידה. מצב זה מאתגר ואינו פשוט כלל: אינכם יכולים לסמוך על ביצוע מקרי של הפקודות, ואינכם יכולים לחזק את הכלב בתהליך הלמידה עצמו. מה עושים?

 

שילוב של כמה טכניקות יכול לפתור את הבעיה, לפחות באופן חלקי. השימוש בחיזוקים קוליים ("כלב טוב! מעולה! יופי!") יכול להחליף את השימוש בחיזוקי מזון או ליטוף. לפני תחילת העבודה, עוד במהלך לימודי המשמעת הבסיסית, למדו את הכלב מהם חיזוקים קוליים והרגילו אותו לקבלם כחיזוק עיקרי.

 

הארכת הזמן ושילוב של חיזוקים שונים היא טכניקה נוספת שתוכל לשמש אתכם. כאשר הכלב מבצע פקודה נכון, תנו לו חיזוק קולי ("כלב טוב! יופי!"), ותוך כדי הדיבור - אל תפסיקו לשבח אותו בקול רם - עצרו את הרכב בעדינות, גשו לכלב ולטפו אותו, או תנו לו חטיף. ליטוף וגם חטיף – עדיף. באופן הזה הכלב ידע שהחיזוק כולו מתחילתו ועד סופו ניתן לו עבור ביצוע הפקודה ולא עבור העצירה והעמידה במקום.

 

בסופו של דבר, צריכה הפעילות עצמה להפוך לחיזוק העיקרי. כאשר הכלב רוצה לרוץ ולמשוך אתכם והוא נהנה מספיק הופכת הריצה מביצוע פקודה לסיבה ולמטרה בפני עצמה. כשזה יקרה תוכלו להוריד את כמות החיזוקים האחרים, ולהסתפק בכניסה שמחה לעבודה, עידוד קולי במהלך העבודה וחיזוק משמעותי יותר בסיום האימון כולו.

 

בשום מקרה אל תפסיקו אימון לאחר ביצוע כושל של פקודה. אם הכלב לא הבין, התעייף או סתם "פישל", עשו עוד ניסיון, עזרו לו להצליח וסיימו את האימון עם הצלחה וחיזוק.

 

זכרו תמיד - עליכם מוטלת האחריות המוחלטת לבריאותו של הכלב. לא ההישגים הם החשובים. חשובה ההתמדה, ויותר מכל חשובה ההנאה, של הכלב ושלכם.

 

 (צילום: אריק שוורץ) (צילום: אריק שוורץ)
(צילום: אריק שוורץ)

 

המטרה, אם לא הגדרנו אותה באופן ברור עד עכשיו, אינה ריצה במהירות מטורפת בכדי להגיע ראשונים לקו הסיום. המטרה היא ריצה קלה של הכלב, בקצב אחיד עד כמה שאפשר, בתנועת טרוט חופשית וזורמת. באופן כזה יוכל הכלב להתמיד בריצה למרחקים שיפתיעו אתכם מאוד.

 

כלב בגודל בינוני, בריא ובכושר מצוין, ביום קריר ובמסלול מישורי, יכול ללא שום בעיה לרוץ ריצה קלה כשהוא מושך אתכם מאחוריו על אופניים למרחק של עשרה קילומטר ויותר. כלבים גדולים וחזקים במיוחד יכולים להגיע אף למרחקים של חמישה עשר קילומטר. הכלב הוא המפתח לשאלה עד היכן להמשיך באימון: הסתכלו עליו - אם הוא רוצה להמשיך, ככל הנראה שהוא גם מסוגל לעשות זאת.

 

השלב האחרון באימונים הוא שלב החברותא: כאשר הכלב ואתם כבר עובדים ונהנים, נסו למצוא שותפים לתחביב. אין כיף יותר גדול מיציאה משותפת למסלול הריצה, בטבע או בפארק העירוני. הכלבים יהנו מאוד מהחברה ומהתחרות ואתם תהנו שבעתיים כשיהיה לכם עם מי לחלוק את החוויה המדהימה של רַכָּבוּת הכלבים.

 

אריק שוורץ הוא עו"ד בהשכלתו, שופט מספר גזעים מקבוצה 5, אספן בולים בעל מוניטין עולמי ורכב כלבים נלהב. לפרטים נוספים ולספרו "הכל על רכבות הכלבים"

arie@sa-lawyers.co.il

 

 

לרכישת רויאל קנין מזון לכלבים  במיקמיק


פורסם לראשונה 20/01/2014 15:30

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים