הם מתחמקים מדו"חות חניה, ואנחנו משלמים

יש לכם רכב מליסינג או מהצבא וקיבלתם דו"ח חניה? אל תמהרו לשלם. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מצא כי העיריות לא עושות מספיק כדי לאתר את הנהגים שחנו שלא כחוק ובכך הן מפסידות מיליוני שקלים בשנה. בנוסף, מצא המבקר ליקויים חמורים בתחום הפיקוח על חוקי החניה. כך עולה מדו"ח ביקורת על השלטון המקומי, המתפרסם אחר הצהריים (יום ד').

לקריאת הפרק המלא על החניה (בפורמט PDF)

דו"ח המבקר - כתבות נוספות

• חגיגה בעיריות עם גירעון: מיליונים להופעות
  
• מטרונית בחיפה - ביקורת חריפה מהמבקר
  
• המבקר: 80% מפסולת הבניין בשטח פתוח
  

כדי לשלוח הודעת תשלום קנס לביתו של בעל הרכב שלא חנה כחוק והודעה על כך שלא שילם קנס בתום 90 יום, מגישות הרשויות המקומיות למשרד התחבורה קובץ של מספרי כלי רכב שביצעו עברות ומבקשות לקבל את פרטי בעלי הרכבים ומעניהם. כעבור כיממה מקבלות הרשויות המקומיות את הפרטים המבוקשים. בגין שירות זה גובה משרד התחבורה מהעיריות שלושה שקלים לכל מספר רכב שהוגש לבדיקתו. אם הרשות המקומית מבקשת לקבל פרטים אלו מיד, התשלום יזנק לשישה שקלים עבור כל בקשה.

(צילום: רועי צוקרמן)

(צילום: shutterstock)

בשנת 2011 שילמו הרשויות המקומיות למשרד התחבורה כתשעה מיליון שקלים עבור שירות זה ובשנת 2012 הן שילמו לפחות 7.5 מיליון שקלים. הרשות המקומית המובילה בתחום זה היא כצפוי עיריית תל-אביב, ששילמה 2,650,000 שקלים למשרד התחבורה לפני שנתיים.

אבל אם הרכב הוא מליסינג מתעוררת בעיה, במיוחד כשמדובר ברכב שבשימוש ארגון גדול. המבקר מצא כי הזמן שאורך האיתור - בייחוד שלעתים מביא הדבר להתיישנות הדו"ח ולביטולו - אינו סביר ופוגע בעקרון השוויון באכיפת החוק. זאת ועוד, המבקר העיר כי אין זה תקין שהרשויות המקומיות נושאות בכל נטל התהליך, ואילו חברות הליסינג, שמסרו את כלי הרכב שבבעלותן ומקבלות תמורה לכך, אינן נדרשות כלל לשאת בעלויות לאיתור עובד החברה.

יש דו"ח, אבל התשלום לא נגבה (ארכיון)(צילום: הלל פוסק)

המבקר העיר למשרד התחבורה, שהטיל את האחריות על משרד הפנים ועל הרשויות המקומיות, לפעול במשותף עם משרד הפנים ולגבש הסדר שיפתור את הבעיה הזו. אבל לא רק עם רכבי ליסינג מתמודדות העיריות, אלא גם עם כלי רכב של צה"ל ומשרד הביטחון. לצה"ל ולמשרד הביטחון חובות כספיים גבוהים לרשויות המקומיות בגין דו"חות חניה לכלי רכב שבשימושם.

המבקר כתב למשל, כי החוב לעיריית רמת-גן בגין דו"חות חניה עומד על 2.6 מיליון שקלים. הרשויות המקומיות פנו בדרישה לתשלום החובות, אבל ברוב המקרים לא הושג הסכם. המבקר העיר כי המצב האמור - שבו רשויות מקומיות אינן מקבלות תשלומים עבור דו"חות חניה שנרשמו לכלי רכב שבשימוש משרד הביטחון וצה"ל - אינו תקין, בלשון המעטה.

המבקר מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת

בוטלו כל הדו"חות לתיירים

ומי עוד לא משלם? תיירים ששוכרים כלי רכב. המבקר מצא כי במקרים רבים מאוד מבטלות הרשויות המקומיות דו"חות לתיירים שעברו עברות חניה. לדוגמה, לפי נתוני עיריית תל-אביב, בשנת 2011 נרשמו לתיירים 3,600 דו"חות חניה בסכום כולל של כ-570 אלף שקלים, ושנה לאחר מכן נרשמו 7,800 דו"חות בסכום כולל של כ-1.3 מיליון שקלים. המבקר מצא כי העירייה ביטלה את כל הדו"חות שנרשמו לתיירים בשנת 2011.

המצב קשה יותר בירושלים, שם לפי נתוני העירייה נרשמו בשנת 2010 כ-12,800 דו"חות חניה לתיירים בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקלים, ושנה לאחר מכן נרשמו לתיירים 13,100 דו"חות בסכום כולל של כשני מיליון שקלים. ומה עשתה עיריית ירושלים? המבקר מצא כי היא ביטלה את כל אותם דו"חות.

המבקר העיר כי הרשויות המקומיות נושאות בכל העלויות של רישום דו"ח החניה - פקחים שמאתרים את העברה ומנפיקים את הדו"ח, איתור הנהג ברכב, משלוח דו"ח החניה בדואר רשום, העברת הדו"ח לתובע העירוני וביטולו של הדו"ח. אולם, כתב המבקר, חברות הליסינג וההשכרה שהשכירו את כלי הרכב לתיירים - והן למעשה בעלות הרכב שבו בוצעה העברה - אינן נדרשות לשאת כלל בעלויות התהליך, אף שהן הנהנות מהשכרת הרכב לתייר.

רשויות בלי פקחים

אבל זה לא הכול: המבקר מצא ליקויים נוספים בתחום החניה. בביקורת נמצא כי בטירת כרמל, אום אל-פחם, בית שאן, דליית אל-כרמל ועוד, שם הונהגו חוקי עזר להעמדת רכב וחנייתו,

 הרשויות המקומיות לא מינו פקחים והן לא אוכפות את ההוראות בעניין עברות חניה.

המבקר מצא כי בחיפה, רמת גן ונצרת מינו העיריות פקחים מבלי לקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי של העירייה בדבר קיום הרשעה של מועמד בעברה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד.

עוד מצא המבקר כי עיריות חיפה, עפולה, רחובות ורמת גן לא הציבו שלטים המתירים חניה בתחנות אוטובוס בימי המנוחה. בתל אביב וברחובות סימנו אבני שפה בצורות סימון שלא נקבעו בלוח התמרורים. בנוסף היו עיריות שהציבו במקומות חניה מוסדרים תמרורים שהפירוט בהם אינו לפי התנאים שנקבעו בחוק העזר העירוני.